ועדת הכלכלה: "מדבקת המלשינון" רק בציי רכב מסודרים
ועדת הכלכלה פטרה מחובת "מדבקת המלשינון" את כל ה"חאפרים" אבל מחייבת את ציי הרכב המסודרים לממן "מוקדי הלשנה" טלפוניים
למרבה האבסורד, חובת המדבקה, והעלויות שכרוכות בהפעלת המוקד, יחולו אך ורק על מי שמעסיק קצין בטיחות בתעבורה כלומר על ציי הרכב המסודרים, אבל לא תחול על נהגים "חאפרים" ועל ציי רכב שלא חייבים בקצין בטיחות.
נציג המשטרה בדיון התנגד להדבקת מדבקות כאלה על ניידות המשטרה, בטענה שאזרחים שנאכפו על-ידי שוטרים בתפקיד יתלוננו כנגדם תלונות סרק.
הצעת החוק, אשר הוגשה על-ידי חברי הכנסת זאב ביילסקי וחמד עמאר, נועדה "לחייב חברה לאתר ולטפל בנהיגה מסוכנת בקרב עובדיה על מנת למנוע תאונות דרכים, ולאפשר לציבור הרחב להתלונן ישירות אצל קצין הבטיחות של החברה, או למי שמספק שירות זה לחברה, על אופן הנהיגה של עובדי החברה".
החוק יחייב כל חברה שמפעילה צי רכב "להפעיל מנגנון שיאפשר נגישות לדיווח ולמעקב אחר עבירות תנועה המבוצעות על ידי עובדיה ועל ידי מי שהחברה העמידה לרשותו רכב", מנגנון אשר "יכלול גם מענה טלפוני אנושי לדיווח באופן ישיר, ללא מערכת משיבון אוטומטית", וגם "להשתמש בתוכנה ייעודית שמטרתה ניהול ומעקב אחר רישום דיווחים, ומאפשרת מעקב תקופתי ושיתוף נתונים עם גורמים מקצועיים באמצעות האינטרנט".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "אחת הדרכים לצמצם את תאונות הדרכים היא גיוס אזרחי המדינה הנוהגים בכבישים נגד נהיגה פרועה ובלתי אחראית, תוך איתור וטיפול פרטני בנהגים בעלי נטייה לנהיגה מסוכנת החוזרת על עצמה".
בנוסף נכתב כי "הצעת החוק מסתמכת על ניסיון ישראלי ובין לאומי המצביע על כך שפעולה פשוטה כהדבקה של מדבקה על הרכב, ועליה השאלה "איך אני נוהג?", מפחיתה את שיעור תאונות הדרכים בהן מעורבים עובדי החברה בכ-20% עד 50% ויותר".
אלא שבדיקת מעריב עסקים מעלה כי נתון זה אינו נכון ולא נסמך על אף מחקר אובייקטיבי. למעשה, לא רק שאין נתונים המצביעים על הפחתה של 20%-50% בשיעור התאונות - נכון להיום לא קיים אף מחקר אמפירי אובייקטיבי אשר מוכיח ירידה כלשהי במידת המעורבות בתאונות של כלי רכב שעליהם מודבקת מדבקה עם מספר טלפון של מוקד טלפוני.
לעומת זאת, מחקרים רבים מן העולם מוכיחים שהסיבה הראשונה בחשיבותה לתאונות דרכים היא "הסחת דעת", ועובדה זאת מקובלת גם על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועל עמותת 'אור ירוק'.
שימוש בטלפון סלולארי במהלך נהיגה – למשל לצורך פניה למוקד טלפוני – מגביר את הסיכוי למעורבות בתאונה, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים השקיעה כבר עשרות מיליוני שקלים במסעות הסברה לצמצום השימוש בטלפון בעת נהיגה.
נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הודה אמנם שבידי הרשות אין אף נתון המוכיח את התועלת שבשיטת המדבקה, ואמר גם שלרשות אין נתונים אודות הגברת הסיכון שנובעת מן השימוש בטלפון סלולרי לצורך דיווח, אבל טען שהרשות מצדדת בהצעת החוק.
אחת הסוגיות שעלו במהלך הדיון היא שאלת האנונימיות של המדווח. בהצעה הנוכחית אין דרישה שהמדווח על עבירות של נהגים יזדהה בפני המוקדן. גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים, הביא כדוגמא פרשה שנחשפה לדבריו לא מכבר ובה שוטר מתנדב במשטרת התנועה, אשר הועסק כנהג שכיר של חברת הובלה, רשם דוחות תנועה לנהגי חברות מתחרות. לדבריו, דיווחים אנונימיים כגון אלה עלולים לשמש לצורך פגיעה במתחרים.
כל נציגי הארגונים המקצועיים שהשתתפו בדיון התנגדו לחוק המוצע בטענה שללא הגדרת סמכויותיו של קצין הבטיחות בחברות, והגנה מקצועית עליו, לא תהא כל תועלת בדיווחים והם רק יכבידו על החברות מבחינה כלכלית.
דוברו של ח"כ עמאר מסר בתגובה, כי הח"כ לא היה שותף לכתיבת דברי ההסבר לחוק אבל הצטרף אליו מפני
שסבר שמדובר בהצעה חשובה שתקדם את הבטיחות בדרכים. לדבריו, במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה יקפיד ח"כ עמאר לקבע את עלויות הביצוע של החוק ולבחון היטב את הנתונים הסטטיסטיים שיוצגו על-ידי כל הצדדים המעורבים.
תגובתו של ח"כ ביילסקי: "נכון הדבר שלא נערך עדיין מחקר אמפירי שהוכיח כי כמות תאונות הדרכים לא הופחתה בעקבות חובת הדבקת מדבקת דיווח, אולם הוכח כי בעת הפעלת הנוהל מתקבלים דיווחים רבים על נהגים מסוכנים, ניתן לפקח עליהם ואף להפעיל עליהם סנקציות בהתאם. משיחות עם קציני בטיחות עלה כי נהגים נוהגים ביתר זהירות כאשר הם מודעים לכך שקצין הבטיחות מתייחס במלוא הרצינות לדיווחים לגביהם. אני משקיע במאבק בתאונות הדרכים את כל מרצי ויכולתי, זו שליחותי הציבורית ואני אמשיך בה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם