אידאולוגיית התלונות של שלי יחימוביץ
435 עמודים שכתבה מנהיגת העבודה בניסיון להסביר את המשנה שלה לא הספיקו, איש אינו יודע מהי האג'נדה שלה. המצב הזה מסוכן
החשש מיחימוביץ' אינו נובע מחוסר הניסיון שלה: יריביה בגוש מרכז-שמאל אינם יכולים להתהדר בניסיון עדיף בתחום הכלכלי. כהונתו של מופז בתפקיד שר התחבורה לא הותירה קהל מעריצים משתאה, ועל ניסיונו והבנתו של לפיד בתחום הכלכלה אין כל צורך או יכולת להרחיב את הדיבור.
בעיה עמוקה יותר היא האידאולוגיה הנוקשה שלה. להלכה, זה אמור להיות יתרונה הגדול בגוש מרכז-שמאל. מופז נתפס כשבשבת אידאולוגית, שעה שיאיר לפיד עדיין לא הבהיר מהן עמדותיו הכלכליות. יחימוביץ', לעומתם , אוחזת במשנה אידאולוגית וכלכלית סדורה, שהציבור משוכנע כי היא מתכוונת לחתור באופן עיקש למימושה. אלא שיחימוביץ' - וזו הבעיה החמורה - מסתירה אותה. 435 עמודיו של הספר שהוציאה באחרונה ) "אנחנו" ( מתיימרים לפרוס בפני הציבור את "חזונה המכונן" - אך בפועל הספר מסתכם בקלחת מבעבעת של טרוניות, תלונות וחיסולי חשבונות - בלי לנקוב בתכנית פעולה כלשהי.
שלי יחמוביץ. איפה תכנית הפעולה?
צילום: יוסי אלוני
האם ראש הממשלה יחימוביץ' מתכוונת להעלות את מס ההכנסה המרבי ל-80 אחוז ? האם מס החברות יזנק ל-50 אחוז ? האם כל העובדים יאוגדו בכפייה? האם המערכת הפיננסית תולאם בפועל? התשובה לכל אלו היא, כנראה, כן, כן, כן, וכן - אבל יחימוביץ' אינה אומרת את הדברים בגלוי, והשילוב הזה בין אידאולוגיה
נוקשה להסתרתה מן הציבור מסוכן מאוד. אפשר לברך, לפיכך, את שאול מופז על תרומתו לפוליטיקה נקייה יותר - הוא הוציא את יחימוביץ' מחסות הערפל. עתה, ניתן לקוות, יוכל הציבור לשמוע לא רק ממה יחימוביץ' אינה מרוצה, אלא גם מה היא מתכוונת לעשות. בעולם, אגב, קוראים לזה סוציאליזם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם