מחדשים אנרגיה בקלינטק

דווקא במדינה שקטר המשק שלה הוא היי-טק חייבים לשחרר את החסמים בענף הקלינטק ולהצעיד את ישראל קדימה

צביקה וייס | 9/4/2012 10:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ישראל היא מובילה עולמית בתחומי ההיי-טק השונים. מעמדה הגבוה התבסס הודות למחקר המדעי המפותח שתורגם לסביבה עסקית דינמית. למרות זאת, בניגוד למרבית ענפי ההיי-טק, התמונה המצטיירת בקלינטק שונה.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

נדמה כי בתחום זה הפריחה במחקר המדעי היישומי בישראל ממאנת להגיע, זאת עקב כמה חסמים מרכזיים שקיימים בשלבי המחקר הראשוניים, בין שבמוסדות המחקר ובין שמחוצה להם. טיפול ראוי בחסמים אלה יכול להזניק את ישראל קדימה ולהעמידה בקדמת הבמה העולמית בתחום פיתוחי הקלינטק בכלל ובתחומי האנרגיה המתחדשת בפרט.

אחת הטעויות הנפוצות בקרב לא מעט מהעוסקים בתחום היא ההתייחסות לאנרגיה כאל מקשה אחת, אף שבתחום זה יש מגוון מיזמים, והשונות ביניהם באה לידי ביטוי בין היתר ביכולת לגייס משקיעים ולהביא לידי מימוש מחקרים. כך למשל, מחקרים בתחומי התייעלות אנרגטית או "רשת חכמה" (Grid Smart) מאופיינים בזמן מימוש קצר ובהשקעה בסכומים נמוכים.

לעומתם, מחקרים בתחומי הפקת אנרגיה מצמחים לרוב אינם מגיעים לכדי מימוש עקב תהליך ארוך ויקר מצד הקרנות וגופי ההשקעה. על המדינה להתערב בכשל שוק זה ולהציע תמיכה נרחבת במחקרים שקשים יותר ליישום מתוך אינטרס לאומי להוביל תחומים אלה.
מחקרים חוצי מחלקות

חסם מרכזי נוסף הוא הפיתוי בקרב חוקרים להתפזר על פני תהליך שלם כבר בראשית הדרך בניסיון להביא לשינוי כולל. כדי להגדיל את הסיכוי לעבור את כל הדרך בהצלחה עדיפים מחקרים בתחומים ממוקדים בעלי פריצת דרך טכנולוגית על פני ניסיונות לשפר את שרשרת התהליך השלמה המובילה לפיתוח הסופי.

כמו כן, מעניין לגלות כי רבים מהמחקרים בקלינטק נעדרי רקע עסקי מתאים, וכך יוצא שלא פעם המיזם נכשל עקב חוסר היכולת לערוך היתכנות עסקית ראויה. חשוב שהמוסד המחקרי או הגופים המממנים יספקו לחוקרים ליווי עסקי בשלב מוקדם כדי להגדיל את הסיכוי למימוש המיזם. בהקשר הזה, הניסיון מלמד כי יזמים בתחומי ההיי-טק שעושים הסבה לתחומי האנרגיה המתחדשת תורמים רבות לפיתוח הענף ולמימוש טכנולוגיות. זאת על רקע הניסיון העסקי והטכנולוגי שאותם "יזמים סדרתיים" מביאים עמם לשוק חדש יחסית זה.

על כן יש לבחון דרכים לעודד את יזמי ההיי-טק הקלאסי להשתלב בענפי הקלינטק השונים בכלל

ובענף האנרגיה המתחדשת בפרט. חסם אחר נוגע במחקרים שאמורים לענות על צרכים עולמיים, אף שלא פעם הידע הקיים בחו"ל וכן השחקנים התעשייתיים הגלובליים משמעותיים יותר מאלו הקיימים בישראל. על החוקרים ומוסדות המחקר לשאוף ליצירת שיתופי פעולה גלובליים בשלב מוקדם ככל האפשר. לדוגמה: טכנולוגיות בתחום הרוח מתקשות לחדור לשווקים הגלובליים. שיתוף פעולה מוקדם עם יצרן טורבינות רוח יקל על כיוון המחקר ועל ההגעה לשוק עם מוצר בר קיימא.

לבסוף, חלק גדול מהמחקרים הייחודיים מחייב שילוב של חוקרים מפקולטות ומדיסציפלינות שונות (למשל אווירודינמיקה וחשמל, ביולוגיה ופנלים סולאריים, ביולוגיה וחקלאות וכו'). על מרכזי המחקר לראות את המחקרים בתחומי האנרגיה באופן כולל ולעודד מחקרים חוצי מחלקות. בעניין זה ראוי לשבח את הטכניון ואת אוניברסיטת תל-אביב אשר מביטים על המחקרים בתחום האנרגיה בראייה כוללת. ייטיבו מוסדות אקדמיים אחרים אם ילכו בדרכם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת קפיטל נייצ'ר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים