כך הגיע משק החשמל של ישראל לרמה של מדינת עולם שלישי
תחנת הכוח באשקלון מתעכבת, ייצור החשמל הפרטי לא עומד ביעד וגם החשמל הירוק לא נראה באופק; עוד חדשות רעות: המצב לא עומד להשתפר בעשור הקרוב
בהודעה שפרסמה חברת החשמל מבעוד מועד היא התריעה כי צריכת החשמל צפויה להגיע שלשום לשיא וכי הרזרבות במשק נמוכות במיוחד ועומדות על כ-280 מגה-ואט בלבד. רזרבת חשמל בהיקפים כאלה, שמשקפים כ-2.5% בלבד מכושר הייצור, נחשבת לחריגה מאוד ומאפיינת מדינות מתפתחות. לשם השוואה, במדינות מערביות מתוקנות שיעור רזרבת החשמל במשק הוא 25%-15%.
המצב בקיץ הקרוב, מתברר, לא יהיה שונה בהרבה. בשעות צריכת השיא בחודשים החמים צפוי משק החשמל הישראלי לעמוד בפני שיבושים, ובמשרד האנרגיה והמים מעריכים כי אם יתממשו שיאי הביקוש תעמוד הרזרבה במשק על 5% בלבד . "זו רזרבה מזערית ביותר", מודים במשרד.
בכל שנה גדלה צריכת החשמל במשק ב-4%-3%, אולם מסיבות שונות משק החשמל וחברת החשמל אינם מתפתחים בהתאם לצרכים. למעשה, מעיון בתחזיות הרשמיות שחברת החשמל עצמה מפרסמת עולה כי לאורך השנים המצב רק הולך ומחמיר: בשנת 2004 היתה הרזרבה הזמינה במשק החשמל 12.4%, רמה נמוכה בהשוואה לעולם אך מפוארת בהשוואה לרזרבה הנוכחית. עם זאת, בשנה שלאחר מכן ירדה הרזרבה הזמינה ל-7.5% בלבד.
בשנת 2011 עמדה הרזרבה על שיא שלילי במיוחד של 2.3% בלבד, ולפי התחזית, רק בשנת 2014 צפויה הרזרבה לטפס מעט ולחצות את רף ה-11%.

כיצד הגיע משק החשמל למשבר של כמעט אפס רזרבות? "המצב הזה חמור מאוד וחריג ביחס לעולם, אבל הבעיה היא שהוא נמשך כבר 10 שנים ולא צפוי להשתנות לצערי בשנים הקרובות - למרות שורה של החלטות שהממשלה קיבלה", מעריך בשיחה עם מעריב עסקים חזי קוגלר, מי שכיהן כמנכ"ל משרד התשתיות )האנרגיה והמים ( וכיום עומד בראש חברת אדירה אנרגיה.
לדברי קוגלר, ההחלטה הראשונה קשורה לתחנת הכוח D, שהיתה אמורה להיבנות באשקלון לפני שנים רבות. תחנת זו, שאמורה לתרום למשק 1,260 מגה-ואט (8% מכושר הייצור), מתעכבת זמן רב בין השאר בשל מחלוקת על משטר ההפעלה שלה: המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה דרשו כי התחנה תופעל רק באמצעות גז טבעי, משרד האנרגיה התעקש תקופה ארוכה כי היא
עם זאת, אף שכבר לפני כשנה הושגה פשרה שלפיה התחנה תוקם במתכונת דו-דלקית (הפעלה בגז ושימוש בפחם רק במצבי חירום), בסופו של דבר משרד האוצר הוא שהכניס למשוואה את שיקוליו הכלכליים. כיום, אף שהתוכנית הגיעה לאישור עקרוני במועצה הארצית, מדובר בפרויקט תקוע.
קוגלר מציין כי בשנים האחרונות השלימה חברת החשמל מהלכים ספורים של בניית תחנות כוח, ובהן תחנות בחיפה וברמת חובב, אך מנגד מתעכבת בנייתן של כמה יחידות ייצור נוספות, כמו תחנת הכוח אלון תבור. את תחנת הכוח באלון תבור, שתוכננה לפעול בהספק של 380 מגה-ואט, היתה אמורה לבנות חברת החשמל בהשקעה של 1.4 מיליארד שקל, אך החברה ויתרה עליה במסגרת מתווה הרפורמה המתוכנן בחברה.

תחנת הכוח באלון תבור היא גורם שיכול היה לסייע למשק החשמל בשעות צריכת השיא, אבל גם כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים לא עמדה ביעדים. בשנת 1996 נחקק חוק משק החשמל אשר החליף את זיכיון חברת החשמל ב-70 השנים שקדמו לו. החוק העביר את משק החשמל לפעילות לפי רישיונות והכשיר לראשונה את הקרקע לכניסתם של "שחקנים נוספים" - או במילים אחרות: פתח את השוק לייצור חשמל פרטי.
לאחר חקיקת חוק החשמל קיבלה הממשלה כמה החלטות בנושא ייצור החשמל הפרטי, והיעד שנקבע היה ייצור פרטי של 20% עד שנת 2005. "בפועל הייצור הפרטי עומד על כ-2% בלבד", מעריך עו"ד עמית קריספין ממשרד גודלפרב זליגמן ושות', המייצג שורה של יצרני חשמל פרטיים במשק.
מה עיכב את כניסתם של היצרנים הפרטיים לשוק? קריספין מציין כי "עד תחילת 2009 לא היתה הסדרה ממשית שאפשרה ליצרנים להיכנס לשוק. היה צורך בהסדרה כזו כדי לאפשר להם להגיע לסגירה פיננסית. מה קורה למשל במקרים קיצוניים כמו מלחמה - ייצור החשמל הפרטי נפסק והבנק מאבד את המימון שלו? הבנקים לא הסכימו לכך".
רק בשנת 2009, 10 שנים אחרי שהוחלט להכניס לשוק ייצור חשמל פרטי, הסדירה רשות החשמל את הנושא. "הרשות קבעה כי במקרים קיצוניים כאלה תיפרע ההלוואה לבנקים על-ידי חברת החשמל, ובתמורה מתקני ייצור החשמל יועברו אליה. זו הסדרה שנחשבת לאבן דרך בנושא המימון של יצרני החשמל, אבל עד שנקבעה לא ניתן היה להגיע לסגירה פיננסית. 10 שנים חיכו לזה", מדגיש קריספין.
איפה עומד ייצור החשמל הפרטי כיום?
בשנת 2013 יספקו תחנות הכוח הפרטיות של דוראד ו-OPC כ-1,200 מגה-ואט למשק. זו תוספת חשובה, אך הייצור הפרטי רחוק מלהוות 20% מהשוק . "שתי התחנות האלה ייכנסו לשוק, אבל מסתמן שהבעיה הבאה מעבר לפינה", פוסק קריספין. "תוקף ההסדרה הזאת פוקע בסוף השנה, ואם לא יאריכו אותה - בעוד 3 שנים יהיה שוב מחסור בחשמל, כי יצרני חשמל פרטיים שוב לא יוכלו להיכנס לשוק".

החלטת ממשלה נוספת שאמורה היתה לסייע בהוספת מגה-ואטים למשק החשמל אך לא מימשה את יעדיה היא ייצור חשמל ממקורות "ירוקים" (בעיקר שמש ורוח) בהיקף של 10% עד שנת 2020. כיום עומד סך ייצור החשמל מאנרגיית השמש על פחות מ-1%, ואף שהמספרים הללו צפויים לטפס בעתיד הקרוב, היום ניתן לקבוע כמעט בוודאות כי היעדים לא יושגו. אנרגיית שמש בהיקפים גדולים עשויה היתה לפתור את מצוקת האספקה בשיאי הביקוש בקיץ.
לכך יש להוסיף את המשבר במשק הגז הטבעי. בישראל פועל נכון להיום מאגר גז טבעי אחד בלבד (ים תטיס מול אשקלון), שהולך ומתרוקן במהירות. הגז המצרי, שחברת EMG היתה אמורה לספק, לא זורם רציף כבר כמעט שנה והמחסור משפיע על השבריריות הגדולה ממילא של המשק. 40% מייצור החשמל בישראל נשען על גז טבעי, אך כיום, בשל המחסור, נאלצת חברת החשמל להסב את יחידותיה לשימוש בדלקים אחרים. בחברה מעריכים כי השיבושים במשק הגז גורמים כיום לאובדן של לא פחות כ-2,000 מגה-ואט זמינים.
במשרד האנרגיה והמים מבהירים כי ההסבה עצמה גורמת לאובדן כושר ייצור רב. "4 יחידות ייצור מאבדות כל אחת כ-50 מגה-ואט מיכולת ההספק בעת הפעלה בסולר במקום בגז טבעי", אומר קוגלר.
לדברי קוגלר, החלטות אחרות, המיועדות להשיג התייעלות אנרגטית בבניינים באמצעות תקנים מחייבים, יכולות היו גם להשיג חיסכון - אך עד היום לא המדינה לא קידמה אותן.
יש להזכיר גם כי משק החשמל הישראלי מתפקד כאי אנרגטי: בניגוד למרבית מדינות העולם המערבי, המחוברות ביניהן ברשת החשמל באופן המאפשר רזרבה, מצבה הפוליטי של ישראל ומיקומה הגאו-אסטרטגי מותיר אותה בודדה.
ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "המשרד התריע על המחסור הצפוי בחשמל בישיבת הממשלה שהתקיימה באוגוסט 2010. לאחר מכן, לבקשת ראש הממשלה, בדק את הנושא משרד האוצר והגיע למסקנה כי לא צפוי מחסור המצדיק השקעה נוספת".
"המצב המתמשך של מחסור בחשמל וברזרבה נובע חלקו מהמתנה לכניסת יצרנים פרטיים וחלקו מדחייה בהקמת פרויקט D, שאילו היה קיים היום היה מחזיר בשנתיים של מחסור בגז פי אחת וחצי מהשקעתו בחיסכון בסולר יקר. הוקם צוות הבודק מגוון רחב של 'תרומות קטנות' למשק ומקדם אותן כדי לפתור את בעיית המחסור בגז טבעי והמחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב".
