חגיגת העצמאות של מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה יפרסם ביום שלישי את הדוח ל-2011. ערב סיום תפקידו מדובר בפינאלה הולם ל-7 שנים אינטנסיביות. המבוקרים הפוטנציאלים מוזמנים להיכנס למקלטים
שבוע לאחר שפרסם את דוח המשט הטורקי נערך השופט לינדנשטראוס לאירוע המרכזי באמת - דוח הביקורת לשנת 2011 שיתפרסם ב-1 במאי ויהיה פינאלה ראוי ל-7 שנותיו כמבקר הלאומי. במגבלות החוק ניתן לגלות שהדוח יכיל 64 פרקים וידון בענייני אקטואליה כגון המחאה החברתית, תעסוקת החרדים וגורל רכבת ישראל.
פרק רכבת ישראל בדוח טופל בעקבות סדרת תאונות שמקורן בכשלי בטיחות. יהיה זה מעניין לגלות את התובנות של המבקר חודש ימים לאחר חתימת ההסכם להפרטת הרכבת, הכולל בין השאר מענקים של כ-100 מיליון שקל לעובדים.
עוד בטרם המחאה החברתית ולפני פרסום המלצות טרכטנברג הטריד את לינדנשטראוס עניין התשלומים לחינוך, שנעשו לנטל בלתי נסבל ובהדרגה הפכו את החינוך האיכותי למוצר של עשירים בלבד. ועדת טרכטנברג התמודדה עם הבעיה באמצעות המלצתה להנהיג חינוך חינם לילדים בני 4-3ולממן יום לימודים ארוך ומעונות יום לילדים עד גיל 9 ללא קשר למבחן כושר ההשתכרות.
עניין נוסף נוגע לטיב הטיפול הרפואי המוענק לאוכלוסיית הקשישים ולכשלים בתחום זה, נושא שוועדת הכספים כבר נדרשה לו כמה פעמים. ואי אפשר להתעלם מסוגיית שילוב החרדים במעגל העבודה. על חשיבות טיפוח הנושא למדנו גם מדוחות קרן המטבע הבינלאומית וגם מדוחות בנק ישראל שפורסמו בחודש האחרון, ובכולם מומלץ להפעיל תוכניות שיעצימו את שילובם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ישמח לשמוע שבעיית הבירוקרטיה מטרידה לא רק אותו, אלא גם את המבקר. מעיון בדוח לשנת 2011 ניתן יהיה ללמוד לראשונה על ממדי התופעה ועל היקף פגעיה, וכל שנותר לנתניהו הוא לחבק את המבקר וליישם את מלוא המלצותיו בתחום.
לינדנשטראוס החל לכהן בתפקידו באמצע 2005. במערכת הפוליטית תכננו לתייגו כמבקר שדוחותיו תופסים כותרות ליום-יומיים ולאחר מכן נדחפים למגרות. אך הוא קלקל להם את התוכניות. המבקר הרחיב את הגדרת תפקידו ונקט את שיטת האקטיביזם הביקורתי שקוממה עליו בעיקר את הפוליטיקאים ולעתים אפילו את התקשורת, אשר בדרך כלל העלתה את עבודתו על נס. לינדנשטראוס לא בחל בטיפול בכל בעיה הרלוונטית לחברה הישראלית.
נושאים פיננסיים זכו לטיפולו של המבקר, כמו התלונה שהגישה שרי אריסון נגד בנק ישראל בעניין חקירת יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, שבוטלה בסופו של דבר; כך גם סוגיית התספורות של בעלי החוב בשוק ההון, שתגרור בחינה של התנהגות רשות ני?ע ושל אגף שוק ההון באוצר. גם בנושאי כלכלה שוטפים כמו תעריפי המים, מחירי החשמל ויוקר המזון טיפל לינדנשטראוס לבקשת הכנסת.
באשר ליחסי העבודה הוא לא נרתע מלחבוט בנגיד על הסכמי השכר המופרזים בבנק ישראל. דוחות ביקורת על העסקת בני משפחה בחברות ממשלתיות כמו רשות שדות התעופה וחברת החשמל סייעו לצמצם את ממדי התופעה. בקרוב ישוגר דוח ביקורת על הנהלת אוניברסיטת בר-אילן.
במסגרת סוגיית בריאות הציבור טיפל המבקר הפעלתן בפרשת הכשלים הניהוליים בקופת חולים מאוחדת (שהביאה להדחת ההנהלה) ובפרשת השחיתויות בהסתדרות העובדים הלאומית. החקירה בעניין זה, שנפתחה בעקבות תלונה אנונימית ששיגרה אחת מעובדות ההסתדרות, הביאה בסופו של דבר להעמדתו למשפט של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון.
דווקא בטיפולו בתלונת ורד הורביץ, בתו של אלי הורביץ, על אופן ההתייחסות לחולים בתל השומר הוא זכה לקיתונות של רותחין. התלונה ששוגרה בעקבות מות אביה עוררה סערה בטענה שהמבקר מטפל רק במיוחסים ובנושאים שיציירו אותו טוב בתקשורת. המשך הטיפול בתלונה ייעשה רק לאחר שמשרד הבריאות יגיש למבקר את התייחסותו לאירוע באמצעות נציב תלונות הציבור.
