על הממשלה לזכור: היא אחראית לפריחת העמותות
השר כחלון אולי צודק בכך שהעמותות צריכות לחשוב כיצד הן מחלקות את סלי המזון, אבל אסור לשכוח מי אחראי לקיומם של תורים אלו
הקצבאות, שקוצצו באופן דרסטי לפני עשור, אינן מספיקות לכיסוי של מחצית מהצרכים של אלו הזכאים להן. שכר העבודה בישראל איננו מאפשר קיום בכבוד על רקע עליית יוקר המחיה, ועל כן נתח המשפחות העובדות שנאלצות לקבל תרומות הולך וגדל. אין כל ספק כי בהיעדר פעילות לצמצום העוני בישראל האזרחים צריכים להתגייס ולדאוג לעצמם, והעמותות ועבודת הקודש שהן עושות הן גורם חשוב בטיפול בנזקקים.
על מנת לעודד אנשים לתרום יש להציג להם את הנזקקות. כל מי שעוסק בגיוס תרומות יודע כי אנשים תורמים לאנשים ולא למטרות וכי המסר הוויזואלי חיוני לגיוס התרומות. על כן הדרישה של השר כחלון לא להציג את הנזקקים בעייתית. לממשלה, אשר גובה מסים, יש פריבילגיות שלעמותות אין. אם הממשלה חפצה בכך היא צריכה לדאוג שלא יהיה לעמותות את מי להאכיל וכנגזרת מכך לא יהיה להן ולתקשורת מה לצלם. לשמחתי, הקרן לידידות תורמת כסף ונרתמת למטרות שונות לבקשת המדינה ואינה מקבלת מימון שלה.
בדבר אחד השר כחלון צודק. העמותות מוכרחות לחשוב על האופן שבו תרומות המזון מועברות לנזקקים. אם אפשר העמותות חייבות להתאמץ ולהעניק כרטיסי מזון במקום סלים. היכולת לרכוש מזון באופן אנונימי ולבחור אילו מוצרים לרכוש חיונית לשמירה על כבוד האדם.
מניסיוני אני יודע כי יש עמותות שמעניקות סלי מזון איכותיים, מגוונים ובצורה מכבדת. עמותות אחרות מעניקות מזון דל ובו מוצרים שתוקפם עומד לפוג, וספק שיש בו בכדי לסייע למקבליו. יש למדינה זכות לדרוש סטנדרט גבוה מהעמותות שהיא עובדת איתן, אך עליה לזכור כי העמותות פורחות עקב מחדליה שלה. גם אם נצליח לגרום למתן תרומות מהציבור ומהעמותות בצורה המכבדת ביותר, עצם הצורך בהן הוא אות קלון במצחה של המדינה.
הכותב הוא נשיא ומייסד הקרן לידידות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם