מכת מדינה: גניבת מכשירים סלולריים הפכה למגיפה
צרכניות המכשירים וחברות הסלולר בארץ ובעולם מנסות להילחם בתופעה שהפכה ללהיט החדש של הגנבים באמצעות תוכנות אבטחה ושכלול המכשירים. מדובר בעיקר בהשבתתם מרחוק אם נגנבו או אבדו. אשתו של איש עסקים שביקרה בברצלונה: "מישהו, במקום כלשהו - לא יודעת בדיוק היכן - חתך בסכים, במהירות של שד את רצועת הארנק ממש מעל הכתף, ונעלם"
"מישהו, במקום כלשהו - לא יודעת בדיוק היכן - חתך בסכין, במהירות של שד, את רצועת הארנק ממש מעל הכתף, ונעלם," סיפרה אשתו האומללה של איש העסקים. "אמרו לנו שזו עכשיו מכת מדינה," הוסיף בעלה לתאר את החוויה הלא נעימה. בני הזוג ליוו את סיפורם באזהרה למאזיניהם.
ה,FCC- הרשות הפדרלית האמריקאית לתקשורת, הגדירה את גניבת הטלפונים הניידים כמגיפה, והיא מנסה לארגן נגדה קואליציה מלחמתית בעזרת יצרניות המכשירים וחברות הרשתות הסלולריות. הן נקראו לשתף פעולה באמצעות תוכנות אבטחה משוכללות, וחלקן כבר נענה לקריאה. מדובר בעיקר בשכלול המכשירים כך שניתן להשביתם מרחוק ולהוציאם מכלל שימוש אם נגנבו או אבדו.
הרשות נחרדה מנתונים שמהם עולה כי יותר מ-40% ממעשי השוד ברחובות ניו-יורק כללו גם טלפונים סלולריים, ולא רק כסף או תכשיטים. ב-4 השנים האחרונות נרשמה בוושינגטון עלייה של 55% בהיקף הגניבות של המכשירים הניידים בהשוואה לשנים קודמות.
אבל מדובר לא רק בגניבות. כך למשל ל' מתל-אביב, אם לשניים באמצע שנות ה30- שלה, הספיקה בשנה וחצי לאבד 3 מכשירים: בגינת משחקים ליד הבית, על החול בחוף הים ו"באיזשהו מקום, לא יודעת בדיוק היכן." חברתה לצרה סיפרה שפשוט התיישבה בטעות על המכשיר וניפצה את צג המגע, שהוכרז טוטאל-לוס." ת,' תלמידת תיכון, איבדה בטיול שנתי את הטלפון שקיבלה מהוריה.
לפני שנתיים, בסקר מדגמי די מצומצם שנערך בישראל בקרב כמה עשרות חברות עסקיות קטנות ובינוניות המציידות את עובדיהן בטלפונים סלולריים לצורכי התפקיד - הודו 66% מהנשאלים שהספיקו כבר לאבד את הטלפון. לא כולם ידעו לומר היכן בדיוק זה קרה להם.
מסקר שגוגל ערכה בארה"ב עלה ש39%- מהגברים לוקחים את הנייד גם למשתנה הציבורית ו"כמובן לחדרי הנוחיות במקומות העבודה," ו19%- הודו די במבוכה שהמכשיר שבו דיברו תוך כדי מעשה פשוט נשמט מידיהם ונפל לאסלה. גם גברים בריטים רבים הודו מבוישים שאיבדו את הסלולריים "משום מה דווקא בבית השימוש."
צבר נתונים זה לא הספיק לחברה אמריקאית המתמחה בנושאי אבטחה למכשירי תקשורת ניידים, והיא ערכה סקר עומק משלה. בחודש שעבר פורסמו תוצאותיו: כל 3.5 שניות מישהו במקום כלשהו בצפון אמריקה מאבד את הטלפון הסלולרי שלו. בסיכום שנתי מדובר בנזק כספי המוערך ב30-
חברת לוק אאוט, שביצעה את הסקר, מצאה כי ברוב המקרים בעלי הטלפונים הסלולריים בארה"ב מאבדים את המכשירים בבתי קפה. שעות הלילה הן שעות השיא באירועי האובדן. 67% מהמקרים התרחשו בין 21:00 ל.2:00- במקום השני ברשימת האתרים שהאמריקאים מאבדים בהם את הטלפונים הסלולריים שלהם נמצאים דראגסטורים. בניו-יורק רוב המקרים מתרחשים דווקא במזללות מזון מהיר. בשיקגו, הפתיעו תוצאות הסקר, הכנסיות מדורגות במקום השלישי ברשימת האתרים שבהם מרבים לאבד טלפונים ניידים. משום מה אין לכך מקבילה בעיר אחרת באמריקה. בדבלין, אירלנד, רוב הטלפונים נשכחים בפאבים. כמובן. עורכי הסקר הדגישו כי מבחינתם כל אובדן עקב רגע של שכחה זהה לגניבה.
שתי חברות בתחום אבטחת תוכנות לכל סוגי המכשירים הניידים, סקיוריטי פרספקטיבס הקנדית וסימנטק האמריקאית, ניתחו את התופעה מזווית אחרת: מה קורה כאשר מכשיר סלולרי אובד או נגנב.
לטענת עורכי המחקר, "מישהו, כלומר הזר שמצא או גנב את המכשיר, ינסה לפרוץ כדי להוציא מתוכו מידע פרטי וחיוני עבור בעליו החוקיים. במלים אחרות: הוא ינסה להשתמש במידע הזה כדי להזיק לבעלים, שנית. במינוח כולל: לפגוע בפרטיות."
"כמעט אין סיכוי, אפילו קלוש ביותר, שמי שמצא את המכשיר שאיבדת, או במלים מכובסות פחות גנב אותו ממך, יטרח להחזירו. אני אומר זאת בצער רב, אבל הסיכוי שכך יקרה קלוש מאודמאוד," אמר סקוט רייט, בכיר מהחברה הקנדית. "הוא קודם כל יפרוץ למכשיר, ינסה לברר באילו אפליקציות השתמשת, יציץ לתצלומים שאגרת בזיכרון ויבדוק את האי-מיילים. הוא ינסה לבדוק כל מה שנגיש בקלות, מבחינתו, ואיננו מצריך סיסמה."
רייט סיפר כי ערך ניסוי פרטי. הוא "איבד" בכוונה, במקומות שונים ואפילו משונים ב4- ערים גדולות בארה"ב ובעיר קנדית אחת, 50 טלפונים סלולריים סך הכל. כל המכשירים לא היו נעולים. הם חסרו, במכוון, הגנת סיסמאות, ולא כללו את היכולת למחוק מרחוק נתונים למקרה שייפלו בידיים זרות; הגישה לכל המידע הפרטי שהיה אצור בהם היתה קלה ופשוטה להפליא. "מראש ציפיתי שלא אראה חזרה אף לא מכשיר אחד מכל אלו ש'שכחתי' ושמישהו נטל כמובן לעצמו."
רייט "שכח" מכשירים סלולריים בלוס אנג'לס, בניו-יורק, בסן פרנסיסקו, בוושינגטון ובאוטווה. הם "אבדו" בתאי טלפון ציבוריים ברחובות מרכזיים, בתחנות רכבת ואוטובוסים, במעליות, ליד מסעדות ומזללות, ליד דוכן לממכר עיתונים ובחדרי נוחיות ציבוריים. ההפתעה היתה שמוצאיהם של 25 מהכשירים בכל זאת התאמצו קצת להחזירם לבעלים, אבל גם הם לא ויתרו על הניסיון לפרוץ למכשיר ולבדוק מידע פרטי של בעליו.
רייט סיפר לעיתון קנדי כי עקב מרחוק אחר המעשים של מוצאי הטלפונים הסלולריים שאיבד. "הם נכנסו לאפליקציות, הם בדקו את חשבונות הבנק המקוונים, קראו מיילים, מסרים, הודעות, עיינו בתכתובת שהתנהלה בין מקום העבודה שלי וביני - פרטית ועסקית. הם צפו בצילומים פרטיים. היו מקרים שבהם אפליקציה שלחה מסר למפעיל כדי לעודדו לנסות שנית ושלישית, כשמשהו לא הלך לו.
"באוטווה מוצאיהם של 7 מבין 10 הטלפונים הסלולריים התאמצו באמת להחזיר את המכשירים לבעלים החוקי. בניו-יורק רק שלושה עשו זאת. כל היתר לקחו את המכשירים לעצמם. לא אתפלא אם מצאו דרך להשתמש בהם. אחד מאותם אנשים היה שקוע זמן רב כל כך בכניסה לכל המידע שהיה במכשיר שמצא בתחנת אוטובוס, ששכח לעלות כמה פעמים כשהאוטובוס הגיע לתחנה.
"המכשיר הזה 'נשכח' בשעה 16:05 ונדרשו למי שמצא אותו 5 דקות כדי לבדוק מה יש בו, לנסות לפרוץ לאפליקציות ולמידע אחר פרטי מאוד. רק כעבור כחצי שעה הוא טרח להשתמש במכשיר כדי להשאיר הודעה לבעלים, במשיבון, שמצא את המכשיר שלו - אבל לא הודיע היכן ניתן לקבל אותו או שהעביר את האבידה לתחנת משטרה. הוא השתמש במכשיר במשך כמה ימים: שיחק, הציץ שוב ושוב לתוך מידע בנקאי, למסרים שנשלחו ממקום העבודה ולתצלומים הפרטיים."
סקוט סיכם את הניסוי שלו כך: יותר מ89%- מכל האפליקציות ב50- המכשירים נפרצו בידי אותם אנשים זרים, מוצאי הטלפונים שאבדו. הם ניצלו את הגישה ל83%- מהאפליקציות הקשורות לארגון שהמשתמש החוקי עבד בו ושנועדו לכן למילוי תפקידו, לא לעיניים זרות. 72% מהזמן שהקדישו מוצאי המכשירים לשם הפעלתם בהיחבא נוצל כדי להתבונן בתצלומים פרטיים. במקום השני בדירוג בנושא הזה היו הניסיונות שלהם לבדוק פרטים הקשורים ברשת החברתית שבעל המכשיר היה פעיל בה: לברר מי הם חבריו ומה הם הנושאים שמעניינים אותם.
"הניסוי הוכיח עד כמה הסקרנות היא כוח רב-עוצמה אצל בני אדם ועד כמה הם מוכנים להתאמץ כדי לחדור לפרטיות של אחרים," סיכם את הניסוי אחד ממנהלי יחידת טכנולוגיית האבטחה בסימנטק.
כידוע, יש מכשירים משוכללים שמאפשרים לבעלים שאיבדו אותם לאתר היכן הם באמצעות GPS יכולת זאת מאפשרת גם למחוק מרחוק כל מידע פרטי שהבעלים החוקי הגדיר מראש. אלא שלא רבים טורחים כנראה לרכוש את היישום הזה. לאפל יש אפליקציה חינמית כזאת בשם ,iPhone Find My אבל המכשיר חייב להיות מצויד בהתקן iCloud. יש אפליקציה בשם iHound למכשירי אנדרואיד וגם אייפון, אך עלותה כ-4 דולר לשנה (בארה"ב וקנדה) היא מאפשרת אתרעה לגבי מיקום המכשיר שנגנב או אבד.
כדאי אולי לאמץ את העצה של פרופ' ויקי מורוויץ מהמחלקה למנהיגות עסקית ושיווק באוניברסיטת ניו-יורק: "הכי טוב שתאמן את עצמך לא להיות שכחן, לא מפוזר, לא 'מרחף', ופשוט תשגיח טוב יותר על חפציך האישיים. בכל מקום."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם