האם חילוץ הבנקים באירופה יוביל להתפרצות אינפלציונית?
החוקרים יוסי זעירא ותומס סרג'ינט, חתן פרס נובל, מסבירים את התפרצות האינפלציה בשנות ה-80 במשבר ויסות מניות הבנקים; זעירא: "חילוץ הבנקים באירופה דומה למשבר דאז בישראל"
השורה התחתונה של המחקר היא שמשבר הבנקים ב-1983 הוא זה שגרם להתפרצות האינפלציה, שהגיעה בשיאה ל-400%. המשבר דאז מוכר כמשבר ויסות המניות, ובמרכזו עמדו הבנקים בישראל, שדאגו לנפח את ערך המניות שלהם הרבה מעבר לערכן האמיתי, עד התפוצצות הבועה וההלאמה של הבנקים על-ידי ממשלת הרוטציה של יצחק שמיר ושמעון פרס.
זעירא משווה בין משבר הבנקים דאז לאירועים הנוכחיים באירופה. "גם עכשיו יש מצב של משבר בבנקים, שהממשלה לקחה על עצמה כדי להציל את המערכת", מסביר זעירא. "ההבדל הוא שבאירופה אין איום אינפלציה מיידי כי הממשלות באיחוד לא רשאיות להדפיס כסף, ואילו לממשלת ישראל לא היו מגבלות לעשות כן. במקום להדפיס כסף ממשלות אירופה מגייסות חוב
ונכנסות לגירעונות עמוקים".
כדי להציל את הבנקים ואת חסכונות הציבור התחייבה בזמנו ממשלת ישראל לרכוש מהציבור את מניות הבנקים בערכן המנופח 5 שנים לאחר מכן - הסדר שהגדיל בן רגע את החוב הציבורי בסכום אדיר של 5.5 מיליארד דולר. "הציבור הבין שצפויה הדפסת כסף מסיבית ואינפלציה, גם אם לא מיד", אומר זעירא. לדבריו, בגלל ציפייה זו נפטר הציבור מכמויות גדולות של כסף וברח לאפיקים אחרים, מה שיצר מיד גל אינפלציוני.
לטענת זעירא וסרג'ינט, לא היה ב-1983 אירוע גדול אחר שמסביר התפרצות אינפלציונית של 400% "יש הסבר אחד דומיננטי נוסף של פרופ' ניסן לוויתן ושל סילביה פיטרמן", מסביר זעירא. "הם טוענים שההתפרצות נבעה מהפיחות הגדול שהממשלה היתה עושה מדי פעם לצורך שער החליפין, וזה הרקע לאינפלציה, אך תאוריה זו לא תואמת את העדויות ואת התאוריות הכלכליות", אומר זעירא. לדבריו, חשוב לזכור, בייחוד בימים אלו של משבר פיננסי עולמי, כמה קשה לסייע למערכת בנקאית להיחלץ ממשבר וכמה זהירות נדרשת בפעולה כזו.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם