ההשקעה המפוקפקת של חברי הנהלת בנק לאומי

העיסקה שהשקיעו בה חברי הנהלת לאומי הסתבכה, הם חולצו בשן ועין אך הבעייתיות נותרה בעינה. מדוע התארגנות המנהלים להשקעה משותפת לא דיווחה לפיקוח על הבנקים?; החשש מהמצב בשווקים יביא להפעלת תוכניות התייעלות שיכללו פיטורי עובדים ושינוי סדרי עדיפות, אולם יש לדאוג שהתהליך לא יבוא על חשבון שכנות מוחלשות

יהודה שרוני | 28/10/2011 8:50

בעידן של אי-ודאות כל אחד מאיתנו מתלבט מה לעשות בכסף, איך להשקיע אותו מבלי לשקוע. יש כאלה, לא רבים, הנחשפים למידע מוקדם שמאפשר להם לאתר את הזדמנויות ההשקעה הטובות ביותר שסיכויי הרווח בהן גבוהים. הסיפור הבא, הנחשף כאן לראשונה, יכול ללמד כיצד חברים בהנהלת בנק לאומי, הבנק הגדול במדינה, השקיעו את כספם.

הסיפור התחיל לפני כ-5 שנים. חלק מחברי הנהלת הבנק התבשרו על השקעה מצוינת עם סיכויי רווח לא רעים - השקעה בנדל"ן ברוסיה שארגן איש עסקים ישראלי ממוצא רוסי המקושר היטב לרוסיה. חבר הנהלת הבנק לשעבר שמואל זוסמן שמכהן כיום כיו"ר בנק ערבי ישראלי ‏(מקבוצת לאומי‏) היה מראשוני המשקיעים. חברי ההנהלה הנלהבים קפצו על ההזדמנות והשקיעו במיזם עשרות אלפי דולרים ‏(כ-40-50 אלף‏) כל אחד.

לעגלת המשקיעים הצטרפו בין השאר דוד ברלב ‏(כיום יו"ר דירקטוריון בנק לאומי למשכנתאות‏), יוסי הורוביץ, ששימש עד לפני יותר משנה כמבקר הפנים של בנק לאומי ‏(כיום דירקטור בבנק הבינלאומי הראשון‏) וחברי הנהלה נוספים שפרשו בינתיים מהבנק.

ההשקעה שנתפסה כלהיט כללה גם כ-30 משקיעים חיצוניים ובהם איש העסקים מאיר עובדיה. מדובר באותו עובדיה שהסתבך לפני כשנתיים בפרשת ההלוואות בלאומי. במיזם הרוסי השקיעו כ-40 איש בסך הכל, והסכום שגויס מחברי הנהלת הבנק נאמד ב-800 אלף דולר.

כדי להבטיח שהם פועלים כשורה דיווחו המנהלים על ההשקעה המתגבשת למנכ"לית גליה מאור ולדירקטוריון בראשות איתן רף. רף אישר את ההשקעה ולא מנע מהם להשתתף בה, והשקעה המפוקפקת בנדל"ן הרוסי יצאה אל הדרך.

כשנה לאחר מכן הסתבך הפרויקט. אחד המשקיעים החיצוניים מיהר לחלץ את עצמו ובעקבותיו הלכו האחרים, שביניהם חברי הנהלת הבנק שחולצו בשן ועין. היזם הסכים להחזיר את קרן ההשקעה, אבל הריבית ירדה לטמיון. אדגיש שאיש העסקים שיזם את העיסקה אינו נמנה עם לקוחות הבנק, ולמרות זאת הבעייתיות בעיסקה נותרה בעינה. מדוע התארגנות המנהלים להשקעה המשותפת לא דווחה לפיקוח על הבנקים? מה מלמדת ההחלטה לצרף את איש העסקים עובדיה על אופן קבלת ההחלטות ועל שיקול הדעת של המנהלים? מה היה קורה לו בשלב מסוים היה היזם פותח חשבון בבנק לאומי ואיזה יחס היה מקבל? האם הצטרפותו של מבקר הפנים בבנק לחברי ההנהלה האחרים לא עלולה היתה להגביל את יכולותיו המקצועיות?

לאור כל אלה יש לשאול אם לא מן הראוי שהבנקים יקבעו נוהלי עבודה המסדירים השקעות מעין אלה או אולי אוסרים את ביצוען. בתגובת לתמיהותיי מסר יוסי הורוביץ: “מדובר בהשקעה פרטית שאינה קשורה ללאומי ולעובדה ששימשתי באותו זמן מבקר הפנים של הבנק. לא יזמתי את העיסקה, אלא הצטרפתי אליה. אני לא חושב שמשהו לא בסדר בה. דיווחנו בזמן ביצוע העיסקה לבנק ובסופו של דבר הפסדנו וקיבלנו בחזרה את קרן ההשקעה ללא ריבית”.

דוד ברלב אישר כי התארגנה קבוצה של עשרות אנשים פרטיים, רובם לא מבנק לאומי, אך אינו זוכר את כל פרטי העיסקה למעט שהסתיימה בהפסד.

דובר בנק לאומי מסר: “מדובר בהשקעה פרטית של עובדים שנעשתה שלא במסגרת עבודתם בבנק. על העיסקה דיווחו אותם עובדים כמקובל לגורמים המוסמכים בבנק”.

המחאה החברתית: אין ארוחות חינם

מי שחשב שהמחאה החברתית יצאה לחופשה ולא תחזור ושתוצאותיה טואטאו מתחת לשטיח, יקבל תזכורת מחר בערב, בהפגנה שתחל בשד’ רוטשילד בתל-אביב ותסתיים בכיכר רבין.

המפגינים כידוע דוחים על הסף את המלצות טרכטנברג אף שהממשלה אימצה אותן בחום. ראש הממשלה, החושש מתוצאות המחאה, הורה לאנשי האוצר השבוע להקדים את לוח הזמנים ולהכין לאישור כבר ביום ראשון הקרוב את פרק המס בדוח טרכטנברג. הנושא, כולל עניין ביטול מכסת הייבוא, יעלה לישיבת הממשלה שתתכנס הפעם בצפת.

פרק המסים בדוח כולל המלצות להעלאת מס החברות, להקפאת ההפחתה במס ההכנסה ליחידים, להורדה של תקרת השכר לצורך תשלומי ביטוח לאומי ולהעלאת מס רווחי ההון בבורסה. זה הפרק הקל ביותר ליישום ונראה שלגביו קיים קונצנזוס. גם ח”כ משה גפני, האופוזיציונר הגדול של טרכטנברג, תומך עקרונית בפרק המס ‏(למעט דרישתו להפחית את המיסוי המוטל על שכבות הביניים‏). “לנושא המסים לא היה צריך את טרכטנברג. זה כבר נדון בוועדת הכספים”, אומר גפני שעומד בראשה.

ההכנסות ממסים, אם ייושמו המלצות הוועדה, יסתכמו ב-4.5 מיליארד שקל וייועדו לטיפול בנושאי המחאה החברתית. ביטול המכסים ‏(1.7 מיליארד שקל‏), ביטול המס על הבלו ‏(1.5 מיליארד שקל‏) וצעדים אחרים יביאו להפחתת יוקר המחיה, אך כבר כעת ברור שאין ארוחות חינם. יישום ההמלצות בפרק המס בלבד עלול לפגוע בעשרות אלפי עובדים, וחברות שרווחיותן תינזק יחלו בהפעלת תוכניות התייעלות וקיצוצים.

מושג על מידת הפגיעה ברווחיות ניתן יהיה לקבל עם פרסום הדוחות הרבעוניים ‏של החברות הציבוריות בשבועות הקרובים. הרווחים יירדו ואת המחיר

ישלמו העובדים בין השאר.

השבוע הזהיר גיא שוורץ, מנכ”ל מפעל ערד תעשיות טקסטיל, שביטול המכס על ייבוא מגבות יאלץ אותו לפטר 220 עובדים - מחצית מהעובדים במפעל. ערד תעשיות אינה לבד. ההחלטה לקצץ את מרווחי השיווק של חברות הדלק ‏(שהביאה להפחתת מחיר הבנזין בתחנות‏) כבר גררה צעדים בשטח מצד חברות הדלק. דלק כבר החלה בפיטורי 200 עובדים וסונול עומדת להוציא אל הפועל מהלך דומה.

אסם הודיעה השבוע על הוזלת 35 מוצרי יסוד. בתשובה לשאלה כיצד תתמודד עם הפגיעה ברווחיות ענה יו”ר החברה דן פרופר: “נצטרך להתייעל”. התייעלות פירושה פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים. רשתות כמו שופרסל, יצרניות כמו תנובה ומשרדי הפרסום הסובלים מהאטה בהיקפי הפעילות יצטרכו לפעול בצורה דומה. גם באל על מתייעלים ומתכוונים להביא לסיום עבודתם של 200 עובדים זמניים.

רוח המחאה תגיע ללא ספק גם למגזרים הפיננסיים. הראשון שספג מהלומה היה ענף בתי ההשקעות. בתמיר פישמן ובכלל פיננסיים כבר התחילו בפיטורי עובדים, ובמערכת הבנקאית ניכרים סימני מחאה ראשונים שאת תוצאותיהם קשה להעריך בשלב זה. בנק דיסקונט מפעיל תוכנית פרישה ל-500 עובדים שנענית חלקית בשלב זה. גם ענף הביטוח על הכוונת.

החשש מהמצב בשווקים יביא בסופו של דבר להפעלת תוכניות התייעלות. אלה יבואו לידי ביטוי בתוכניות העבודה של הענף לשנת 2012. שינוי סדרי העדיפות וחיזוק מעמד הביניים באוכלוסייה הם אתגרים חשובים מאין כמותם, אולם לא פחות חשוב לדאוג שתהליך זה לא יבוא על חשבון שכבות מוחלשות. אלה לא רק שאינם יכולים לגמור את החודש, אלא גם אינם מסוגלים להתחיל אותו.

הבנקים מחוץ למחאה החברתית בזכות הנגיד

העיתונות הכלכלית געשה השבוע. לקוחות הבנקים מפסידים מיליארדי שקלים עקב הפערים בין ריבית הזכות לבין התשלום על האוברדראפט. בוקר טוב אליהו. איפה היו כולם עד היום. אבל ברוח המחאה החברתית שלל נושאי הצרכנות עולים על סדר היום - וגם הצרכנות הפיננסית.

העובדה שהבנקים מתעלמים מיתרות הזכות בעו”ש אך כשהלקוח עובר למינוס הם גובים ריבית גבוהה פי 10 - ידועה זה שנים. ראשי ועדת הכלכלה של הכנסת גילו את האבסורד לפני שנתיים וניסו לטפל בבעיה, אבל ההצלחה היתה חלקית. בכל פעם שניסו להרים את הכפפה הגיע בנק ישראל בחסות הנגיד וטרפד.

הראשון שניסה היה יו”ר ועדת הכלכלה לשעבר ח”כ אופיר אקוניס. הוא דרש מהבנקים לשלם ריבית על יתרת הזכות עוד לפני שמישהו חלם על צדק חברתי. משום שהבנקים לא נענו יזם אקוניס במאי 2010 הצעת חוק בנושא והעבירה לוועדת השרים לחקיקה. ערב הדיון ביקש המפקח על הבנקים דאז רוני חזקיהו שלא לכפות על הבנקים שום החלטה והמליץ להגיע עמם לפתרון מוסכם.

לאתגר נענה בנק לאומי ומאוחר יותר גם בנק הפועלים, שהסכים לקזז את הריבית הנגבית על האוברדראפט מיתרות הזכות. הבנקים האחרים נותרו מאחור. ריבית הזכות בעו”ש ששולמה בלאומי, אשר הספיקה בקושי לחצי מנת פלאפל, לא ריצתה את חברי הכנסת, ואלה המשיכו במהלך החקיקה.

ח”כ אקוניס פרש והחליף אותו ח”כ כרמל שאמה-הכהן. האחרון החליט לחדש את מלחמת הריבית, ובמאי 2011 הועלתה שוב בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק המחייבת את הבנקים לשלם ריבית על הפלוס. גם הפעם, באופן לא מפתיע, טרפד בנק ישראל את המהלך. הנגיד פרופ’ סטנלי פישר, שמרעיף כיום מחמאות מביכות על דוח טרכטנברג, עצר את המחאה הפרטית שלו כשדובר בבנקים.

פישר ניצל את יוקרתו המקצועית והפציר בשרים להתנגד להצעה. בהצבעה שנערכה תמכו סטס מיסז'ניקוב, יוסי פלד ומשה כחלון, אך בסופו של דבר היא נפלה על חודו של קול. סוגיית תשלום הריבית על העו”ש נתקעה מחדש.

היום, כשהמחאה החברתית בשיאה, ספק אם מי משרי הממשלה היה מעז לחזור לסורו ולהצביע נגד החוק לתשלום הריבית. מעניין מאוד מה תהיה הפעם עמדת הנגיד ואם גם הפעם הוא ימנע את הנתפס בעיניו כפגיעה במערכת הבנקאית.

ח”כ אקוניס אמר לי השבוע: “המחאה החברתית פסחה משום מה על הבנקים. זה בהחלט צודק לשלם ללקוחות ריבית על יתרות הזכות בעו”ש. עברה חצי שנה מאז ההצבעה האחרונה, ולכן עם חידוש מושב החורף בשבוע הבא אגיש הצעה מחודשת בשיתוף יו”ר ועדת הכספים משה גפני וח”כ ציון פניאן. אין לי ספק שהפעם ההצעה תעבור”.

גם ח”כ שאמה-הכהן הבטיח השבוע “לזמן לדיון בשבוע הבא את המפקח על הבנקים. אראה מה יש לו להגיד על הנתונים ואז אחליט כיצד לפעול”.