אשראי ורע לי: פגישת הבנקאים עם שטייניץ
האוצר הצטרף לבנק ישראל והמליץ להגביל את המוסדיים במימון הבנקים; אזהרות יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לא הועילו; מחלוקת בוועדת הכספים הביאה לעיכוב ההחלטה; מאחורי הקלעים של פגישת הבנקאים עם שטייניץ
הם, שרואים ללקוחותיהם את הלבן שבעיניים, אמורים להתמודד עם הרגולציה המשתנה חדשות לבקרים. את אחת הבעיות המטרידות העלה יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי. סרוסי, בנקאי מאופק מטבעו, לא הסתיר את חששו ממהלך שיחריף את מצוקת האשראי.
עד כמה האזהרות הזיזו לשר האוצר? נראה ששטייניץ הרהר במהלך הפגישה בתשובתו למבקר המדינה על דוח השריפה בכרמל. בתחילת השבוע הוא נסע לביקור עבודה בסין ודחה את טיפולו בעניינים בוערים לא פחות, כמו יחסי העבודה במשק ומחירי הדלק. לבנקאים שטייניץ לא הבטיח דבר, ואולי טוב שכך. הבטחה שניתנה בחודש שעבר במהלך פגישה עם ראשי חברות הביטוח, הנוגעת להיקף הפחתת דמי הניהול בגמל ובביטוחי המנהלים, לא קוימה. גם איגוד חברות הברוקרים יצא מפגישה איתו בידיים ריקות.
למרבה האבסורד, בזמן ששטייניץ ביקש מהבנקאים להציע דרכים לפתרון מצוקת האשראי במשק, אגף שוק ההון הכפוף אליו המליץ ליישם מגבלות חדשות שעלולות להחריף את הבעיה.
סרוסי נדרש לסוגיית המימון הבנקאי בעקבות בדיקה פנימית שערכה ענת לוין, הממונה הראשית על ניהול כספי ההשקעות בבנק הפועלים. ללוין, שאין כמותה בקיאה ברזי המערכת הפיננסית, הוצע לכהן כממונה על שוק ההון באוצר לפני שמונה פרופ’ עודד שריג, אך היא סירבה. קודם לתפקידה בבנק הפועלים שימשה כמנהלת ההשקעות הראשית בקבוצת מגדל. את הבדיקה המקיפה בנוגע לשאלה מה יקרה לבנקים אם הגופים המוסדיים יפעלו בכפוף למגבלות ההשקעות החדשות השלימה לוין לפני שבועיים.
על-פי הממצאים של לוין, היקף ההשקעה של חלק מהגופים המוסדיים נמצא כבר היום על הסף המרבי המותר - 5% מנכסיהם בבנק. בקרוב תהיה להם בעיה בהשקעה בשטרי ההון ובניירות הערך של הבנקים, ואחד הגופים לא יוכל להמשיך ולהשקיע בשטרי ההון של בנק לאומי.
”כנגד כל שקל שהבנק מגייס הוא יכול להעניק אשראי של 10 שקלים. לנו אין בעיה בגיוס הכסף, רק לפני שבועיים גייסנו 1.6 מיליארד שקל. הבעיה נוגעת למערכת הבנקאית כולה, ועולה השאלה אם בימים שבהם חברות עסקיות מתקשות בגיוס כספים ומחירי ההון עולים כדאי להטיל מגבלות כאלה. האם הרגולטורים לא רואים את הבעיות במשק?” תמהה השבוע לוין בשיחה עם מקורביה.
הבנקים וחברות הביטוח, המפוקחים מכל כיוון, זכו בעבר ליחס מיוחד ושונה מזה שמקבלות בדרך כלל החברות הציבוריות. ועדת חודק, שהטילה על הגופים המוסדיים סדרת כללי השקעה בניירות ערך, החריגה את הבנקים (גם מכללי החשבונאות IFRS) ואת חברות הביטוח. ”על הגופים הללו מפקחים בנק ישראל ואגף שוק ההון והביטוח באוצר, אז מדוע דווקא כשמדובר במגבלות ההשקעה החדשות לא מחריגים את הבנקים? זו תקופה קריטית למשק, ולא ברור כיצד מצוקת האשראי לא מובאת בחשבון”, התרעם בפניי בנקאי בכיר.
מגבלות ההשקעה החדשות של האוצר תואמות את ההמלצות שוועדת התחרותיות הגישה בשבוע שעבר. בתחילת הדרך הושתו רק שתי מגבלות: איסור להשקיע יותר מ-5% מנכסי גוף מוסדי בניירות ערך של לווה בודד או
השבוע שוחחתי בנושא עם הממונה על שוק ההון באוצר. יש גורמים הנהנים להשמיץ את פרופ’ שריג ולחבוט בו, אך מדובר בפקיד ציבור איכותי שאינו שולף החלטות פופוליסטיות ומבצע מלאכתו נאמנה לאחר בדיקה מעמיקה. על השאלה כיצד באמת ישפיעו המגבלות החדשות על הבנקים אין תשובה חד-משמעית. על-פי נתוני האוצר, בישראל פועלים 156 גופים מוסדיים המנהלים נכסים שהיקפם המשותף 800 מיליארד שקל. בחלק הארי מהמקרים המגבלות החדשות לא יועילו. ”מרבית המוסדיים משקיעים עד 3% מנכסיהם בבנק בודד. אם גופים מסוימים יחרגו מתקנות ההשקעה, הממונה על שוק ההון יוסמך לאשר להם חריגה זמנית”, מסבירים באוצר. ”מגבלת השקעה של 5% בניירות ערך של לווה בודד מביאה לפיזור ההשקעות ב-20 מניות או איגרות חוב, וזה פיזור סביר. לא המצאנו את הגלגל”, הם ממשיכים.
אבל לדברי ההסבר המלומדים של המפקח לא היה רוב בוועדת הכספים. התעוררה בה מחלוקת לגבי תקנות ההשקעה החדשות. חבר הוועדה ציון פניאן טען כי הוא קיבל פניות מהבנקאים וביקש לעכב את ההחלטה, ואכן מועד ההחלטה הסופי בנושא נדחה ב-10 ימים. אז מי אמר שוועדת הכספים היא חותמת גומי?
ניצב בדימוס זאב אבן חן חווה השבוע את טעמה המר של הרגולציה הישראלית. כמנכ”ל איגוד חברות הביטוח בעשור האחרון וכיו”ר התאחדות חברות ביטוח חיים באחרונה היה אבן חן בטוח שמילה זו מילה, בטח כשהיא מגיעה משר האוצר או מהמפקח על הביטוח.
בפרשת דמי הניהול בגמל ובפוליסות המשתתפות התברר שאכן ההבטחות ניתנו, אבל אף אחד לא התחייב לקיימן. ביקשתי מאבן חן שיפרט את הסיכומים, את הסיבות להפרת ההבטחות ואת הלקחים שהפיק מהפרשה. הוא התלבט והיסס ובסופו של דבר ענה: ”היו שטענו שצריך להוריד את דמי הניהול בגמל ובביטוח בגלל כשל שוק. לדעתי לא היה כאן כשל שוק, ובענף יש תחרות עזה מאוד, ותקרת דמי הניהול המותרת - 2% - לא נגבתה. הכל התחיל בתוכנית להגברת התחרות של המפקח שריג, שכללה את סעיף דמי הניהול”, משחזר אבן חן.
לדבריו, ”בפגישות איתו אמר שריג שמפקח לא צריך להתערב בנושא המחירים. הוא חשב שיש לטפל בבעיית דמי הניהול בעקיפין באמצעות הגדלת השקיפות והגברת התחרות, ולא במישרין. לימים השתנתה גישתו ונולדה טיוטת התקנות שבה כן נרשמה התערבותו בדמי הניהול. זה לא היה צריך לקרות. ברגע שממשלה או רגולציה מתחילות להתערב במחירים הן מאבדת שליטה על התהליכים. מדוע לגבות דמי ניהול של 1.2%? היה ברור שח”כ חיים כץ יציע 0.7% לצורכי מיקוח”.
