סחוטים: הקרב על תקציב הביטחון מתחמם
יובל שטייניץ מאשים את מערכת הביטחון בסחיטה באיומים; הרמטכ"ל מתלונן על עוינות בלתי מוסברת מצד משרד האוצר; הקרב על תקציב הביטחון
"חשבנו שסיכמנו את הכל והממשלה אישרה את תקציב הביטחון; פתאום התברר ששום דבר לא סוכם ולא נסגר", אמר אתמול בכיר במשרד. "זה נכון שבשנים קודמות היה פער ניכר בין התקציב שאושר לבין תקציב שמשרד הביטחון קיבל בפועל, אבל הפעם חשבנו שסגרנו את כל הפרצות: הממשלה לא קבעה את התקציב הראשוני הפותח עבור משרד הביטחון, אלא את הסכום שיינתן בסוף השנה כולה. פתאום מתברר שהתקציב הגדול ביותר שקיבלו בצה"ל אי פעם - אינו מספיק. בין היתר הם מודיעים על הפסקת פרויקטים שאינם ממומנים כלל מהתקציב המקומי, אלא מתקציב מיוחד שהעבירו האמריקאים".
לרמטכ "ל בני גנץ היתה כמובן דעה אחרת על האוצר: "הם לא מקצצים לי, זה לא נכנס לכיס שלי, מה שאנחנו משקיעים בביטחון הולך לביטחון, זה בשביל מדינת ישראל. אחרי כל צעדי ההתייעלות שעשינו לאורך השנים אין אח ורע בשום ארגון ציבורי גדול. מה זו העוינות הזאת? לא יודע להסביר אותה, צר לי עליה, אני לא חושב שהיא במקום והיא לא משרתת שום דבר".
בהשיבו לשאלה "אתם משחקים באותה קבוצה? " השיב : "זה תשאל את מי שעוין, לא אותי".
בעימות הזה הצדדים לא מסוגלים להסכים אפילו על הנתונים הבסיסיים. "אין כל קשר בין הקיצוצים שעורכים במשרד הביטחון - פעם בנעליים ויום אחר בשעות אימונים - לבין הסכומים שהם מדברים עליהם", אמר אתמול בכיר באוצר. לדבריו, משרד הביטחון נהנה מתקציב של 60 מיליארד שקל - הגבוה ב-3 מיליארד שקל מזה שניתן בשנה שעברה וב-5.5 מיליארד שקל מהמלצות ועדת ברודט לתקציב הביטחון, ולמעשה הגבוה ביותר אי פעם.
"שטויות", פסק אתמול גורם במשרד הביטחון: "מדובר בגירעון של 7 מיליארד שקל. ולא, התקציב שלנו הוא ממש לא התקציב הגדול ביותר בכל הזמנים".
מדברי שר האוצר יובל שטייניץ עולה כי הסכסוך הזה בכלל גובל במשבר חוקתי: "במדינה דמוקרטית הצבא מיישם את החלטות הממשלה", אמר אתמול שטייניץ "הם פתחו במסע איומים והפחדות לא לגיטימי וחסר תקדים. מערכת הביטחון מתחבאת מאחורי גורמים שעוסקים בהדלפות מגמתיות. הממשלה מחליטה על סדרי עדיפות וקובעת את התקציב והצבא אמור להצדיע. במדינה דמוקרטית הצבא מיישם את החלטות הממשלה. יש למערכת הביטחון את התקציב הגבוה אי פעם - מעל 60 מיליארד שקל - מדובר בסחיטה באיומים".
במשרד הביטחון מסרו בתגובה לדבריו של שטייניץ: "צר לנו על הדברים החמורים שהשמיע הבוקר
ישיבה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על שיפור התנאים הנדרשים לאנשי הקבע נקבעה למחר, אך משרד הביטחון ביטל אותה. במשרד טוענים כי אין כל קשר בין הביטול לבין הקרבות התקציביים. "משרד הביטחון דחה (ולא ביטל) את הדיון שאמור היה להתקיים מחר בנושא השכר".
את תיאור הסאגה בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר אפשר לפתוח בכל מיני נקודות. אפשר לקבוע את נקודת ההתחלה בדיון בקיצוצים האחרונים שעורך משרד הביטחון בתקציבו: הסטת רכש ביטחוני ממפעלים בארץ למפעלים בחו"ל, עצירה של פרויקט המרכבה, הצהרה על אירכישת סוללות טילים להגנה על יישובי עוטף עזה ואפילו סגירת העיתון במחנה. לחלופין אפשר לקבוע את נקודת ההתחלה במאבק היסטורי בין משרד הביטחון לבין האוצר, שנמשך כמה עשרות שנים, מאז קום המדינה בעצם. אך נראה כי הסכסוך הנוכחי החל למעשה על סף הגשת המסקנות של ועדת טרכטנברג, שביקשה לקחת מהביטחון לטובת מטרות אחרות ופתחה מחול שדים שלא הסתיים עד היום.
במקביל לדיונים בוועדת טרכטנברג ניהל אייל גבאי, המנכ"ל הקודם של משרד ראש הממשלה, דיונים הנוגעים למקורות המימון להמלצות הוועדה, מימון שאמור היה "לתרום" משרד הביטחון. על רקע דיונים אלה ומחקר של בנק ישראל, שקבע כי משרד הביטחון מקבל די והותר על-פי מתווה ועדת ברודט, הוחלט כי הקיצוץ יעמוד על 2.5 מיליארד שקל ויכלול נוסף לכך החלת שקיפות על משרד הביטחון שתאפשר את יישום המסקנות בד בבד עם שמירה על מסגרת הגיונית של תקציב.
ואולם, באוצר ובבנק ישראל היו סבורים כי יש חריגה כלפי מעלה ממתווה ברודט, ואילו במשרד הביטחון ראו את הדברים אחרת - וסברו כי דווקא חסר כסף בקופה. המערכה הראשונה כללה שורה של הצהרות מצדו של שר הביטחון אהוד ברק: הוא קרא לשטייניץ להרחיב את הגירעון בתקציב כדי שאפשר יהיה לעמוד הן בדרישות החברתיות והן בנטל הביטחוני. בסופו של דבר האוצר לא פרץ את מסגרת התקציב, אך משרד הביטחון קיבל את שלו ומעבר לכך - ביטול הקיצוץ המוצע בתוספת מיליארדי שקלים כהכנסה מותנית שאמורים להתגלגל לכיסו כבר השנה.
בדיון בממשלה שנערך ב-8 בינואר ניתנה למשרד הביטחון תוספת של 4 מיליארד שקל החורגת מהסכום שאושר בתקציב הדו-שנתי של 2012-2011. לאחר העלאה הועמד התקציב על כ-60.2 מיליארד שקל, לעומת כ-57 מיליארד ב-2011. באוצר ראו את התקציב שקיבל משרד הביטחון כגבוה מאוד ביחס למתווה ברודט, אך במשרד הביטחון טענו כי ההפך הוא הנכון.
הסיבה להבדלים בין גרסת האוצר לבין זו של משרד הביטחון היא מבנה ההצמדה שדורש כל אחד מהמשרדים. עלפי דוח ברודט, עלויות השכר צמודות לשינויים בשכר הממשלתי, ההוצאות הדולריות צמודות לשער הדולר, ואת הרכישות השוטפות, שמוערכות ב-40% מתקציב הביטחון, יש להצמיד למתווה שתקבע הממשלה. בהמשך לסעיף ההוצאות השוטפות חתמו משרד הביטחון והאוצר על "מסמך ההצמדה" הקובע את שיעור העלאת התקציב בהתאם לעדכוני מדדים ומחירים שונים, מסמך שמבקשים כעת במשרד הביטחון לעדכן בטענה כי איננו מספק את ההצמדות ואת צורכי הביטחון השוטפים.
במשרד הביטחון טוענים כי תקציב הביטחון שאושר ל-2012 הוא 50.5 מיליארד שקל בלבד- 14% מתקציב המדינה. לפיכך הסכום שהוקצה לביטחון קטן ב-7 מיליארד שקל מהסכום הריאלי שהמליצה עליו ועדת ברודט. לפי משרד הביטחון, התוספת- 3.7 מיליארד שקל - שניתנה לפי החלטת הממשלה אינה תוספת אמיתית, מכיוון שהיא תלויה בסדרה של התניות כדוגמת שקיפות, פינוי מחנות צה"ל והפרטת תעש.
כמו כן טוענים במשרד הביטחון כי החלטת הממשלה קיצצה כ-3 מיליארד שקל בבסיס התקציב החל משנת 2013, כך שלמעשה המשרד לא יוכל לעמוד בתוכניות ארוכות הטווח שלו.
"סכום החריגה של משרד הביטחון גדול הרבה יותר מ-3-2.5 מיליארד שקל ועומד על כ-5-4 מיליארד שקל", מציין גורם בכיר במשרד האוצר. "נוסף תקציב למשרד הביטחון, אך במקביל הוא נדרש להחיל על עצמו שקיפות ובקרה. משרד הביטחון, בתגובה, לא מסתפק בכסף שנוסף לו וגם לא מוכן לקבל את החלטת הממשלה הנוגעת לשקיפות ולבקרה בתקציבו".
באחרונה דרשה הממשלה ממשרד הביטחון להתקין מסופים המאפשרים מעקב שוטף אחר תקציב הביטחון. לטענת משרד הביטחון, מועד ההתקנה עדיין רחוק, אך לטענת האוצר החלטת הממשלה מחייבת להתקין את המסופים עד 9 במרס. זה כנראה יהיה המועד שבו יתקיים הסיבוב הבא בקרב הבלתי נגמר הזה בין האוצר לבין הביטחון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם