המציאו את הגלגל: שנה לתל-אופן של ת"א
בתוך שנה קנה פרויקט האופניים התל–אביבי את מיטב סלבריטאי ארצנו והדביק את העיר כולה בתזזית של דיווש. הרעיון הירוק תפס, וגם תוצר הלוואי של שמירה על הגזרה הועיל, אבל המשתמשים הקבועים מדווחים על תקלות חוזרות ונשנות, על מחסור בתחנות עגינה ואפילו על גנבי פעמונים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

אלפי מדוושים באופניים ירוקים זרחניים משאירים מאחוריהם משב רוח נדיר, ירוק גם הוא, במזרח התיכון. לדברי ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי, "הגדולה האמיתית של
◄ת"א עוברת לאופניים. ערים אחרות? בינתיים לא
גם המספרים מדברים בעד עצמם. מאז השקת הפרויקט נרשמו יותר מ-1.15 מיליון רכיבות על אופניים, נרכשו 15,770 מינויים שנתיים, וביום ממוצע מתווספים 494 מנויים יומיים ו-10 מנויים שבועיים.

את ההצלחה ניתן אולי להסביר בפשטות שבה הפרויקט עונה על הצרכים המדויקים של תושבי תל-אביב, שרבים מהם נמנעים מלהחזיק מכונית בשל יוקר האחזקה והמחסור בחניה. רוקסן קולטון, מי שהוכרזה כמשתמשת המיליון בשירות האופניים בטקס חגיגי שנערך בשבוע שעבר, היטיבה להסביר את היתרונות של האופניים לאור המציאות שלה ושל צעירים רבים אחרים שגרים בעיר.
"קניתי מינוי לאופניים כי אבא שלי לא היה מוכן לקנות לי קאדילק ורודה ולא הסכים שארכב על טוסטוס וכי תעריף 2 (תעריף לילה) של המוניות חנק אותי. מהבחינה הכלכלית האופניים הם אפשרות נוחה מאוד, שגם תורמת לחיטוב. הדרך לכל מקום שאני צריכה להגיע אליו באופניים - לעבודתי כברמנית במועדון הברקפסט ברוטשילד או לעבודתי בפלורנטין כמורה לריקוד - אורכת לא יותר מ-20 דקות".
בזכות היותה המשתמשת המיליון קיבלה קולטון מתנה - מנוי שנתי חינם. "הייתי מעדיפה חופשה בתאילנד, אבל זה מה שיצא", היא צוחקת.
ההתחלה לא היתה קלה. חולדאי, שהשקיע במיזם האופניים לא פחות מ-40 מיליון שקל לפני מע"מ מכספי העירייה, ראה בפרויקט סיכון, משום שהוא יכול היה להיכשל באותה המידה שהצליח. אמנם פרויקטים זהים זכו להצלחה בפריז ובברצלונה, אך איש לא יכול היה להבטיח שמה שעובד אצל האירופאים יצליח גם בישראל.
המכרז הראשון לפרויקט, שפורסם ב-2008, נכשל לאחר שהצעת המחיר של עיריית תל-אביב היתה גבוהה מדי. רק בסוף אותה השנה, כשהעירייה פרסמה מכרז חדש שהשאיר את תנאי ההפעלה פתוחים למשא ומתן, יצא המיזם לדרך באמצעות חברת FSM.

עיקרון מערך האופניים בתל-אביב זהה כמעט לחלוטין למקבילותיו האירופיות. רוכב אופניים יכול להגיע מנקודה לנקודה בחופשיות ובזול. מינוי שנתי עולה 240־280 שקל, מינוי שבועי 60 שקל ומינוי יומי 14 - 20 שקל. תושבי תל-אביב, שהטמיעו את הכדאיות, החלו לקחת חלק במיזם התחבורתי ולדווש לכל מקום בעיר, מדיזנגוף ועד הנמל, באופני העירייה.
"היום אנחנו יכולים להיות רגועים ולומר שהצלחנו, אף שכבר בהתחלה הייתי אופטימי", אמר לעסקים שישי מנהל הפרויקט ומנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של עיריית תל-אביב-יפו עידו שמיר. "ישראל היא מדינה אידאלית לייסוד פרויקט אופניים מסוג זה, גם בגלל מזג האוויר הנוח וגם משום שהאנשים בה אוהבים לצאת ולבלות. הקיץ קרב ואני מאמין שתהיה קפיצה בשימוש של תיירים במינויים יומיים".
כמו כן, בימים אלה בוחנים בעירייה אפשרות להפעיל אופניים חשמליים שיקלו על הרוכבים בימי הקיץ, ומנסים ליצור חיבור של הפרויקט לערים השכנות.

מיטב סלבריטאי הביצה התל-אביבית נסחפו גם הם לטרנד ונתפסו אינספור פעמים בעדשה של מצלמת הפפראצי מדוושים להנאתם בתל-אביב. כוכבת "הבורר" אניה בוקשטיין חושפת כי מרגע שגילתה את השירות הפכו האופניים לאפשרות העדיפה עליה. "יש לנו תחנת עגינה מתחת לבית וזה נוח מאוד, כך אני לא צריכה לסחוב את האופניים שלי עד למטה ובכל זאת יכולה ליהנות מיתרונות הרכיבה. בחורף כמעט לא יצא לי להשתמש בשירות, אבל בקיץ אני רוכבת המון בתל-אופן. אין ספק שמדובר בשדרוג משמעותי לעיר".
יש סלבריטאים שאף הרחיקו לכת והחליטו לוותר על כלי הרכב הפרטי שלהם בעקבות המיזם היעיל. אחד מהם הוא זוכה התוכנית "הישרדות", רופא הילדים אריק אלפר. לדבריו, זמן קצר אחרי השקת הפרויקט הוא מכר את הג'יפ הנוצץ שקיבל במתנה מ"הישרדות" והמיר אותו בנסיעה יומיומית באופניים. "אני גר בתל-אביב כמעט 8 שנים, ובשנים הראשונות היה לי אוטו, אך המסעות חובקי העולם בחיפושי חניה בעיר התישו אותי. בתל־אביב פשוט אין חניה. פעמים רבות הייתי נוסע הביתה, מחפש חניה ברחוב בן-גוריון, ואחר כשעה הייתי מתייאש לחלוטין, חוזר לבית החולים כדי לחנות שם ולאחר מכן הולך הביתה ברגל".
למה דווקא אופניים ולא אופנוע?
"כרופא אני יודע ש-80% מהמאושפזים במחלקת הטראומה הם נפגעי תאונות אופנוע, כך שאני לא מעז לעלות על הכלי הזה. אופניים הם בטוחים וכיפיים, אף שאני לעולם לא נוסע סתם בשביל הכיף, מבחינתי זה כלי פונקציונלי מאוד שנועד לקחת אותי ממקום למקום במהירות. איכות הסביבה לא מעניינת אותי, ואני גם לא עושה את זה בשביל הספורט".
אלפר מציין כי הפרויקט יעיל במיוחד במרכז העיר, שיש בו הרבה מאוד בניינים ישנים ונטולי מעלית. "העובדה שאני לא צריך לסחוב את האופניים 3 קומות למטה ולמעלה מקלה עליי מאוד".
עוד סלב שבחר לוותר על כלי הרכב שלו בעקבות הפרויקט הוא השחקן והמנחה מיכאל הנגבי, שבימים אלה ממש מחפש קונה לאופנוע שברשותו. "יש לי הונדה. אם מישהו מחפש לקנות אופנוע אשמח שיפנה אליי בפייסבוק. החלטתי סופית שאני עובר להתנייד בתל-אביב רק באופניים, וכבר רכשתי מינוי", מספר הנגבי.
"זה פרויקט מבורך, ורכיבה על אופניים זו אחת הדרכים הכי כיפיות לחיות בעיר הזאת ולהרגיש אותה. אמנם מורגשים סדקים ובורות בכבישים פה ושם, אבל ניתן לרכוב דרך פארקים ורחובות קטנים ויפים. כשאני רוכב על אופניים אני מרגיש שאני זוכה לצפות על העיר בלי המתח שכרוך ברכיבה על אופנוע".
אחד הגורמים להצלחה הוא תכנון נקודות העגינה של האופניים. לדברי שמיר, בשלב הראשון בחן צוות ההקמה מהם האתרים המרכזיים ובהם קבע נקודות עגינה. לאחר מכן תוכננו נקודות עגינה במרכז העיר תוך הקפדה על מרחק מקסימלי של 500 מטר ביניהן, כך שהמרחק הממוצע שרוכב יצטרך ללכת לא יעלה על 250 מטר. לאחר מכן נקבעו תחנות עגינה בקרבת מרכזי תחבורה ומסלולי אופניים.
כיום ישנן 150 תחנות עגינה ברחבי העיר, ושמיר מציין כי בשנה הקרובה צפויות להתווסף כ-30 -50 נקודות, בעיקר בצפון וביפו, בהתאם לביקוש. נקודות העגינה הפופולריות ביותר נמצאות בתחנות הרכבת מרכז והשלום, שעשרות אלפי אנשים מגיעים דרכן בכל יום מערי הספר לעבודה בתל-אביב.
רבים מהנוסעים בוחרים לוותר על נסיעה מעייפת נוספת באוטובוס עד למקום עבודתם ומעדיפים לרכוב לשם על אופניים. אחד מאותם המונים הוא כוכב תאטרון הקאמרי והסדרה "סרוגים", השחקן אוהד קנולר. קנולד מתגורר כמה שנים בדימונה ומשתמש באופניים כדי להגיע מהרכבת לתאטרון. "כך אני לא צריך להחזיק עוד זוג אופניים משלי בתל-אביב", הוא מסביר, "אני לוקח את התל-אופן לחזרות בקאמרי ולאחר מכן רוכב בחזרה לתחנת הרכבת. זה נוח וכיפי ואני נהנה מאוד".
עבור ילדים ונוער נטולי רישיון נהיגה פרויקט האופניים יעיל במיוחד. לדברי השחקנית והזמרת ענת עצמון, "ממש עכשיו עשיתי לילדים שלי, בני 17 ו-13.5, מינוי לאופניים לשנת ניסיון, ונראה לי שהם די מרוצים. זה חוסך לי הרבה זמן שהייתי מבזבזת על ההסעה שלהם לחוגים וחוסך להם את הצורך לנסוע באוטובוסים ממקום למקום. בכל מקרה אני נזהרת ומוודאת שהם רוכבים רק על מדרכות ומסלולי אופניים וחס וחלילה לא על הכביש. בתל־אביב יש הרבה מסלולי אופניים, ולכן אני מרגישה די בטוחה לתת לילדים לרכוב בה בחופשיות".

עם זאת, לא הכל ורוד בממלכת האופניים התל-אביבית. המשתמשים הקבועים מדווחים על תקלות חוזרות ונשנות בזוגות אופניים ובמערכת האספקה שלהם. לדברי דני (30), "לעתים קרובות המערכת מדווחת שאין אופניים להשכרה אף שבתחנה יש כמה וכמה זוגות. זה מעצבן מאוד ודורש ממני ללכת עד לתחנה הבאה כדי לשכור זוג".

יש מי שבשל מחסור בתחנות עגינה הפסיק להשתמש בתל-אופן. לדברי כוכבת הטלנובלות והפסטיגלים עדי הימלבלוי, "כיוון שאין תחנת עגינה מתחת לבית שלי, לא יוצא לי לרכוב לעתים תכופות. אם היתה תחנה קרובה אליי, ככל הנראה הייתי ממשיכה להשתמש בשירות".
טענה נוספת היא שלעתים קרובות יש מחסור באופניים בתחנות פופולריות או ההפך - התחנה מלאה ואין בה מקום להחנות את האופניים אחרי הרכיבה. כמו כן ישנן תקלות באופניים עצמם, שמונעות את השימוש בהם אף שהם מוצעים להשכרה.
לדברי קנולר, "תמיד יש בעיות באופניים. לדוגמה, די בקביעות המושב של הכיסא תקול, כך שאי אפשר להגביה אותו והוא נשאר תקוע למטה. לכן אני צריך לבדוק את כל זוגות האופניים בכל פעם מחדש בשאיפה למצוא אחד תקין. עם זאת, מדובר בפרויקט חדש, ולכן אני מקווה שהתחזוקה תשתפר בעתיד".
לדברי שמיר, בעירייה מודעים לתקלות ופועלים בימים אלה לשיפור השירות ורמת התקינות. "מה שיש כרגע הם חבלי לידה", טוען שמיר. "בסך הכל המערך עובד בצורה תקינה והציבור אוהב אותו. יש לנו כמעט 70 עובדי תחזוקה ומרכז שירות לקוחות פעיל 24 שעות ביממה. אך באופן טבעי, משום שזו רק ההתחלה, אנחנו כרגע בתהליך למידה ובכל פעם מנסים לשנות דבר אחר".
שמיר מדגים: "בתחילה היה מחסור באוויר בצמיגים, אך פתרנו את הבעיה - מערך התחזוקה, שכולל אופנוענים שעוברים מתחנה לתחנה במהירות, ממלא אותם כל הזמן. כמו כן, עבור תחנות עמוסות בשעות הבוקר, כמו זו ברמת החייל, פיתחנו שיטה שבה אופנוען מפנה את התחנה מאופניים ואז יש מקום לרוכבים חדשים לעגון. אנחנו כל הזמן פועלים לשכלול התוכנה של הפרויקט, ושיפרנו גם את מערך הקשר עם המשתמש, כך שהוא יכול לדווח על תקלות דרך המסוף בכל זמן נתון".
הנגבי מציין כי הפרויקט לא הצליח לחמוק מוונדליזם בשנת קיומו הראשונה: "לצערי, בתחנות רבות הורסים את האופניים. יש חתיכות שמשתלשלות מהמסופים, ולפעמים אנשים חותכים את הצג עצמו והרבה פעמים תולשים את הפעמון - לדעתי למישהו בתל-אביב יש 400 פעמונים", הוא מחייך, "אני לא יודע מה הוא הולך לעשות איתם, אבל אני מקווה בשבילו שזה הולך להיות משהו גדול".