עלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים
מדוח בנק ישראל עולה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה של כ-38% בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. עיקר העלייה היא במגזר העסקי
עם זאת, שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו (45.6%) עדיין נמוך משמעותית מיעד התעסוקה לגברים חרדים (63%) שקבעה הממשלה לשנת 2020.
חרדים במאה שערים צילום: פלאש 90
הגדלת שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיות חרדיות, ובפרט בקרב גברים חרדים, הוגדרה כאחד מהיעדים העיקריים של האג'נדה החברתית-כלכלית. ועדת טל קבעה שנת הסתגלות לעוזבי ישיבות כדי להקל על השתלבותם בתעסוקה. הממשלה אף הציבה כיעד את הגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילאי העבודה העיקריים מכ-40% בשנת 2008 ל-63% בשנת 2020. הגדלת שיעורי התעסוקה בקרב החרדים מקבלת משנה חשיבות לנוכח חלקם הגדל באוכלוסיית גילאי העבודה.
שיעור התעסוקה בקרב בני ישיבות עלה במהירות: מכ-39% בשנת 2009 לכ-46% בשנת 2011 על פי ההגדרה המרחיבה (של המועצה הלאומית לכלכלה) ומ-30.7 ל-38.3% בקרב בני הישיבות המתמידים. עליה חדה זו משקפת שינוי אמיתי המתחולל גם ב"ליבה" של האוכלוסייה החרדית. גם התמדת שיעור התעסוקה הגבוה במשך שנתיים, בניגוד לעלייה הזמנית בשנת 2006 מחזקת את הטענה כי אכן מתחולל שינוי אמיתי. ולבסוף, העלייה המהירה של התעסוקה במגזר העסקי להוציא "כלי קודש" מלמדת כי גברים חרדים מגדילים את היקף השתתפותם בפעילות הכלכלית הכללית. "לעת עתה אין אנו יכולים להעריך
באיזו מידה תרמו לעליית שיעור התעסוקה של החרדים בתקופה הנסקרת, מדיניות התעסוקה הממשלתית כלפי האוכלוסייה החרדית, חוק טל, שנחקק לפני כעשור ובוטל על ידי בג"ץ בפברואר,2012 וגורמים אחרים, כגידול הביקוש הכללי לעבודה בשנתיים האחרונות".
"למרות העלייה המהירה של שיעור התעסוקה של הגברים החרדים ל-45%, שיעור זה עדיין רחוק מיעד התעסוקה שהממשלה הציבה (63% ב-2020). יתרה מזו, שיעור המועסקים החרדים בענפי המגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים, ואילו חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים (מנהל ציבורי, חינוך וכו') לרבות בשירותי דת, עולה על שליש מהמועסקים החרדים. השאיפה לשילוב החרדים בחיים הכלכליים מחייבת אפוא הגדלה ניכרת של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי. לבסוף, מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים החרדיים נמוך משמעותית מזה של יהודים אחרים; מצב זה מקטין את שכרם של החרדים ומקשה על היחלצותם של משקי הבית החרדיים מעוני, בהתאם לכוונת הממשלה".
"ניתוח זה הוא רק פרסום ראשון על עלייה מהירה בשיעור ההשתתפות של חרדים בשנים 2011-2010 שעד למחצית השנייה של שנת 2011 אופיינו בביקוש ער לעבודה. מכאן שהמגמה המסתמנת מהאומדים המוצגים כאן עלולה להיות זמנית או מוטה עקב זיהוי האוכלוסייה החרדית בסקרי כוח האדם; רק בעזרת נתונים ממקורות נוספים, וכן נתונים עתידיים המתייחסים לשנים שאינן שנות גאות כלכלית, ניתן יהיה לקבוע אם אכן חל מפנה היסטורי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית", קובע בנק ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם