הנזק מהעלאת גיל הפרישה: 100 אלף שקל לאישה בממוצע
הקרב על גיל הפרישה לנשים מגיע היום לוועדת העבודה והרווחה; חיים כץ, שהוביל את המאבק לבלימת ההעלאה, קיבל ממשרד האוצר הצעה לדיל שישפר את תנאי החוסכים לפנסיה, אלא שמאז יום חמישי הצדדים לא דנו בנושא; בארגוני הנשים זועמים: "דחיית הפרישה תגזור על נשים שנתיים נוספות של עוני"
ההחלטה היום תהיה אחת מהמערכות האחרונות במאבק ארוך שמנהל משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים, כנהוג בעולם. המהלך החל ב-2004 על רקע הרפורמה המקיפה שערך שר האוצר דאז בנימין נתניהו בקרנות הפנסיה, ולפיו גיל הפרישה היה אמור לעלות בהדרגה: לנשים מ-60 ל-64 ולגברים מ-65 ל-67.
במרץ האחרון מונתה ועדה בראשות הממונה על התקציבים לשעבר אודי ניסן, שנועדה לבחון את השינויים החברתיים והכלכליים שהתרחשו עד כה בעקבות העלאת גיל הפרישה ל-62. ועדת ניסן, שהמליצה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-65, נשענת על שני מרכיבים מרכזיים: נתונים בישראל ובעולם שלפיהם העלאת גיל הפרישה מתחייבת מהעלייה המתמשכת בתוחלת החיים; והעלייה בשיעור התעסוקה בגילים מבוגרים שנרשמה עקב שינוי גיל הפרישה ב-2004.
אלא שהמלצות הוועדה לא ערבו לאוזניהם של חברי הכנסת, ואף עוררו את חמתם של ארגוני הנשים שהצביעו על פגיעה כלכלית משמעותית בנשים. הצעות לשינוי החוק לא איחרו להגיע מצדם של חברי הכנסת אילן גלאון, מוחמד ברקה, דליה איציק, ציפי חוטובלי ומשה גפני, כולם מתנגדים להעלאת גיל הפרישה.
בראש מחנה המתנגדים התייצב כאמור כץ, הנחשב אחד מחברי הכנסת החברתיים הבולטים בבית המחוקקים. לכץ, שנכנס למשא ומתן עם האוצר, הוצע לשפר את תנאיהם של החוסכים לפנסיה באמצעות העלאת שיעור איגרות החוב המיועדות (אג"ח ממשלתיות הנושאות תשואה מובטחת) בקרנות הפנסיה, אלא שמאז יום חמישי האחרון הצדדים לא נדברו ביניהם וכץ המשיך להתקדם במישור הפרלמנטרי. איחוד הצעות החוק לא רק מאפשר לו להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית לפני סוף החודש ותחילת השנה החדשה - הוא גם יוצר קונצנזוס פוליטי הכולל את מרבית הסיעות.
אם הצעת החוק המאוחדת תגיע למליאה בשבועיים הקרובים, האוצר עשוי להכריז על הצעת החוק כ"תקציבית" - הגדרה שניתן להצמיד להצעות חוק שעלותן יותר מ-5 מיליון שקל, ויש צורך ברוב של יותר מ-50 חברי כנסת כדי להעבירה. "עד שלא תונח הצעה אמיתית, שמעניקה פתרון למאות נשים ללא תעסוקה בנות 50 ומעלה, אנחנו ממשיכים", נמסר מלשכתו של כץ.
העלאת גיל הפרישה בשנתיים מונעת את קצבת הזקנה לנשים בין הגילים 64-62. נוכח קצבה בסיסית של 1,444 שקל בחודש, משמעות הצעד היא הפחתה של 34,656 שקל לנשים המעוניינות לפרוש בגיל 62 או קודם.
פגיעה נוספת היא בקצבה שמעניקה קרן הפנסיה, אשר מפחיתה 6% מהקצבה בגין בכל שנה שהאישה מקדימה את פרישתה. גם אם יעלה גיל הפרישה הדבר ייעשה בהדרגה. עבור נשים שנולדו לאחר 1953, אשר יגיעו לגיל פרישה בשנת 2015, יעלה גיל הפרישה ל-64. לאישה כזו יוקדם גיל הפרישה בשנתיים, והיא תספוג חיתוך קבוע של 12% בגובה הקצבה שלה. אם למשל קצבתה היתה אמורה להיות 5,000 שקל , כעת היא תהיה 4,400 שקל בלבד - פער של 600 שקל בחודש לרעתה אשר יישמר לאורך כל גיל הזהב שלה. על פי תוחלת החיים הממוצעת, היא צפויה להגיע לגיל 83, כלומר פגיעה מצטברת של 151,200 שקל.
כדי להימנע מגריעת קצבתה תיאלץ האישה לדחות את גיל הפרישה בשנתיים, צעד שמשמעותו הפסד קצבה של 120 אלף שקל - כך שנשים שאינן עובדות נותרות קירחות מכאן ומכאן - לקיחת הקצבה משמעותה קצבה מופחתת, ואי-לקיחתה גוזרת עליהן קשיים כלכליים.
ביטול ההעלאה צפוי ליצור גירעון של מיליארדי שקלים בקרנות הפנסיה, והוא ימומן בהפחתת הקצבה הממוצעת לכל המבוטחים, כולל הגברים.
"שיעור העוני יגדל"
"אני יודעת רק דבר אחד, מחר בוועדת הכנסת מאחדים את כל החוקים כדי שחיים כץ יוכל להוביל את ביטול העלאת גיל הפרישה", אומרת טליה לבני, יו"ר נעמת. "העלאת גיל הפרישה פירושה העלאה של שיעור העוני והגדלת הפערים החברתיים. אם יותר ממחצית מציבור הנשים צריכה לחכות שנתיים נוספות לקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי ולפנסיה המלאההמשמעות היא שהן יישארו עניות שנתיים נוספות".
לבני תוקפת את טענת השוויוניות שבה מנפנפים אלה המצדדים בהעלאת גיל הפרישה:
"הזכות לעבוד עד גיל 67 קיימת באופן שוויוני הן לגברים והן לנשים, אבל זו עובדה שיותר מ-50% מהן אינן מצליחות להשיג עבודה".
היא מציינת כי העלאתו המקורית של גיל הפרישה מ-60 ל-62 היתה כורח המציאות - וזה אינו קיים עוד. "גם הגברים נתנו שנתיים וגם אנחנו, זה היה שוויוני. היום אין שום סיבה להמשיך לשחוק אותנו הנשים, מה גם שהמציאות הכלכלית איננה דורשת זאת - אנחנו המדינה הצעירה ביותר ב-OECD, אין לנו סיבה להתעלל במבוגרים שלנו".
''אין לנו סיבה להתעלל במבוגרים שלנו''
iStockphoto/fstop123
"סותר את העלייה בתוחלת החיים"
בצדו השני של המתרס עומד נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, התומך בהעלאה: "זהו קיבוע של מצב אנכרוניסטי. יש להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-65, אחרת אנו משעבדים את העתיד ופוגעים במוטיבציה לעבודה של הרבה מאוד נשים. השארת גיל הפרישה על כנו תוביל להפסקת עבודה בקרב נשים בגיל 62 - זה לא תואם את העלייה בתוחלת החיים ואף מנוגד לשיפור העצום ברמת הבריאות באוכלוסייה הכללית. יתר על כן, הדבר ייצור עומס אקטוארי שיחליש מאוד את הביטחון הפנסיוני של הנשים העובדות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם