שיטת המגיע לי
במקום להתמודד עם הקשיים מבית מעדיפים ראשי יישובים להסתכל על המדשאות הירוקות של שכניהם; תגובה לראש העיר ירוחם
צר לי כי במקום להתמודד עם קשייו מבית, שבהם חוסר היכולת לאשר את תקציב המועצה ולממש את ההסכם הקואליציוני היקר שהתחייב לו, הוא בוחר להפנות את האש לעבר ראשי המועצות האזוריות השכנות. הרשו לי לקלקל את "החגיגה התקשורתית" במעט מן המציאות: לפני כמעט עשור, כאשר התוכנית להקמת עיר הבה"דים היתה בחיתוליה, הציעה מועצת רמת הנגב בראשותי להתחלק עם ירוחם בהכנסותיה, כך ש-60% מההכנסות יופנו לירוחם ורק 40% לרמת הנגב. הצעה זו עמדה על השולחן שנים ארוכות והיתה מוסכמת על מנהיגות ירוחם ועל משרד הפנים. איך זה שלפתע פתאום, כאשר מתחילים הטרקטורים בעבודות הקמת עיר הבה"דים, ההצעה מתקבלת?
יתר על כן, על-פי בקשת מועצת ירוחם ובהסכמה העבירה רמת הנגב לירוחם אלפי דונמים לטובת הקצאת קרקע לרכבת ולאזור תעשייה ומחצבות בהר צבוע ולאזור הר אבנון לפיתוח שכונות יוקרה. סוגיית הצדק החלוקתי - כפי שמכנים אותה ראשי רשויות רבים המעוניינים לספח לעצמם הכנסות ושטחים (רצוי כמה שיותר מניבים) של השכנים, במקום להשקיע ולפתח את השטח הקיים בידיהם - הולכת והופכת לסוגיה לגיטימית בעיני ראשי הרשויות.
למען הסר ספק, אציין כי אני מאמין בחשיבותה של ירוחם כעיר גדלה ומתפתחת. אני מכיר את הקשיים, האתגרים והבעיות, שהרי התמודדתי גם אני איתם ברמת הנגב. ואולם, ב-20 שנות כהונתי כראש המועצה לא השקעתי, ולו דקה מזמני, בבכיינות ובדרישה לקבל את שלא מגיע.
ובחזרה לירוחם. לאחר שהצענו חלוקת הכנסות לפנים משורת הדין יתכבד ראש העיר ויחליט. אם חלוקה זו אינה מקובלת עליו, נתונה בידו הרשות והזכות לפנות למסלול הקבוע בחוק ולשר הפנים בבקשה להקים ועדת חקירה לענייני גבולות. אני מבטיח לראש העיר כי הוועדה תעשה את עבודתה במשך שנים ולבסוף גם תגיש את המלצותיה לכאן או לכאן.
הכותב הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת הנגב
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם