הדילמה של סקוטלנד
בזמן שסקוטלנד מתכוננת למשאל העם על התנתקותה מבריטניה, המחלוקת הטריטוריאלית בין הצדדים בנוגע למאגרי הנפט והגז הטבעי בים הצפוני הולכת ומסתבכת. על המאזניים: טריליון ליש"ט
מאז שהתברר כי בשדות הנפט של הים הצפוני טמונים אוצרות עצומים, ראשי SNP טוענים כי הפוטנציאל יורד לטמיון בעקביות התנהלותן של הממשלות בלונדון לדורותיהן. הם הצביעו על שנורבגיה, מדינה בעלת אוכלוסייה הדומה בגודלה לאוכלוסיית סקוטלנד - פחות מ-5 מיליון איש - מיקסמה את הכנסותיה מהנפט: רווחים הועברו בעקביות אל קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה, עד שזו הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר באירופה ושווייה מוערך ב-3.3 טריליון קרונה 360( מיליארד ליש"ט).
טענתה של SNP פשוטה: אם משרטטים קו מגבול סקוטלנד-אנגליה מזרחה אל הים - כמעט כל שדות הנפט והגז הטבעי בים הצפוני שנמצאים כיום בבעלות בריטית שייכים למעשה לסקוטלנד.
בעוד שנציגיה מכינים את משאל העם, ממשלת סקוטלנד עמלה כעת על הפקת מסמך מפורט התומך בטענת הבעלות על 90% מהשדות בים הצפוני. להערכתה, השדות יפיקו רווחים של 45 מיליארד ליש"ט ב-5 השנים הקרובות, ואילו ערך "נכס הבסיס," כולל העתודות שטרם נוצלו, מוערך בטריליון ליש"ט. סלמונד טוען כי בשילוב טורבינות הרוח ותעשיות אחרות הפועלות בה, ביניהן ייצור ויסקי, סקוטלנד תהפוך למדינה השישית בעושרה מבין חברות ה-OECD ואילו בריטניה (המצומצמת) תזדנב מאחור במקום ה-15.
אך סלמונד יצטרך להרגיע את חששותיהם של תעשיינים בנוגע ליכולתה של סקוטלנד להציע להם את אותו "שריר בינלאומי," מערך מיסוי יציב יחסית ומשטר רגולטורי של בריטניה. חברות נפט והנדסה שמסתמכות על חוזים בים הצפוני ישקלו בזהירות רבה את ההשפעות השליליות שעשויות להיות לעצמאות: הם יצטרכו לזגזג בין שתי מערכות נפרדות של מס ורגולציה; ובזמן שלבריטניה יש מומחי בריאות ובטיחות וסוכנויות סביבתיות, סקוטלנד תצטרך לבנות
נוסף על כך - האם ישות סקוטית עצמאית, שתהיה אחת המדינות הקטנות ביותר באיחוד האירופי, תצליח להתחרות בהשפעתה ובכוח הפוליטי של בריטניה בבריסל, שלא לדבר על בבמה העולמית? גם הבעיה ארוכת הטווח של רישיונות הגילוי והקידוח שממשלת בריטניה הנפיקה עבור חברות הנפט נותרה בעינה: רבים מהם נחתמו ל-30- שנה. האם יהיו תקפים משפטית? ואם לא, כיצד יוכלו הצדדים לצאת מהתסבוכת? בעיה נוספת היא ביטחונית: האם הממשלה באדינבורו תוכל להרשות לעצמה להחזיק חיל ים שיהיה גדול מספיק להגן על אסדות בלב ים ולהתמודד עם איומי טרור?
מנגד, תעשיית הנפט העולמית עשויה לגלות שממשלת סקוטלנד תהיה נדיבה יותר בכל הנוגע למיסוי : אוצרות הים הצפוני משמעותיים בהרבה עבור הכלכלה הסקוטית מאשר לבריטית. אף שהמספרים משתנים בכל שנה, נפט וגז אחראים ל-2% בלבד מהתמ"ג ומהמס הבריטי, ואילו ממשלת סקוטלנד העריכה בדוח הכלכלי השנתי שלה כי הם יהוו 12% מכלל הכנסות המדינה.
כל השאלות העדינות הללו מסבירות מדוע שרים בממשלת בריטניה נותרים מנומסים מאוד כלפי דרישתם של הסקוטים. שר האנרגיה הבריטי צ'רלס הנדרי אמר שממשלתו אפילו לא החלה לבחון את טענותיה הטריטוריאליות של סקוטלנד: "הגישה שלנו היא כי מדובר בתעשייה כלל-בריטית. בוצעו בה השקעות ענק בהתבסס על הנחה זו. טרם נכנסנו לדיונים מפורטים ולמו"מ בנוגע לאופן שבו תשפיע העצמאות על הנושא. משאל העם הסקוטי טרם יוסד ויש נושאים נוספים רבים לדון בהם."
הנדרי טוען כי פתירת הקושי בהפעלת שתי מערכות מיסוי ורגולציה שונות במקום שהוא למעשה אזור אחד - הים הצפוני - יופקד בידיה של ממשלת סקוטלנד. עד כה היא נכשלה לפתור את הבעיה. הוא מוסיף כי לסוגיה השלכות מורכבות ביותר על משק האנרגיה, בבריטניה ובמערב אירופה, שהנפט הוא רק חלק ממנו. סלמונד הציב כמטרה שהאנרגיות המתחדשות ייצרו 100% מביקוש החשמל של סקוטלנד עד 2020. הנדרי מצביע על כמה בעיות: אם סקוטלנד תזכה לעצמאות ב-2014 היא לא תוכל להסתמך על הסובסידיות הבריטיות לאנרגיה מתחדשת: היא תיאלץ לשלם עבור תשתיות לייצוא ולייבוא חשמל, ולהתמודד עם תחרות מצד ספקים אירים, נורבגים וצרפתים.
"לסקוטלנד יש נכסי בסיס של טריליון ליש"ט בים הצפוני, בה בעת שלבריטניה יש חוב לאומי שלראשונה חצה את הסכום הזה," אמר דוברו של ג'ון סוויני, שר האוצר הסקוטי, "בים הצפוני נותרו עוד 40% מהעתודות ויותר ממחצית מהרווחים טרם הופקו. עם העלייה הצפויה במחירי הנפט בעתיד ל-200 דולר לחבית, נתונים אלה מדגישים את הצורך של סקוטלנד לשלוט על משאביה לשם טובתה ארוכת הטווח של המדינה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם