אסתר לבנון: "יועץ ההשקעות ממליץ לי להשקיע בנאסד"ק"
לדברי מנכ"לית הבורסה, "אירופה מתאוששת במחזורים ובמחירי המניות, ואנחנו נותרנו מאחור. זה מטריד מאוד. מתחילת 2012 יש ירידה מתמשכת במחזורי המסחר. המחזור היום הוא 1.14 מיליארד שקל, דומה ל-2005"
האם הבורסה לניירות ערך מתנהלת בהלך רוח של משבר? מנכ"לית הבורסה לניירות ערך אסתר לבנון משיבה באופן חד-משמעי: "כן".
לדבריה , "מתחילת 2012 יש ירידה מתמשכת במחזורי המסחר. המחזור היום הוא 1.14 מיליארד שקל; זה דומה לממוצע ב-2005, אבל התרגלנו לטוב. אף אחת מהשנים האחרונות לא היתה דומה לזו. אמנם ב-2011 נרשמה ירידה במחזורים, אך הממוצע היומי היה 1.7 מיליארד שקל.
"הירידה בישראל היתה דומה לירידה בבורסות האירופיות, ירידה של 50% במונחים דולריים בשנה האחרונה, אולם בדצמבר 2011 עמד המחזור על 1.1 מיליארד שקל. כשלא היינו ייחודיים בסביבה זה הטריד פחות, אבל בחודשיים האחרונים בורסות אירופה מתאוששות במחזורים ובמחירי המניות, ואנחנו נותרים מאחור.
"זה מטריד מאוד. כבר היו בעבר תקופות שפל במחזורים. בראייה היסטורית, גם בשנת 2000 היו האינתיפאדה ומשבר ההיי-טק, אבל אז המחזורים ירדו ב-30% בלבד . היום הירידה בפעילות חדה הרבה יותר".
למה המחזורים בבורסה והפעילות שם צריכים לעניין אזרח במדינה?
"אם הנזילות בבורסה נמוכה יותר, קשה יותר לקנות ולמכור במחירים נכונים. מי שרוצה למכור נאלץ להוריד את המחיר עד למציאת קונה. בשוק עם נזילות גבוהה ניתן להגיע למחירים אמיתיים יותר.
"הירידה המחזורית עלולה ליצור אפקט של כדור שלג שמעביר את הסוחרים לעמדת המתנה. ההמתנה בצד גורמת לירידה נוספת בפעילות. מה שאושש בעבר את השוק היה התרחשות של אירוע חיובי או מגמה שלילית שהפסיקה להפריע. למשל, בחודש של גילוי הנפט הבורסה פרחה לפתע".
מדוע באמת הפעילות יורדת? הרגולציה הרגה עת השוק?
"מתחילת 2012 אני נפגשת עם חברי בורסה ועם פעילים שונים בניסיון להבין מדוע יש בריחה מהשוק. נפגשתי גם עם כלכלן ידוע שפרסם כמה מאמרים בנושא. אנחנו בהנהלת הבורסה נפגשים עם כמה שיותר גורמים כדי להבין מה באמת קורה.
"התחושה שלי היא שיש גורמים רבים לירידה בפעילות, ואי אפשר לשקלל את התרומה של כל גורם. קבוצה אחת מדברת על עודף הרגולציה; המשקיעים המוסדיים מתחילים לספר על הבעיות שנוצרו בשל ועדת חודק, שמונעות מהם להשקיע באג"ח קונצרניות ומאלצות אותם לצאת לחו"ל: אחרים מדברים על הכללים החדשים של אגף שוק ההון שמאלצים את המוסדיים לספוג את העלויות של תעודות הסל. זה מטריד במיוחד כי מי שנפגעות ממחזורי המסחר הן המניות בעלות הסחירות הנמוכה יותר, ועל כן ניזוקות החברות הקטנות והבינוניות. זה עלול לפגוע גם בשוק ההיי-טק. אלה דברים שאני שומעת ביותר מפגישה אחת".
בבנק ישראל טענו השבוע כי אחת הסיבות היא העלייה במיסוי רווחי ההון מ-20% ל-25%.
"הנושא של מיסוי רווחי הון הוא בהחלט גורם, אבל לא הוא שהביא לבריחה מהשוק. ועדיין, ייתכן שביטול עליית המס יעזור לבורסה. בשנת 2003, כשהוחלט לראשונה על מיסוי הבורסה, לא די שמחזורי המסחר לא ירדו, אלא שבם עלו.
"אני שומעת גם מה שאומרים הבנקאים: לדבריהם, האכיפה המנהלית עוררה בקרב יועצי ההשקעות רצון להיות קונסרבטיביים ולהמתין שהלקוח יבוא עם רעיון להשקעה. גם היועצים בבנקים ממליצים לקנות בחו"ל. כשהמשכורת שלי נכנסת לבנק, יועץ ההשקעות מתקשר אליי ומציע'אולי הפעם נשקיע בנאסד"ק'.
"כל אחד מהרגולטורים עשה את הדברים הנכונים בתחום שלו. אבל כל אלה יחד גרמו למוסדיים לבחון אפשרויות בחו"ל, והיועצים בבנקים מפחדים לייעץ. יש פה השפעה, ולא בטוח אם בחנו אותה מראש. מתחילת 2012 הבורסות בעולם עולות. הבורסה שלנו עלתה לפניהן וכעת אנחנו מפגרים. העליות בחו"ל ממריצות את המוסדיים להשקיע שם, ולא מוטלות עליהם מגבלות. בשוק בלי פעילות אין מוטיבציה להנפיק. זה תהליך שפוגע קשות במשק".
וכיצד הזרים מסבירים את יציאתם מישראל?
"בבנק ישראל טענו השבוע שהמתיחות עם איראן אינה מפריעה. זה נכון בעירבון מוגבל: כששוק המניות עולה, הזרים מוכנים לשלם פרמיית סיכון; ברגע שהשוק יורד, הזרים מאבדים את התיאבון לישראל.
אסתר לבנון, מנכ''לית הבורסה
יח''צ
"כל שיטת ההשקעה בשווקים מפותחים שונה בהשוואה לתקופה שבה נחשבנו לשוק מתפתח. החברות הישראליות הגדולות, כמו הבנקים ו כימיקלים לישראל, נאלצות לשווק את עצמן במישרין בחו"ל.
"זה אומר שהחברות הקטנות חשופות פחות. אנחנו לא שייכים לשום אזור מובחן בעולם, כי במזרח התיכון אנחנו המדינה המפותחת היחידה".
אז מה עושים? איך נחלצים מהצרה הזאת?
"בנושא המשקיעים הזרים התחלנו בשיתוף פעולה עם בלומברג, אשר חושף את הבורסה ואת מדינת ישראל. אבל בגלל הירידה במחזורים זה קשה יותר. יש לנו כנס בלונדון פעם בשנה, והקרוב נדחה לסוף 2012 בגלל האולימפיאדה.
"ב-17
במאי נערוך כנס עם נאסד"ק שמיועד לחברות ביומד. נביא חלק מ-30 חברות הביומד הנסחרות אצלנו לשוק האמריקאי. החברות הללו ייהנו ממשקיעים המתמחים בתחום ומנאסד"ק. זאת הזדמנות למנף את כל תחום ההיי-טק בארץ ".
מעבר לכך, האם יש לכם היערכות לשעת חירום?
"בהחלט כן. כבר פנינו להנהלת משרד האוצר ודיברנו עם יו"ר רשות ני"ע. אנחנו נלחמים בכל החזיתות ונפגשים עם כל הגופים כדי לשמוע על רעיונות חדשים. אנחנו גם מגלגלים רעיון לשיתוף פעולה עם שני גופים זרים גדולים (בורסה זרה וגוף ענק שעוסק במסחר) שיכולים להרחיב את הפעילות בבורסה בארץ. זה בשלב של בדיקה מקדמית ועדיין לא הגיע לאישור הדירקטוריון".
כיצד נערכים בהנהלת הבורסה לניירות ערך לירידה בפעילות? יש התייעלות?
"אחד הצדדים הנוספים לירידה במחזורים הוא ירידה בהכנסות מעמלות הבורסה. אנחנו נאלצים להצטמצם. הבורסה דומה היום לכל מפעל שעושה קיצוצים כשהמכירות יורדות.
"אני מקצצת שעות נוספות, מדברת עם ספקים ומבקשת שיורידו מחירים. צמצמתי בתקציב כל גרם של שומן מיותר, אך אני לא פוגעת בפיתוח של הבורסה. אנחנו מצמצים מה שאפשר לחיות בלעדיו".
ומה עם שכר הבכירים אצלכם? האם זאת העת לקבלת בונוסים?
לבנון: "השנה קבעה ועדת תגמול את מסגרות התגמול של הנהלת הבורסה. גם לרשות ני"ע היתה נציגות. בשורה התחתונה הוחלט שהמנכ"ל ויו"ר הבורסה לא יקבלו שום תוספת שכר מעתה ועד למועד פרישתם. לבונוסים נהיה זכאים אך ורק אם יוחלט על כך. זה המצב".
לא ניצלתי ימי חופשה
"השכר שלי, כפי שהוא מופיע בדוחות הכספיים של הבורסה, כולל תנאים סוציאליים שמעלים את עלותו ב-56%. יש לי המון ימי חופשה שלא ניצלתי. יש שיערוכים שמוסיפים הכל לעלות השכר. זה גורם מטעה. למי שרוצה לדעת: השכר שלי ברוטו עומד על 95 אלף שקל לחודש.
"גם בגין 2011 לא קיבלתי בונוס בפועל. ההחלטה על הבונוסים האחרונים התקבלה כבר ב-2010 ויושמה ב-2011, אבל מה לעשות? יש מי שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם".
סוחרים בבורסה
צילום: ראובן קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם