אבטלה סמויה
נראה שרק שר האוצר מצליח להתבשם מנתוני האבטלה העדכניים, שהרי אין בהם לשנות משהו במצב המשקי-חברתי שהוציא בקיץ רבבות למצעדי מחאה. מעט צנעה לא תזיק לו
מעט צנעה לא תזיק לו לד"ר שטייניץ, כי ציון הדרך ההיסטורי שהוא מתקשט בו אינו כולל 3 נתונים המשנים את תמונת התעסוקה. הראשון שבהם הוא שהלמ"ס בודקת את מספרם של מחפשי העבודה שלא מצאו משרה ואינה כוללת את אלו שהתייאשו או שבחרו לא לחפש מקום עבודה. "הנתון ההיסטורי" מתעלם גם מהשיעורים של המועסקים ושל אלה המבקשים להיות כאלה. ההשתתפות של חרדים ושל נשים ערביות בשוק העבודה נמוך מ-40%, ולכן שיעור המועסקים מגיע רק ל-57% (נתוני בנק ישראל 2010), כך שבפועל מספר המובטלים במשק עם נתוני תעסוקה דומים לממוצע בארצות ה-OECD היה גדול יותר.
מרכיב שלישי המשקף את מצבם העגום של רבים מן העובדים בישראל הוא שאחוז נכבד מן המועסקים - עד כ-10% במשק וכ-20% מעובדי הממשלה - הם עובדי קבלן ששכר מרביתם נע סביב שיעורי המינימום הקבועים בחוק והם נעדרי זכויות סוציאליות.
נראה שרק שר האוצר מצליח להתבשם מנתוני האבטלה העדכניים, שהרי אין בהם לשנות משהו במצב המשקי-חברתי שהוציא בקיץ רבבות למצעדי מחאה. המודל שנשאנו אליו עיניים הוא המודל הסקנדינבי, אף שבשבדיה שיעור האבטלה בנובמבר 2011 היה 6.9%. לעומת זאת, שבדיה מתגאה ב-0.26 במדד ג'יני, ואילו בישראל הוא 0.38, המציב אותנו בראש טבלת המדינות שאין בהן שוויון.
בשורה אחת אפשר לומר שהשיטה הנורדית מצליחה תודות לפערי שכר נמוכים, היא נעזרת
בשירותים ציבוריים שהמדינה נותנת לתושביה בהיקף נרחב ויעיל (אם במישרין ואם באמצעות המשק הפרטי) ותקציב המדינה ניזון ממיסוי גבוה יחסית עם אחוזי השתתפות גבוהים של כלל המועסקים. אלא שכנראה לא די בכלים הללו. הסקנדינבים לא היו מצליחים ליצור מדינת רווחה משגשגת ללא מרכיבי יסוד ערכיים המשותפים לכל ארצות הצפון: חינוך, דמוקרטיה, סולידריות וגם צניעות.
מומחי כלכלה יאמרו לנו מיד שהמודל הנורדי אינו ישים במזרח התיכון. להם, שם, אין בעיה ביטחונית השואבת חלק נכבד מן התקציב השנתי. אכן, אם הממסד הביטחוני מתנהג כאילו יש לו מדינה, אם אנו ממשיכים להתבסס בשטחים ומסכלים אפשרות לחתור לשלום ולשיתוף האזרחים הערבים במשק הישראלי ואם שיקולים קואליציוניים מונעים שילוב של החרדים בכלכלה, כפי שעושים אחיהם מעבר לים, נתקשה לעשות מהלך של ממש בכיוון הנכון.
למרות הקשיים הללו צריך לעשות צעדים קטנים אחדים שיוליכו אותנו לעבר המודל הסקנדינבי. אפשר לאמץ ערך שטמונות בו אפשרויות של ממש לבנייתה של חברה משגשגת: סולידריות. התעלמנו ממנו בשנים של סגידה ל"כלכלת שוק" שמעולם לא היתה כאן (והיא קיימת בסקנדינביה), הרסנו את ה"העבודה המאורגנת" (המבוססת היטב בסקנדינביה) שהתקיימה גם מחוץ למונופולים הממשלתיים, ואנו דוחקים לקרן זווית זכויות יסוד כשוויון, חופש וצדק חלוקתי (שהם בדנ"א הסקנדינבי). בדרך הפקרנו גם את מערכת החינוך ותרמנו ליצירת שסעים בין חלקי החברה המגוונת שלנו.
רק כאשר נבין שדאגה לזולת וצניעות אינם באים על חשבוננו, אלא תורמים למעורבות ואכפתיות של כל האזרחים, נפסע - במתינות - לעבר הזוהר הצפוני.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם