תקרת הזכוכית של עורכות הדין
לרגל יום האישה הבינלאומי, 4 עורכות דין מנסות להסביר מדוע גברים עדיין מחזיקים בעמדות המפתח בפירמות הגדולות ולמה אין כמעט נשים שתופסות את ההובלה
לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום ניסינו לבדוק מדוע גברים עדיין מחזיקים בעמדות המפתח בפירמות הגדולות, למה אין כמעט נשים שתופסות את ההובלה ואם הסיבה עשויה להיות גברים החוששים מנשים חזקות סביבם. 4 עורכות דין שהצליחו לשלב בין אמהות לשותפות מנסות לנפק תשובות לשאלות אלו.
עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה במשרד רובין שמואלביץ המתמחה בדיני עבודה, סבורה שהפער בהתברגות הנשים בתפקידי מפתח בין המגזר הפרטי לציבורי לא נובע ממדיניות מפלה, אלא משוני במסגרות הזמן: "היקף העבודה והמחויבות במגזר הפרטי - עבודה סביב השעון, כולל בסופי שבוע - מרתיעים נשים בעלות משפחה מלכוון את מסלול חייהן לקריירה שכזו, ולהפך - המסגרת הנוחה והתומכת של המגזר הציבורי מושכת אליה נשים". לדבריה, אפשר גם אחרת.
בין 6 משרדי עורכי הדין המובילים בדיני עבודה יש לפחות 3 שבהם שותפה בכירה היא אישה, ומספרן של השותפות הבכירות אף עולה כשמדובר במשרדים קטנים יותר. "בתחום משפטי שבו יש רגישות גבוהה לצורך בשעות גמישות והתחשבות במגבלות היריון ולידה הנובעות ממגדר קל יותר להתקדם", אומרת שמואלביץ, "כך או כך, אם את טובה ומוכנה להשקיע אין סיבה שלא תגיעי רחוק בכל שדה משפטי". היא מאמינה שבעתיד הנתון הכולל ישתפר, "לא בשל מאבקי נשים לשוויון ולא בשל אכיפה משפטית, אלא בעיקר בשל שינוי בסדרי העדיפויות של גברים. תפיסות החיים המתקדמות של דור ה-Y מתמקדות בתרבות הפנאי, וגברים מעדיפים לקחת חלק בגידול הילדים באופן שוויוני יותר. זו תופעת 'אנחנו בהיריון'".
לעומתה , עו"ד עדי ברקן-לב, שותפה במשרד סורוקר אגמון, סבורה כי יש אפליה במשרדים וכי נשים מקודמות פחות, אולם חלק מהאשמה טמון בהן, ולו משום שהן משלימות עם האפליה: "מעסיקים נכונים לתת יותר קרדיט לנשים והן יכולות להתקדם, אולם הקמת משפחה היא בהכרח מגבלה. לעורכת דין שהיא גם אמא יש אובייקטיבית פחות זמן למשרד, אבל זה לא אומר שהיא עושה את העבודה טוב פחות, להפך - אמהות ינצלו ביעילות ובחכמה יותר את השעות שהן מבלות במשרד ובעבודה נטו". אלא שברקן-לב מדברת על "תחושה שלשגיאה שיעשה עורך דין שעובד את השעות המוגדרות שלו במשרד יתייחסו יותר בסלחנות מאשר לאותה שגיאה שתעשה עורכת דין שהיא גם אם".
כמו שמואלביץ, גם עו"ד אפרת שפי רא-אורן, שותפה במשרד תדמור ושות', סבורה שיש כיום יותר לגיטימציה לגברים שיוצאים מוקדם פעם או פעמיים בשבוע כדי להיות עם הילדים. אבל אף שהנטל מתחיל להתחלק באופן שוויוני מעט יותר, הגישה עדיין שונה מאוד. "אם עורך דין עוזב ישיבה באמצע ומכריז שהוא מתנצל, אך עליו לאסוף את הילדים, הדבר לא די שלא מקומם, אלא אף זוכה לפרגון ולהערכה", היא טוענת, "ואילו אם עורכת דין נאלצת לצאת באמצע ישיבה מאותה סיבה יש פחות הערכה ולעתים אף ביקורת. לכן גבר יוצא לאסוף את הילדים בגאווה, אך נשים מרגישות שהן צריכות להתנצל על כך".
עו"ד עינת וידברג, שותפה וראש מחלקת היי-טק במשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', טוענת שעורכות הדין אינן טובות יותר או פחות מעורכי הדין, אולם "כדי שאישה תוכל להגיע לרמת הצלחה שווה לזו של גבר, היא נדרשת פעמים רבות להצטיין אף יותר מעמיתיה הגברים, שכן למרות השתלבותן של יותר ויותר נשים בעמדות מפתח עולם העסקים עדיין יותר גברי מנשי". וידברג אומרת כי ככלל, יש תכונות שלעתים מאפיינות את הראייה ואת הגישה הנשית, והן יכולות לבוא לידי ביטוי במיוחד במקצוע עריכת הדין - הן
במישור המקצועי והן במישור ניהול הלקוחות והמשרדים: "עם תכונות אלה ניתן למנות שימת לב לפרטים, יסודיות, סבלנות ורגישות בתקשורת בין-אישית, יכולת לשים בצד אגו לטובת פתרון נכון ויצירתי לכל הצדדים וקריאת יחסי הכוחות האנושיים בסיטואציות מורכבות". לדבריה , הנשים המצליחות במקצוע, ובייחוד אלה שהגיעו לדרגות ניהוליות בפירמות, "הן מי שמבינות את היתרונות היחסיים הללו ויודעות כיצד למקסם אותם ביחסים עם הלקוחות, בהתנהלות בתוך הפירמה, בחדר המשא ומתן או בבית המשפט".
נועם שרביט asakim.law@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם