מכוונים לכוכבים: רוסיה הופכת למעצמה טכנולוגית
עיר מחקר שתיבנה בפאתי מוסקבה אמורה לבלום את בריחת המוחות אל המערב ולהפוך את רוסיה למרכז עולמי לטכנולוגיה ולחקר החלל; הדד ליין שהנשיא מדבדב הציב לפרויקט המגלומני: 2015
השטח עתיד להפוך עד 2015 לעיר בת 35 אלף תושבים ובה כמה ממרכזי המחקר המתקדמים בעולם. התוכניות להקמת העיר בעיצומן, וממשלת רוסיה כבר החלה בשבוע שעבר בחלוקת חומרים פרסומיים למדענים, ליזמים ולמשקיעים בריטים כחלק ממאמציה למשוך תשומת לב עולמית לפרויקט ששמו הרשמי הוא "מרכז סקולקובו לחדשנות".
"אנחנו מתכננים להעמיק את חקר הירח וכוכבי הלכת", נכתב בעלון לקידום מכון החלל של המרכז - אחד מ-5 מרכזי הפיתוח המתוכננים לקום במסגרת הפרויקט, הכוללים גם מרכזים לביו-רפואה, לטכנולוגיית גרעין, לטכנולוגיית מידע ולהתייעלות אנרגטית. בניסיון לרתום משקיעים ממשלת רוסיה מבטיחה לבעלי ההון הטבות ופטור ממסים פרטיים ותאגידיים - נוסף להזדמנות לפגוש את אנה צ'פמן, המרגלת הרוסייה שגויסה לפרויקט כדי למשוך מדענים צעירים לסקולקובו.
התקדמות בתחום החלל היא אחת המטרות המרכזיות של פרויקט סקולקובו, שינסה לתרגם רעיונות והישגים רוסיים בתחום למזומנים. אף שרוסיה אחראית לכ-40% מכלל שיגורי החלל בעולם, היא ניצבת הרבה מאחורי נאס"א מבחינת יכולתה ליצור רווחים.
תפוקתו של עובד בתעשיית החלל הרוסית עומדת בממוצע על 14,800 דולר לשנה - כ-0.33% מזו של עובד אמריקאי בתעשייה. כחלק מהמאמץ המרכז מתכנן להשיק לוויינים חדשים ודור מתקדם של רקטות שיגור, שלטענת הרוסים יוזילו משמעותית את הטיסות לחלל.
כיום המקום עדיין שומם, אך ויקטור וקסלברג, האוליגרך שמממן את הפרויקט, הבטיח למשקיעים פוטנציאלים כי הקמת התשתיות כבר החלה והמתחם יושלם במסגרת לוח הזמנים שנקבע. הונו של וקסלברג, שדאג להשקעות וליצירת עניין בינלאומי בפרויקט, הוערך לאחרונה על-ידי מגזין פורבס ב-13 מיליארד דולר. הוא עשה את כספו בעיקר בתעשיית הגז הרוסית, אך כעת הוא סבור כי "הגיע הזמן שהתעשייה הרוסית תצעד לשטח חדש ולא תסתמך רק על מקורותיה הטבעיים".
ואכן, מטרתו המרכזית של הפרויקט היא לעצור את בריחת המוחות למערב. אלא שכדי לעודד את הצעירים הרוסים המבריקים להישאר במדינה תצטרך רוסיה ליצור סביבה תעשייתית שעשויה לעלות לה כסף רב.
סטיב גיגר הוא אמריקאי שהובא לרוסיה לניהול הפרויקט לאחר שהקים מתחם דומה ומצליח באבו דאבי. לטענתו, הפרויקט החדש הוא שינוי משמעותי של גישתה הקודמת של רוסיה, שבמסגרתה המדינה "זרקה כסף אל תוך חור שחור של מחקר. כרגע יש מעט מאוד תגמול להון המדעי ברוסיה ".
האטרקציה המרכזית עבור מדענים ומשקיעים, זרים או רוסים, היא הכסף המובטח למשתתפים בפרויקט. במסגרת התוכנית אושרו מלגות בסך 220 מיליון דולר ל-330 חברות סטארט-אפ. המלגות, שנעות בין 50 אלף דולר ל-10 מיליון דולר, ישולמו בתוך חודשיים אם החברה תצליח לגייס מימון שווה ממשקיע פרטי. "זה לא רק עבור רוסיה",
רוסיה אינה המדינה היחידה שמנסה להעתיק את הצלחתה של קליפורניה כמרכז טכנולוגי עולמי. טרם התפוצצות בועת הדוטקום בשנת 2000 עמק הסיליקון של מנהטן כמעט עקף את עמק הסיליקון של קליפורניה. כיום מנהטן היא שוב מרכז של סטארט-אפים, וכמה מהאתרים הפופולריים ביותר ברשת, כגון פייסבוק ואי.ביי, מתארחים בה.
הטכנולוגיה פורחת גם בכמה ערים בגרמניה. ברלין, ביתם של כ-400 חברות סטארט-אפ, משווקת כ"סיליקון ברלין". גם דרדזן הצטרפה לשורת הערים הגרמניות שנמצאות בחוד החנית של הטכנולוגיה, והיא העניקה לעצמה את הכינוי "סיליקון סקסוניה" (אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה). במינכן, שעדיין לא מצאה כינוי שיביע את היותה עיר ידידותית ליזמות טכנולוגית, מועסקים כ-55 אלף איש במחקר ובפיתוח.
מקס נייתן, עמית מחקר במרכז למחקר ערים באוניברסיטת LSE שבלונדון, סבור שיש תחומים מקבילים רבים בין מינכן ובין אזור המפרץ של קליפורניה. "שניהם הפכו מאזורים כפריים למרכזי היי-טק. שני האזורים מציעים כלכלה חזקה ואיכות חיים מצוינת, והגורמים האלו עוזרים להשאיר אנשים באזור". על כך בדיוק בונים במוסקבה.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם