עדיין רעבים להצלחה
ירון לייפנברג הקים את חברת פאנטאקטיקס לפיתוח משחקי מחשב. היום יוצא לאקרנים הסרט "משחקי הרעב" שהחברה אחראית למשחק הפייסבוק שלו. "החלטתי שאני רוצה לשלב בין האהבה שלי לתחום המחשבים לבין התשוקה הישנה שלי למשחקים"
Hunger Games ("משחקי הרעב") שצבר כבר מעל ל-2.5 מיליון חברים בעמוד הפייסבוק שלו, יעלה היום לאקרנים ברחבי העולם וגם בישראל. הסרט מבוסס על ספרי הרפתקאות לנוער של הסופרת האמריקאית סוזן קולינס שהפך לרב מכר בינלאומי - עם מעל ל 2.9 מליון עותקים ו-100 שבועות ברציפות בהן הוביל את טבלת הספרים של הניו יורק טיימס. אתר amazon כבר הגדיר את קולינס כסופרת המוכרת ביותר בקינדל, בכל הזמנים.
במרכזו של הסרט עומדת קטניס בת ה-16, המתגוררת במחוז של מדינת פאנם, מדינה עתידנית - דמיונית הממוקמת בצפון אמריקה, ושבירתה "הקפיטול" שולטת על כל שנים עשר המחוזות שלה. מדי שנה נערכים בעונת האסיף משחקים בשם משחקי הרעב שניתנו כעונש על מרידה של המחוזות בקפיטול שהתרחשה בעבר. במשחקים אלה משתתפים משתתפים 24 צעירים בגילאי 12-18, שניים מכל מחוז (בן ובת), הנבחרים על פי הגרלה. במהלך המשחקים הורגים המשתתפים אחד את השני. הזוכה הוא האחרון ששורד. בשנה בה מתרחשת עלילת הסרט, עולה בגורל אחותה של קטניס לקחת חלק המשחקים, אולם קטניס, המיומנת בציד, מתנדבת להחליפה.
ובחזרה אלינו, זהו המשחק השלישי שמשיקה החברה הישראלית funtactix עבור סרטים מובילים בהוליווד. רק לפני חודשיים הושק משחק הפייסבוק שפיתחה לסרט משימה בלתי אפשרית 4 בכיכובו של טום קרוז. ועוד קודם לכן פיתחה את המשחק לסרט האנימציה הממוחשבת RANGO שדובב על ידי ג'וני דפ.
המשחק הוירטואלי הנוכחי, פותח תוך שיתוף פעולה צמוד עם קולינס, מחברת "משחקי הרעב", והוא יאפשר למעריצי הסדרה לשחק יחד עם חבריהם בעולם הפנטסטי של Panem , בו מתרחשת עלילת הסרט והספרים, להיחשף לדמויות, למפת הדרכים ולסצנות מהספרים תוך כדי התגברות על האתגרים ומעבר משלב אחד לשני.
ג'ו דרייק מאולפני Lionsgate, מפיקת הסרט, מסביר את הבחירה בחברה הישראלית: "מה שמושך את המעריצים של הסרט היא רמת האותנטיות במשחק - של הדמויות, של ההרפתקאות וכמו כן אמינות הסיפור עצמו , ולכן בחרנו בפאנטקטיקס שהדגימה בפנינו את היכולות הגבוהות ביותר בבניית עולמות וירטואליים מסוג זה".

את פאנטקטיקס הקים ירון לייפנברג (40) בשנת 2006. כיום היא מונה 25 עובדים בארץ ובחו"ל. לייפנברג מספר כי משחקי מחשב היו תמיד אהבה גדולה שלו: "למעשה, את שנות בית הספר ביליתי במשחקי מחשב ובים ולא בלימודים ועד היום אין לי תעודת בגרות. אחרי הצבא התחלתי לעבוד בתחום המחשבים ותוך זמן קצר התמחיתי בפיתוח ואף לימדתי וכתבתי מספר ספרי מדעי המחשב. לפני כ- 7 שנים, החלטתי שאני רוצה לשלב בין האהבה שלי לתחום המחשבים, לבין התשוקה הישנה למשחקי מחשב".
וכך בעודו עובד בחברת מייקרוסופט ופועל לקידום תעשיית המשחקים בארץ, החליט יחד עם גרייצר להקים סטודיו לפיתוח משחקי מחשב. "האנשים בקרן ההון סיכון הירושלמית JVP היו בעלי חזון להרים את הכפפה, ולאמץ אותנו תחת חסותם, ומאז אנחנו ביחד", הוא מספר.
באמצעות המימון והתמיכה המקצועים שהעניקו להם אנשי הקרן, פיתחו השניים במהלך השנים מספר משחקים כגון slider party ו- boost, אשר למרות
לייפנברג מדגיש עד כמה משמעותית הייתה תמיכתה של הקרן: "לא מעט אנשים פקפקו בנו לאורך הדרך, וניסו להכשיל את המיזם. ללא החזון של JVP שלא התייאשו מאיתנו בתקופות הקשות והמשיכו לעמוד מאחורי החברה, כל זה לא היה קורה. לצערי, אין הרבה קרנות הון סיכון בארץ שיש להן כזו יכולת לראות דרך הקשיים ולזהות אנשים טובים ופוטנציאל אמיתי ואני שמח שהם השותפים שלי". בנוסף, מבקש לייפנברג להודות ליוסי ורדי שתרם רבות בגיוס קשרים והשקעה ראשונית: "הוא אחד האנשים שתמיד עזר ללא בקשה לתמורה".

העסקה הראשונה של פאנטקטיקס, הייתה עם קבוצת המוזיקה של וורנר. במסגרת העסקה בנתה פאנטקטיקס משחקי מחשב לאמני חברת המוזיקה. "עבדנו על העסקה במשך שנה שלמה וזו הייתה למעשה פריצת הדרך הראשונה שלנו".
ספר על קשיים שהתמודדתם איתם לאורך הדרך?
"רגעי שבירה הם לחם חוקו של כל סטארטאפיסט. ניר גביש, חבר יקר וסטארטפיסט, הגדיר את העבודה בסטארט אפ כנדנדה בין אופוריה להיסטריה. זה אחד המשפטים הנכונים שאני מכיר. כל יום מכיל רגעים כאלה, גם היום".
עם זאת, טוען לייפנברג, כי אפשר ללמוד מכישלונות: "כל כשלון מביא איתו לקחים חדשים. אני מניח שהדבר החשוב ביותר הוא לא להיכנס לפאניקה. זה אף פעם לא משפר את המצב".
כיום מבלה לייפנברג את זמנו על קו ישראל – הוליווד, "כך שחצי מהזמן אני בבתי מלון וחצי השני נלחם בג'ט לג". הוא מקפיד לפתוח כל בוקר באימון גופני, ומתמרן בין שעות הפעילות השונות בארץ ומעבר לים. "לצערי, אין לי שעות עבודה ממש. בגלל האופי הבינלאומי של הפעילות שלנו, אני מוצא את עצמי בטלפון בשעות הקטנות של הלילה בדיונים בין אם אני בארץ או בחו"ל.
בתור יזם בחברה קטנה, אני משתדל להיות מעורב גם בפיתוח עצמו בארץ, וגם בפיתוח העסקי ולהיות במערכות יחסים אישיות עם מנהלי האולפנים והכוכבים וכך גם שותפי והמנכ"ל שלנו, סם גלסנברג שיושב במשרדים בארה"ב".
מה היית ממליץ היום ליזם המתחיל?
"אני ממליץ בחום לעשות מספר תפקידים כשכיר הן בחברות גדולות והן בסטארט אפים לפני פנייה לכל מיזם. הרבה יזמים צעירים, ואני בינהם, מבצעים טעויות שיכלו להיחסך מהם לו היה להם אפילו מעט ניסיון בתחום. בסופו של דבר, הניסיון מנצח. בנוסף, סטארט אפ זה קריעת תחת אמיתית, וכדאי לדעת את זה לפני שנכנסים למירוץ המטורף הזה".

לפני 10 שנים בדיוק, החליט לייפנברג להיכנס לתחום המשחקים. לדבריו הוא חש בימים אלה סגירת מעגל יפה. "אני וחברי בתחום חרטנו על דגלנו את הקמתה של תעשיית משחקי מחשב משמעותית בארץ. יש לכך חשיבות עצומה עם השלכות מרחיקות לכת הרבה מעבר למשחקים עצמם. חשוב להבין שמדינה שמייצאת תרבות, מעבירה את המסר שלה באופן שחוצה גבולות, והתנגדויות. בשנים האחרונות צמח בארץ מאגר מדהים של צעירים כשרוניים עם תשוקה אמיתית לתחום ויש כיום עשרות חברות עם הצלחה אמיתית ומכירות. בין אם בתחום משחקי הקונסולות ובין אם בתחום משחקי המובייל שם יש כמות מרשימה של חברות המייצרות עשרות משחקים בשנה. זה מחמם את הלב לראות את התנופה הזו וגורם לי גאווה להיות חלק מהתעשייה הצעירה הזו".