"פישר היה קשוב לצורכי המשק"
בנק ישראל הגמיש את דרישתו מהבנקים ליחס הלימות ההון והעמידו על 9% עד 2015, צעד שמפחית משמעותית את החשש למחנק אשראי; הפועלים ולאומי יידרשו ליחס של 10% עד 2017; שוק ההון הגיב בהתלהבות ומדד הבנקים זינק ב-6.47%
"זהו צעד חיוני נוסף לחיזוק איתנות המערכת הבנקאית ולתמיכה ביציבות הפיננסית בישראל", אמר אתמול נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, "מדובר במהלך מדוד שיאפשר את המשך צמיחת האשראי והמשק". המפקח על הבנקי ם דודו זקן הוסיף כי "יש צורך להקטין את המינוף של הבנקים וליצור כרית גדולה יותר לספיגת זעזועים, כדי שאלה לא יתגלגלו לפתחו של המפקיד או של משלם המסים".
הקשחת דרישות ההון מהבנקים נעשות במסגרת התקנות הבינלאומיות באזל 3, שנועדו לחזק את יציבות המערכת הבנקאית לאחר המשבר העולמי.
הון הליבה הוא ההון החשוב ביותר של הבנקים, והוא מורכב מהון מניות, מקרנות הון ומעודפים. סכום זה אמור לשמש בלם זעזועים שימנע את קריסת הבנק ויבטיח את כספי הפיקדונות. יחס הון ליבה הוא האחוז שהבנק מחזיק כרזרבה מתוך נכסי הסיכון שלו. משמעותו של יחס הלימות הון ליבה של 10% היא שעל כל 10 שקלים שהבנק מלווה הוא נדרש לרתק שקל אחד כהון. ככל שהון הליבה גבוה יותר הבנק יכול להעמיד פחות אשראי לציבור.
בהודעת בנק ישראל היו שתי הפתעות: הראשונה היא ההבחנה בין הפועלים ולאומי לבין 3 הבנקים הגדולים האחרים - דיסקונט, מזרחי-טפחות ו הבינלאומי; השנייה היא כי הדרישות מחמירות פחות לעומת הערכות קודמות.
הדרישות החדשות מפיגות במידה מסוימת את החששות ממחנק אשראי במשק ומכך שהבנקים יעצרו את האשראי כדי לעמוד בדרישות הרגולציה. לפי הערכת בנק ישראל, הבנקים יוכלו להגדיל את תיק האשראי שלהם בשיעור שנתי של כ-3.5%-3%, להגדיל את הונם ולהמשיך לחלק דיווידנדים, גם אם ברמה נמוכה, זאת כמובן כל עוד יעמדו בדרישות החדשות.
בתגובה להודעה זינק אתמול מדד הבנקים בבורסה ב-6.47%, ומניות הבנקים רשמו עליות חדות. המניה של בינלאומי הוסיפה 8%, של מזרחי-טפחות 7.99% ושל דיסקונט 7.84%. לאומי עלה ב-5.47%, ואילו הפועלים ב-6.71%.
המפקח הגדיר את הפועלים ולאומי כ-Financial Institutions Systemically Important) SIFI(, בנקים המחזיקים בנתח שוק של 20% ויותר ומוגדרים כקריטיים לקיומה של המערכת הפיננסית. הפועלים ולאומי מחזיקים כל אחד בכ-30% מנתח השוק, ודיסקונט, הבנק השלישי בגודלו, מחזיק בכ-16%.
על פניו ההבחנה מנוגדת להתבטאויות קודמות של המפקח, לפיהן כל 5 הבנקים הגדולים
עם זאת, גורמים בשוק ההון הטילו ספק בהסבר זה. "נניח שמזרחי-טפחות יתמוטט - המערכת תוכל לספוג את זה? אני לא חושב. זה ימוטט את כולם כמו דומינו", אמר לעסקים גורם בשוק ההון. רמז לשיקולים נוספים עלו מדבריו של המפקח אתמול בשיחת ועידה שקיים בנושא: "יש כאן יצירת יתרון תחרותי לבנקים הקטנים". לשאלת עסקים אמר המפקח כי הדבר לא היה מעורב בשיקולים, אך "מדובר בסייד-אפקט חיובי שיביא להגברת התחרות. השיקול היה מי גדול ומי גדול במיוחד".
משמעות הפער בין יחס הלימות הון ליבה שנקבע הוא שבפרק זמן של שנתיים, בין 2015 ל-2017, שני הבנקים הגדולים ייאבקו כדי לעמוד בדרישות ההון והבנקים הבינוניים יוכלו לגדול על חשבונם.
ההפתעה השנייה שעולה מהוראת בנק ישראל היא שהדרישות מחמירות פחות בהשוואה להערכות קודמות, שדיברו על דרישה של 11% עד 2016. לפי דוחות הרבעון השלישי של 2011, יחס הלימות ההון של הבנקים נע בין 7.6% ל-8.2%, כך שעלפי הערכות, 5 הבנקים הגדולים יידרשו להגדיל את הונם העצמי ב-18.2 מיליארד שקל עד 2015; הפועלים ולאומי, שכאמור הדרישות מהם גבוהות יותר, יידרשו להוסיף יחדיו כ-10.4 מיליארד עד 2017.
ההחלטה מהווה התגמשות מצד בנק ישראל, לאור החשש ממחנק אשראי והקולות במשק שקראו בחודשים האחרונים להקל את הדרישות מהבנקים. המפקח על הבנקים הדגיש שהדרישות מחמירות, אך בו בזמן מתחשבות במצב המשק. "אנחנו רוצים לעמוד בשורה אחת עם הסטנדרטים המקובלים בעולם, ולכן החמרנו את הדרישות יותר ממה שנקבע בבזל 3", אמר זקן. מנגד, זקן הדגיש שהדרישות מחמירות פחות ביחס למה שנקבע במדינות מערביות אחרות.
גורמים רבים בשוק ההון נשמו אתמול לרווחה עם פרסום ההוראה. "הנגיד היה קשוב למצוקת המשק", אמר אסף דהן מ הדס-ארזים, "בנק ישראל מעודד את השוק בזמן שהוא במצב קשה. יש פה איזון בין צורכי המשק ומניעת מחנק אשראי לבין שמירה על יציבות הבנקים".
" השפיות ניצחה", הוסיף דן הרווארד מדויטשה בנק. מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של דש ברוקראז, אמר כי "בנק ישראל ראה לנגד עיניו את התמונה הכוללת והתחשב בצורכי המשק כולו במקום לדאוג ליציבות הבנקים בלבד". דארן שאו, מנהל מחלקת המחקר ב-UBS ניירות ערך, אמר כי ההחלטה עשויה לסייע בהחזרת המשקיעים הזרים למשק: "אי-הוודאות הרגולטורית הרחיקה משקיעים זרים, וההודעה של המפקח על הבנקים יכולה בהחלט לשנות את המצב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם