ראשי המאבק החברתי: חוזרים להפגין ברחובות
במסיבת עיתונאים שכינסו ראשי המאבק החברתי הם הודיעו על חידוש פעולות המחאה, כשכבר בשבת הקרובה יתקיימו שורה של עצרות בערים מרכזיות. דפני ליף תקפה את נתניהו: "הגיע הזמן שתודה בטעות ותבין שהזמן שלך הולך ואוזל". היא קראה לציבור: "האחריות שלנו להמשיך לצאת לרחובות, זאת מלחמת התשה"
במסיבת עיתונאים שכינסו הבוקר (ג') מנהיגי המחאה בכיכר רבין בתל-אביב, הם הודיעו על קיומן של עצרות המוניות במוצאי השבת הקרובה, בשורה של ערים מרכזיות ברחבי ארץ. לדבריהם, הקריאה המרכזית שתצא מההפגנות תהיה ביטול התקציב הדו-שנתי והפיכת תקציב 2012 לחברתי יותר.
"חודשיים לא היתה הפגנה, ובחודשיים האלה ניסינו לדבר עם נבחרי הציבור. סליחה, פוליטיקאים", אמרה דפני ליף. "אני יושבת אתכם אחרי ההפגנה שנערכה ב-3 בספטמבר - הפגנת הכח הציבורי הכי גדולה שהיתה פה אי פעם. בכל פעם אני מרגישה שמנסים לטשטש או למסמס את המחאה. אני לא מבינה למה אני במלחמת הישרדות מול נבחרי ציבור?".
ליף המשיכה לתקוף: "אני לא מבינה איך הפוליטקאים ישנים בלילה. איך אתה, מר נתניהו, קם בבוקר עם חיוך. אני לא מנהלת משא ומתן על העתיד שלי. אני לא אשב בחדר קטן ואסיים בלחיצת יד כדי לוודא שאני מקבלת חלק".
"אני מאסתי לדבר בשפת הפוליטקאים", הדגישה ליף. "תקנו מילון. תבינו את השפה שלי. תראו מה קורה בעולם. יש קולות צעירים שדורש שינוי אמיתי".
"ביבי", היא קראה. "תראה מה קורה בארצות הברית, מרכז השיטה שאתה כל כך אוהב. השיטה הזו לא עובדת. הגיע הזמן שתודה בטעות ותבין שהזמן שלך הולך ואוזל. כי את העתיד שלי לא תכריע תפיסת עולמו של אדם
לגבי ההפגנות המתוכננות במוצאי שבת, אמרה ליף: "אני רוצה שתדע ראש הממשלה כי זו הפנייה האחרונה הישירה שלי אליך. אני רוצה לפנות לציבור. ביום שבת תהיה הפגנה כאן בכיכר רבין. זו האחריות שלנו להמשיך לצאת לרחובות, גם אם זה אומר לוותר על שבת בערב. יש דברים שצריך להקריב בנוחות שלנו. הנוחות הזאת זה בלוף".

יובל אלטשולר, ממנהיגי מאבק ההורים, אמר במסיבת העיתונאים: "הממשלה לא מתקדמת. נתנו להם צ'אנס, אבל חודשיים עברו ולא קורה שום דבר. ב-29 החודש נצא שוב לרחובות. חשוב שכל הציבור יגיע. חשוב להגיד שאותנו יותר לא מורחים".
ניצולת שואה, שנכחה במסיבת העיתונאים דיברה על היחס המחפיר לניצולים הקשישים. "אני אישה חולה. המשפחה שלי כולה איננה. הרגו את אבא שלי בגרמניה ופה אני לא מקבלת שום כלום. כל הממשלות לקחו את כל הכסף של הגרמנים ולנו נותנים את הפירורים".
היא הוסיפה בכאב: "לא עוזרים לנו. אני מכירה ניצולי שואה שחיים בלי מים וחשמל ואין מי שיעזור להם. אני מבקשת שיתנו לנו למות כמו בני אדם. אני מבקשת לעזור לא רק לי, לעזור לכל ניצולי שואה כי אין הרבה. אפשר לספור אותם על האצבעות. שיתנו לנו למות כמו בני אדם".