”נפגשנו עם המפקח, וכל מנהלי חברות הביטוח נפגשו עם שר האוצר”, הוא ממשיך, ”גם נציגי בתי ההשקעות ביקרו אצלו. בסיכומו של דבר דיבר שטייניץ על הפחתה דרמטית של דמי הניהול. אמרנו לו: ’אנחנו מקווים מאוד שתתעקש על הנתונים שאתה מציע, המפקח אמר שדמי ניהול נמוכים מ-1.2% עלולים לסכן את היציבות של חברות הביטוח’. שטייניץ התחייב: ’אני והמפקח נופיע לדיון אם יהיה צורך. התקנות האלה ייצאו מהכנסת בדיוק כמו שהן נכנסו, ואם יהיו שינויים הם לא יהיו קשורים למספרים’. חשבנו שהאוצר יעמוד על שלו, הרי תמיד יש לו אפשרות להתעקש ולמשוך את התקנות”.
בתגובה לאמירה שאולי צריך היה להיאבק יותר, מסביר מנכ”ל התאחדות חברות הביטוח: ”היו בסך הכל שתי ישיבות, אחת מהן מול ועדת המשנה בראשות ח”כ כץ. המפקח הראה את המצגת והתנגד להפחתה החורגת מ-1.2% בנימוק שזה מהלך מסוכן מאוד. אמרנו שלא נסכים ושדמי ניהול נמוכים מ-1.2% לא ייתכנו, אבל מי שצריכה לקבוע את שיעור דמי הניהול היא לא הכנסת, אלא הסמכות המקצועית בתחום שמוטלת עליה האחריות למציאת האיזונים”.
האם ח”כ כץ הבטיח לכם משהו?
“כץ אמר שנשב ונדבר. באותו הזמן הוא סיכם על המספרים עם ראש הממשלה ועם המפקח. פתאום הם באו השבוע לכנסת לדיון עם 8 חברי כנסת. יו”ר הוועדה משה גפני אמר ’נצביע היום’. שאלתי על מה מצביעים בדיוק, הרי ח”כ כץ הבטיח לנו שנדון בכל אחד מהסעיפים?”.
האם כעסת על ההתנהלות?
“אמרתי לגפני שאני מרגיש שהמשחק היה מכור. תוצאות ההצבעה היו ברורות מראש כי הדיל נסגר עם ראש הממשלה ועם כץ. שאלתי איזה ערך יש להבטחות שניתנו וציינתי ששר האוצר אמר שהוא אחראי. אמרתי שאנחנו לא חותמת גומי. המפקח על הביטוח נכנע. ההחלטה על האחוזים החדשים היתה בניגוד לעמדתו המקצועית. איש לא היה צריך להכריח אותו להסכים כי הוא יכול היה למשוך את התקנות. השינוי נעשה בהסכמתו”.
“אני לא רגיל להבטחות שלטוניות שלא מתקיימות”, הוא קובל, “במקום שהגעתי ממנו (המשטרה) זה לא היה מקובל. אין שום ערך לדיונים אם הסיכומים לא מיושמים”.
לדברי אבן חן, השוק הפיננסי מתנהל על-פי שיקולים כלכליים, ואלה גם כך מורכבים מכדי שיתווספו להם שיקולים פוליטיים. “להתערבות הפוליטית בנושא דמי הניהול לא היה מקום ועלולות להיות לה תוצאות לוואי. האפשרויות העומדות בפני החוסכים עלולות להיפגע, וחלק מהחברות עשויות לשקול את נושא פיטורי העובדים. הזהרנו מראש: ‘אתם רוצים לדאוג כביכול לחוסכים, אך בסוף הציבור ייפגע ומשקיעים זרים יברחו מישראל’. בחו”ל לא רגילים להתערבויות כאלה.
“כשמתנהלים מול הרגולציה ומשרד האוצר מגעים בדברים מהותיים כאלה, נדרש שמילה תהיה מילה. לצערי זה לא קרה. אני רחוק מלהיות תמים, אבל אני מצפה שבעניינים כאלה הפוליטיקה תהיה מחוץ למשחק. היום זה קורה בדמי הניהול ומחר זה יהיה בעניין אחר. המדינה הובילה את רפורמת בכר ואילצה את הבנקים למכור את הקופות ואת הקרנות. היום היא שוברת את כללי המשחק רטרואקטיבית”.
אז כשלתם במאמץ להשפיע?
“השקעתי בעניין דמי הניהול מאמץ רב, אך איש מאיתנו לא השפיע על תוצאות הדיון בכנסת. היה ברור מהרגע הראשון שאני משתתף במשחק מכור. ההתנהלות כלפי המגזר העסקי היתה לא תקינה בלשון המעטה, ואסור שדבר כזה יישנה”.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם