תחקיר: רוכשי הקרקעות באושרת ובקיבוץ מגל מיואשים
עשרות משפחות השקיעו את מיטב חסכונותיהן כדי להגשים את החלום שחברת אמפא מליבו מכרה להם: בית פסטורלי בגליל; אבל שנה וחצי אחרי שהקרקע היתה אמורה להיות מוכנה לבנייה - הכל עדיין תקוע; הקונים נטולי הבית, שכבר בזבזו מאות אלפי שקלים במתן מקדמות, חוששים מסיוטו של כל רוכש - להישאר בלי כסף ובלי מקום מגורים
לאחר שנה וחצי יושבת ירדנה ועיניה דומעות. קשה להתעלם מהכעס ומהכאב שלה. "נאמר לנו שבתוך 3 חודשים יסתיים שלב הפיתוח, הובטח שנקבל את כל האישורים ונוכל לבנות את הבית שלנו. שילמנו לחברה למעלה מ-220 אלף שקל. כאשר הבנו שיש בעיה ורצינו לבטל את העיסקה, מנכ"ל החברה דאז רענן אלוני (כיום יו"ר - ג.ל) אמר לנו 'בואו, יש מה ליישב, תהיו מרוצים'. היום אנו שוכרים את הבית בראשון לציון שהיה בבעלותנו ממי שמכרנו לו והכסף הולך ואוזל".
ביקור באושרת בשבוע שעבר חשף תמונה עגומה. עבודות הפיתוח במקום הופסקו. עשרות משפחות שבחרו להתיישב באושרת ובקיבוץ מגל טוענות כי בגלל התנהלות אמפא מליבו הן רחוקות ממימוש חלומן. מדובר ביותר מ-60 משפחות באושרת, שכל אחת מהן השקיעה ממיטב כספה, כ-200-250 אלף שקל, כדי לפתח את השטח שהיא אמורה לבנות עליו את הבית שלה. הן חתמו על חוזים מול אמפא מליבו בשנים 2009-2010 וכיום הן מאשימות את החברה כי התנהלותה מונעת מהן את קבלת המגרשים, מעכבת את הבנייה ומאלצת אותן להוציא כספים נוספים על שכירות - הכספים שהן השאירו בצד לצורך בניית בתיהן מתכלים.
עבודות הפיתוח של שלב א', שהיו אמורות לארוך 6 חודשים, נמשכות יותר משנתיים. החברה הספיקה להסתכסך עם קבלנים ולהחליף אותם, והמשפחות שחלמו על התיישבות בגליל הן שמשלמות את המחיר. כ-30 משפחות שכרו את שירותיו של עו"ד ויסאם נבואני, ולעשרות תושבים נוספים יש טענות קשות, אך הם טרם התאגדו. המשפחות דורשות שהחברה תפקיד כ-6 מיליון שקל בחשבון נאמנות באופן מיידי ותעניק התחייבות בכתב לסיום העבודות ולמסירת המגרשים בתוך חודשיים - וכן הן דורשות פיצויים.
בקיבוץ מגל חתמו 29 משפחות על חוזים מול אמפא מליבו, שהקימה חברה משותפת עם הקיבוץ, בוני אמפא, אשר פעלה בשנים 2008-2009. חילוקי דעות על תשלומים בין המתיישבים לבין מינהל מקרקעי ישראל גרמו לעיכוב, ובוני אמפא הודיעה על ביטול החוזים מול המתיישבים, שכבר העבירו מקדמה של כ-1.8 מיליון שקל, וזו עד היום שוכבת בחברה.
הדבר התגלע לכדי משבר אמון בין הצדדים ועורר חששות גדולים בקרב המתיישבים. פרויקט ההרחבה מתעכב כבר חודשים רבים, והתושבים, שחרדים לדחייה של עוד שנים רבות, מנהלים משא ומתן עם החברה בניסיון להגיע להבנות.
אמפא מליבו היא שותפות מוגבלת, המשלבת שני סוגי שותפים: כאלה שאחריותם מוגבלת - אמפא ייזום, מליבו בנייה וחברת אלוני רענן וזיו ייזום השקעות; ושותף כללי המנהל את השותפות ואחראי להתחייבויותיה - מגדלי אלון, שבעל המניות שלה הוא רענן אלוני, יו"ר אמפא מליבו.
בעלת המניות במליבו בנייה היא אורתם סהר הנדסה, שמנכ"לה אמיר נחום. 42.56% מאורתם סהר הנדסה בידי נחום, ו-42.13% נוספים בידי חברת דוראה, המצויה בהליכי פירוק. נחום הודיע בשבוע החולף לדוראה כי הוא מפעיל את מנגנון במבי (Buy Me Buy You) שלפיו כל אחד מהצדדים רשאי להעביר הצעה לרכישת חלקו של הצד השני, והאחרון צריך להחליט אם למכור את
שלשום הגיש פסגות לבית המשפט בקשה דחופה לאכיפת שעבוד קבוע ולמינוי כונס נכסים ל-43% ממניות אורתם סהר הנדסה בגין שעבוד המניות עקב חוב של 57.9 מיליון שקל שיש לדוראה. החברה ביקשה למנות את עו"ד אמנון לורך לכונס נכסים למניות המשועבדות.
באמצע ינואר שלח עו"ד נבואני מכתב לאמפא מליבו. עיקרו: "הודעה על הפרת הסכם, דרישה מיידית להפקדת כספים ולקבלת התחייבות כתובה לסיום העבודות ולמסירת המגרשים בתוך חודשיים ודרישה לתשלום פיצויים". עו"ד נבואני כותב בין השאר בפנייתו: "במסגרת ההסכם הצהרתם כי בדקתם היטב את כל התנאים הפיזיים, התכנוניים, הסטטוטוריים, הכלכליים, המשפטיים והאחרים של הקרקע ושל ההרחבה, וכי הנכם מתקשרים בהסכם על סמך בדיקותיכם אלה. מרשיי, אשר ביקשו להצטרף להרחבה הקהילתית במהלך שנת 2010, נפגשו עם נציגים מטעמכם ושמעו כי מסירת המגרשים לבנייה העצמית תהיה לכל המאוחר בתוך 3 חודשים מיום חתימת ההסכם".
עו"ד נבואני מאשים: "אף שקיבלתם ממרשיי את מלוא התמורה המוסכמת, הפרתם ברגל גסה, באופן בוטה ולאורך תקופה ממושכת את מלוא התחייבויותיכם תוך פגיעה קשה בזכויותיהם וסיכון ממשי של כספם שהופקד בידיכם. רק בשלב מאוחר החלו המשתכנים בהרחבה לגלות כי התמונה שהצגתם בפניהם מעוותת וחסרת תום לב, והצגתה נעשתה תוך פגיעה בזכויותיהם וסיכון ממשי של כספם".
לטענתו, ההסכם הראשוני שחתמה עליו החברה עם הקבלן המבצע הראשון גביש שחם היה פיקטיבי ונועד לרמות את המשתכנים ואת היישוב כדי לקדם את המכירות במקום. גביש שחם נכנסה לשטח בינואר 2010 ויצאה ממנו בדצמבר 2010, לאחר סכסוך עם אמפא מליבו. שתי החברות הגישו תביעות הדדיות לבית המשפט וכיום נמצאות בפני בוררות אצל השופט בדימוס דוד גלדשטיין.
באמפא מליבו הצביעו השבוע על גביש שחם כגורם האחראי לעיכוב העבודות, משום שהחברה לא סיימה אותן בתוך שנה שעמדה לרשותה. במקום החל לעבוד קבלן אחר, אשר שכר את שירותי הקבלן המבצע לביב נבואני; זה הודיע בשבוע שעבר כי הוא מחרים את השטח עד שיקבל את המגיע לו מהקבלן האחר. הקבלן נבואני סיפר השבוע: "כבר שנה אני עובד לאט כי אני לא מקבל כסף, אפשר היה לסיים את העבודה לפני חודשים. אמנם הקבלן ששכר אותי לא שילם לי, אך גם אמפא מליבו אשמה משום שעליה לוודא שהעבודה מתבצעת. כואב לי הלב במחשבה על התושבים, עבודה שדורשת כמה חודשים נגררת זה שנתיים". רענן אלוני אמר השבוע כי שלב א' הסתיים מבחינת החברה, והקבלן נבואני ציין בתגובה כי "זה לא נכון, נדרשים עוד חודשיים-שלושה של עבודה".
בחודש פברואר 2011 כתבה החברה למתיישבים כי בתוך 3 חודשים היא מתחייבת לסיים את העבודות וכי שכרה קבלן חדש. באמפא מליבו ישבו ביום שלישי האחרון עם נבואני כדי להשיבו לעבוד בשטח ביום ראשון. ויכוח נוסף בין התושבים לבין אמפא מליבו נוגע לעבודות במקום: החברה טוענת שהיא לא צריכה להקים קירות תמך בין המגרשים, ואילו בחוזה שנחתם ב-16.10.2006 בין אמפא בגליל שותפות מוגבלת (אמפא מליבו כיום) לבין היישוב אושרת צוין כי אמפא אחראית גם ל"הקמת קירות תומכים ו/או גדרות בין המגרשים ו/או בינם לבין הכבישים כפי שיידרש".
לנפגעי אושרת יש גם טענות קשות כלפי אנשי היישוב, שבראשות יו"ר הוועד ציון שלומי, וכלפי יו"ר המועצה האזורית מטה אשר יהודה שביט, שאושרת משתייכת אליה. במכתב שהפנה עו"ד נבואני למועצה ולשלומי הוא מאשים: "מרשיי רואים בכם אחראים לכל הנזקים שנגרמו להם בעבר וייגרמו להם בעתיד בעקבות ההפרות המתמשכות של התחייבויות השותפות אמפא מליבו כלפיהם. אחריותכם נובעת בין השאר מהיעדר הדאגה שלכם במסגרת חתימת ההסכמים עם אמפא מליבו להבטיח את זכויותיהם ואת כספם של מרשיי ומהעובדה שלא דרשתם מהשותפות ערבות וביטחונות למרשיי. כמו כן, לא ברור איך הרשיתם לאמפא מליבו להחתים את מרשיי על חוזים אחידים דרקוניים המקפחים את זכויותיהם בחומרה". עו"ד נבואני, שהכין השבוע תביעה לבית המשפט נגד אמפא מליבו, דורש שכל הכספים ששילמו המתיישבים לחברה יועברו לקופת נאמנות.
אורית מור, אם חד-הורית לילד בן 9 ואחות במקצועה, חתמה על חוזה עם אמפא מליבו בשנת 2009, וכעת בלית ברירה חיה ביחידה של הוריה במושב אחיהוד וישנה בסלון עם הילד. "שילמתי לאמפא מליבו 214 אלף שקל, נאמר לי שבתוך חצי שנה שנה לכל היותר יסתיימו העבודות ואוכל לבנות את הבית שלי", היא מספרת. "הרגשתי שמשהו לא בסדר, אבל אמרתי לעצמי שאני פרנואידית. מהחברה קיבלתי תחושה שמשקרים לי, אבל חשבתי 'אמפא מליבו היא חברה גדולה, אני לא קונה חתול בשק, אולי מפני שאני אם חד-הורית אני לחוצה'. היום אני מרגישה רע מאוד, מתוסכלת, חרדה לכסף שלי". היא אומרת: "אני כועסת מאוד בשל התנהלותם בכל התהליך. הם לא היו שקופים, לא שידרו אמינות, לא הרגשתי שדיברו אמת. אני לא אופטימית אבל גם לא מתכוונת לוותר".
גם הדס חמי מכנה את עצמה אחת מנפגעי אושרת. כשהיא מתחילה לפרוט את הסיפור, היא פורצת בבכי מר שנמשך דקות ארוכות, וקשה להרגיעה. הדס, שחתמה עם בעלה תומר על הסכם בחודש אוקטובר 2010 ושילמה לאמפא 255 אלף שקל, מספרת: "נאמר לנו שבתוך חצי שנה עבודות הפיתוח בטוח יסתיימו. רצינו לראות את הקרקע ונמסר לנו שאי אפשר לגשת כי האזור בתהליך בנייה. נשמע אמין. במבט לאחור הוצגו לנו תפאורה וטרקטורים, פוזרו הבטחות. כשהתגלו במקום עתיקות קיבלנו את זה בהבנה, ואחר כך הקבלן הראשון עזב. היישוב, המועצה ואמפא הערימו קשיים לכל אורך הדרך. עלה בידינו לאגד את רוב המתיישבים, ובהתחלה הם ניסו למנוע מאיתנו לקבל את שמות האנשים שחתמו על חוזים. במשך שנתיים הם עובדים עלינו בעיניים. מגישה של הבנה, סלחנות וסובלנות עברתי לתחושה של כעס, תסכול וחוסר אמון".
"אנשים מכרו בתים, נטלו משכנתאות; רענן, שהיה אז מנכ"ל, פיזר הבטחות. הייתי בהיריון עם הילדה הראשונה והוא טפח לי על הבטן ואמר 'אל תדאגי, עד הלידה תוכלו להשלים את בניית הבית שלכם'. הילדה בת 9 חודשים כיום ואפילו כלונסאות לא הצבנו. אני רוצה שכולם ייתנו את הדין, מצדי האשמים בסיפור יכולים לשבת מאחורי סורג ובריח. הם מכרו לנו חלום של לגור בגליל, באנו, השקענו כסף - וכלום. 280 אלף שקל. הקרקע נשמטת תחת רגלינו ואין לנו למי לפנות".
אושרת היא לא הבעיה היחידה שיש לאמפא מליבו על הראש. גם בקיבוץ מגל, אשר נמצא כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה, יש הרחבה. באתר של אמפא מליבו כתוב כי "ההרחבה מאוכלסת החל מקיץ 2010 לשביעות רצון כל הדיירים, וניהול החיים המשותפים מתבצע באמצעות אגודת מתיישבי מגל". שני השלבים הראשונים במגל הסתיימו בהצלחה, אך שלב ג' תקוע ובשל כך עשרות משפחות נוספות אוחזות בטענות כלפי החברה.
לאחר שהוקמה חברה משותפת לאמפא מליבו ולקיבוץ מגל בשם בוני אמפא חתמו המשפחות על הסכם עם החברה כבר ב-2008-2009, ואז ההתקדמות נעצרה מול המינהל. כ-28 משפחות שהתאגדו טוענות כי באמפא הבטיחו שיעזרו להם להגיע להסכם מול מינהל מקרקעי ישראל, אולם הן נאבקו לבד על דרישת התשלום. 6 משפחות חתמו על הסכם לבנייה קולקטיבית, כל אחת מהן שילמה כ-170 אלף שקל בממוצע, 5 משפחות חתמו על בנייה עצמית ושילמו כ-258 אלף שקל בממוצע ועוד 18 משפחות של בנים חוזרים שילמו 10,000 שקל "על החשבון". לאחר שכל העניין הסתבך הודיעה החברה על ביטול החוזים. המשפחות ביקשו לקבל את כספם בחזרה ורצו להתקשר עם חברה אחרת לפיתוח הבנייה.
בדצמבר 2010 כתבה בוני אמפא כי "משום שלא השכלתם עד עתה להעביר למינהל את התשלום הנדרש ולחתום על הסכם פיתוח אין לנו ברירה אלא להודיעכם על ביטול ההסכם". החברה עוד ציינה כי "לפנים משורת הדין, בשלב זה אנו מסתפקים בחילוט של 18 אלף שקל הכוללים מע"מ אשר הפקדתם בידינו, וזאת על חשבון הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם".
אחד מהתושבים שחש פגוע מהקשר עם החברה אמר השבוע לעסקים שישי: "אנו מרגישים בני ערובה ולא רוצים להתנהל יותר מול החברה, שלא מחזירה לנו את הכסף. אנחנו גם לא מוכנים לתת לה שום פיצוי, להפך - לנו מגיע פיצוי על עוגמת הנפש שעברנו, על איבוד כספים ועל ההוצאות שיש לנו".
מתיישב נוסף סיפר בכעס: "מכרתי בית ברמת השרון כדי להתיישב פה, ובינתיים אני שוכר בית במגל. בתחילה אמרו לנו באמפא שיעזרו לנו מול המינהל, אבל לא ראינו את הסיוע שלהם. כשחתמנו נאמר לנו שיידרשו 3 חודשים להסדרת הדברים מול מינהל מקרקעי ישראל, והדבר נתקע שנים לנוכח הסכומים שהמינהל דרש מאיתנו".
חלק מהתושבים טוענים שעד היום החברה לא החזירה להם את הכספים שהם כבר שילמו למרות ביטול החוזה. מתיישבי קיבוץ מגל שמרגישים שנפגעו מההתנהלות של אמפא מליבו שכרו את שירותיו של עו"ד צבי סיגל, שותף במשרד גושן סיגל, המתמחה באגודות שיתופיות ובפרויקטים של בנייה בקיבוצים.
עופר חלף מוסיף בכאב גדול: "תמיד היה לנו בית, כעת אין לנו כלום, וזה מפחיד. איפה סילבן שלום? למה הוא לא בודק מה קורה עם החלום שהוא מכר לנו?".
מחברת אמפא מליבו נמסר בתגובה כי "את ההרחבה באושרת אפשר לתאר כצירוף מקרים אומלל ומצער. על-פי ההסכם עם רוכשי המגרשים היה על החברה לסיים את פיתוח התשתיות במתחם בתוך 9 חודשים מיום קבלת ההסכם הפתוח מהמינהל בצירוף 3 חודשי 'גרייס'. לרוע המזל התברר כי קבלן הביצוע שהחברה התקשרה עמו לצורך ביצוע העבודות, גביש שחם, אינו עושה עבודתו כנדרש או במקצועיות.
"עם זאת ומשום שמבחינתנו הלקוח הוא מעל הכל ורווחתו חשובה לנו, החליטה החברה לאפשר למעוניינים לפרוש מההסכם ונוסף לכך לקחה על עצמה את ביצוע עבודות הפיתוח בתוך המגרשים, שהן באחריות הרוכשים עצמם, כדי לאפשר להם קבלת היתרי בנייה. מדובר בכמיליון וחצי שקל שמבטאים חיסכון של כ-30 אלף שקל לכל משפחה. אנו מקווים כי בזה תם המסע הארוך של הרוכשים באושרת ומעתה הכל יעבוד כשורה".
יו"ר המועצה האזורית מטה אשר יהודה שביט: "זו הרחבה של אושרת, לא של המועצה. אני מנסה לסייע במה שאני יכול מול היזם ומול היישוב. איש לא פנה אליי." ציון שלומי מסר כי "היו קצת שיבושים, אני מקווה שהכל נגמר. החברה התחייבה בפני ראש המועצה שבתוך חודשיים יסתיימו העבודות. אני עושה הכל בהתנדבות, עובד סביב השעון, אז יש נגדי תלונות, מה לעשות. בניתי את היישוב הזה ואני רוצה שהוא יתפתח יותר מאלה שאמורים לגור בו. אני חושש מאוד שהאנשים האלה באים לעשות פה נדל"ן ולא באמת רוצים לבנות את בתיהם, שכל הצעקנים האלה הם אנשי נדל"ן ולא באמת רוצים לקדם את הפרויקט." לגבי מגל נמסר מאמפא מליבו כי "ההרחבה במגל שמשווקת חברת בוני אמפא כוללת 121 יחידות דיור, ש-90 מהן כבר מאוכלסות לשביעות רצון המשפחות. שלב ג' הכולל כ-30 יחידות דיור יועד בעיקר לבני הקיבוץ. שינוי בהחלטות מינהל לגבי ההטבות וההנחות על קרקע בקו התפר גרם לעלייה של מאות אחוזים בדמי ההיוון. בני הקיבוץ שהתמרמרו על כך החליטו לצאת נגד המינהל בשונה מהמלצתנו לערוך הליך מקובל של ערר על שמאות. הם הביאו לעיכוב של כשנתיים בקבלת שמאות מתוקנת וחוזה פתוח והפרו חוזה שנחתם מול בוני אמפא. לנוכח הפרתו נאלצה החברה המשותפת להודיע לבנים על ביטולו, אם כי בשטח המשיכה לבצע את עבודות הפיתוח כנדרש. כמו כן, לא עמדנו על זכויותינו מכוח ההסכם ולא דרשנו תשלום פיצויים מוסכמים".
"האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפי בני הקיבוץ בלבד, אולם לאור שמה המקצועי הטוב, ניסיונה בתחום ואחריותה רבת השנים ללקוחותיה מעוניינת החברה לסיים את פרויקט ההרחבה. בשל כך היא מנהלת מול נציגי הבנים מגעים להשלמת הפיתוח, גם אם בגובה העלות בלבד. זה נכון שהחברה הודיעה על חילוט כסף, אבל עקב המשא ומתן בין הצדדים היא לא עשתה זאת. יש בקופתה 1.7 מיליון שקל ששילמו האנשים, וכל מי שרוצה מוזמן לבוא לקחת את כספו בחזרה. מפני שלחברה יש הסכם עם הקיבוץ, שלפיו החברה המשותפת מבצעת את העבודות, נדרשת החלטה של הקיבוץ כדי שמישהו אחר יעשה אותן".
מגביש שחם נמסר בתגובה באמצעות עו"ד עדי פיגל כי "את הטענות דחו בית משפט השלום בחדרה ובית המשפט המחוזי בחיפה, ועובדה היא שאמפא נאלצה להפקיד ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל להבטחת כל הנזקים של שחם עד לסיום הליך הבירור המשפטי. שחם פינתה את האתר בדצמבר ,2010 כך שהיו ברשות אמפא יותר משנה ו-3 חודשים לסיים את העבודות, ונוסף על כך מתבררת בימים אלה תביעה של שחם על סך 13 מיליון שקל נגד אמפא בפני השופט בדימוס גלדשטיין".
מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר: "ראשית, על מנת להעמיד דברים על דיוקם יריד ההתיישבות הראשון שערך המשרד לפיתוח הנגב והגליל, על מנת לעודד את ההתיישבות באזורים אלו נערך במאי 2010, לפני פחות משנתיים ולכן אין זה מתיישב עם הטענה כביכול שהתושבים עברו בעקבות יריד ההתיישבות וההליך שלהם תקוע כבר למעלה משנתיים.
"היעד המרכזי של המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא להעצים ולקדם את פרויקט ההתיישבות באזור הנגב והגליל.
"המשרד יוזם ומקיים פעילות ענפה בתחומים שונים כגון ירידי התיישבות, עידוד מעבר מפעלי עוגן לגליל, פיתוח תשתיות תחבורה בגליל, הקמת 1,000 כיתות חכמות, מרכזי צעירים ושדרוג מערכת הבריאות. זאת בכדי להגדיל את אפשרויות ההתיישבות בגליל. פעולות המשרד למימוש מטרה זו הינן ברמה אסטרטגית ונוגעות לתחומים מהותיים הקשורים בהגדלת פוטנציאל המעבר של מתיישבים חדשים לגליל.
"צר לנו לשמוע שאזרחים בעלי ערכים, אידיאולוגיה ותחושת שליחות, המעוניינים להעתיק את מקום מגורם ממרכז ארץ לאזור הגליל, נתקלים בקשים במימוש שליחותם מול גורמים פרטים.
"כמו בכל פרויקט גדול ישנן תקלות הנוגעות בגופים אינטרסנטים אך אין זה מעיד על הכלל. בימים אלה מאות משפחות משלימות את הליך המעבר ואלפי מתיישבים נוספים עוברים לנגב ולגליל. אנו מקימים ישובים חדשים, כפרי סטודנטים ותנופת ההתיישבות בעיצומה.
"המשרד אינו ממליץ לאדם כזה או אחר על התקשרות עם קבלנים ואו יזמים פרטיים מסוימים. ההתקשרות של אדם פרטי עם גורמים פרטים בכל הנוגע לסידורי העתקת המגורים ממקום אחד למשנהו, נעשית על דעתם ואחריותם בלבד.
"המשרד לפיתוח הנגב והגליל הקים מנהלת התיישבות בראשות פנחס ולרשטיין אשר מלווה את התושבים בשלבי המעבר. נמשיך לעזור ולטפל בנושא בעיות התיישבות ככל שאלו נוגעות לתחום הרשויות והגופים הציבוריים."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם