לקראת הפסגה: הסכמות באירופה
הנושאים שהוסכם עליהם הם מתן סיוע לבנקים והיקף הקרן ליציבות; עדיין במחלוקת: יישום הרפורמות באיטליה והקיזוז באג"ח של יוון
אתמול הביעה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התנגדות תקיפה לאחת ההצעות בטיוטת התוכנית לפתרון משבר החוב, ולפיה יינתן מנדט לבנק האירופי המרכזי להמשיך לקנות אג"ח ממשלתיות. מרקל מתנגדת להנחתות על הבנק המרכזי של אירופה ועומדת על שמירת העצמאות של הבנק.
גם אתמול נמשכו הלחצים של מנהיגי אירופה על ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני לקידום הרפורמה בפנסיות, זאת כדי להקטין את החוב האיטלקי. ברלוסקוני לא הצליח להגיע להסכמה עם סיעות הקואוליציה באשר לרפורמה זו. מנהיגי אירופה
משגרים אזהרות לאיטליה ולפיהן אירופה לא תוכל להשלים עם מצב שבו החוב האיטלקי מגיע ליותר מטריליון יורו ומסכן את המערכת הפיננסית האירופית. נוסף על כך, כמה מראשי המדינות האירופיות שאינן חברות בגוש היורו תבעו להשתתף בדיוני הגוש כדי לבחון את משמעות ההחלטות והסיכומים הקשורים למדינות שאינן בגוש היורו.
כאמור, ישנם חילוקי דעות באשר לקיזוז האג"ח של יוון. גרמניה דורשת ששיעורו של הקיזוז יהיה 50%, ואילו צרפת מתנגדת לשיעור זה כיוון שיגרום לפגיעה בבנקים בצרפת החשופים לחובות של יוון. גם הארגון הפיננסי הבינלאומי, הלובי של הבנקים הגדולים בעולם, פועל נגד הצעת הקיזוז ומזהיר מפני ההשלכות שלו על מצבם של הבנקים.
עם זאת, יש התקרבות בעמדת המדינות האירופיות באשר לקרן היציבות הפיננסית והוסכם כי הסכום שיועמד לרשות הקרן יהיה כטריליון יורו. כמו כן נבחנת הצעה להקים קרן סיוע נוספת שתיתמך על-ידי סין, ברזיל והודו, וייתכן שגם קרן המטבע הבינלאומית תתרום לקרן הזאת. הסכמה נוספת שהגיעו אליה הגורמים המעורבים היא שהממשלות יסייעו לבנקים הזקוקים להון נוסף בשל משבר החוב באירופה. הסיוע יינתן אם הבנקים לא יצליחו לגייס את ההון הנוסף ממשקיעים פרטיים.