לצד נושאי כלכלה וחברה המבקר לא חושש להכניס ידיו לאש הסוגיות הביטחוניות, כגון דוח המשט הטורקי, הערכות העורף במלחמה לבנון השנייה ודוח המועצה לביטחון לאומי. כדי להפוך את דוחותיו ליעילים ולא
ב-14 במאי , שבועיים לאחר פרסום דוח הביקורת ל-2011, תבחר הכנסת את המבקר הבא בהצבעה חשאית. ככל הנראה יהיה זה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא. עד מועד פרישתו ביולי יטיל המבקר לפחות שתי פצצות נוספות: דוח פרשת הרפז ודוח אסון השריפה בכרמל.
פרשת מסמך הרפז מעסיקה את משרד המבקר עד מעל לראש. הדלפות סלקטיביות נגד אל?מ ארז וינר אילצו את המבקר לפנות בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה, אך יהודה וינשטיין הודיע שלא יבקש מהמשטרה לפתוח בחקירה בנימוק שזו זכות הציבור לדעת. אל?מ וינר נלחם על שמו הטוב. בתחילת אפריל עתר לבג?ץ בדרישה לקבל ממבקר המדינה את המסמכים הנוגעים לו, והמבקר ימסור את תשובתו בעניין בימים הקרובים. מדוח הרפז, שיפורסם כנראה ביוני, נלמד על מידת אחריותם בנושא של הרמטכ?ל לשעבר גבי אשכנזי ושל שר הביטחון אהוד ברק.
עוד קודם לכן, באמצע מאי בערך, יתפרסם דוח אסון השריפה בכרמל. אחת השאלות המסקרנות תיגע לסוגיית האחריות האישית, וזו תוטל, אם בכלל, על שרי האוצר והפנים.
לינדנשטראוס יסיים ביולי 7 שנים אינטנסיביות מאין כמותן ויצא למסיבת עצמאות פרטית. את אנחת הרווחה מכיוון המערכת הפוליטית ניתן יהיה לשמוע עד למבואות חיפה, עיר מגוריו.
ומה עם מבקר המדינה החדש? האם יישאר לו מה לעשות? ודאי שכן. מומלץ שיתחיל בטיפול באלימות במגרשי הכדורגל. לקראת עונת המשחקים הבאה דוח הביקורת צריך להתמקד במבנה הרצוי של המוסדות בענף הספורט.
חברי הכנסת היקרים חוזרים ביום ראשון הקרוב מפגרת הפסח. את התקופה הם ניצלו לשיפור הקשר עם הבוחר, ולצערם נמנעה מהם האפשרות לערוך פעילות פרלמנטרית שוטפת. ב-3 החודשים הקרובים - עד ליציאתם לפגרת הקיץ - הם חייבים להשלים את החסך ביוזמות חקיקה פרטיות.
פרשנים פוליטים סבורים שזה הצ'אנס האחרון שלהם, שכן המושב הקרוב עלול להפוך למושב האחרון של הכנסת הנוכחית בשל הסיכוי שיוקדמו הבחירות. חברי הכנסת שרוצים להיות רלוונטים בקרב המתפקדים בפריימריז או לחלופין להטביע את חותמם חייבים להתגייס למאמץ רגולטורי אחרון, וכל המרבה בפופוליזם הרי זה משובח.
ואולם, את מלאכת החקיקה אין כיום מי שיעשה עבורם. הלוביסטים שהואשמו בזילות הצעות החוק כבר הודחו מתפקידיהם, והעוזרים הפרלמנטרים בעלי משכורות הרעב ושפע המטלות אינם מסוגלים לסייע להם. לנוכח כל אלה החלטנו לנדב לחבר הכנסת המתוסכל מקבץ של 5 הצעות חוק הזויות אם כי מקוריות לעונת הקיץ.
הצעת חוק התספורות: מאחר שעל חברי הכנסת נאסר ממילא להופיע בג'ינס לדיוני המליאה, ייאסר עליהם להגיע לכנסת בשיער פרוע וללא תספורת. מי שיפר את הוראות החוק יסתכן בהפעלת חוק הקלון. פטור מהגזירה יינתן לבעלי קרחות ולחברי כנסת שהציעו תספורת למפעילי מזנון הכנסת. במגזר העסקי תושת מגבלה הפוכה: כפות רגליהם של אנשי עסקים כמו יצחק תשובה, יוסי מימן או אילן בן דב, שעשו תספורות, לא ידרכו בכנסת.
הצעת חוק הדירקטורים: הואיל והמשק זכה באחרונה באליפות העולם במשחק הטריוויה "מרוכזים", על דירקטור בחברה פיננסית מהותית ייאסר לכהן בחברה ריאלית מהותית. המגבלה לא נחשבת מהותית כשהחברה לא מהותית. המגבלה תושת גם על בני משפחה מקרבה ראשונה של בעל השליטה, אלא אם כן מדובר בנישואי תערובת. האסיפות הכלליות יוסמכו לאשר מקרים חריגים ברוב מיוחס של99.9% בחברות פרטיות ייבחן כל מקרה לגופו של דירקטור.
היועץ המשפטי לממשלה ימליץ כנראה לפסול את הצעת החוק בנימוקים של היעדר מידתיות ופגיעה בחוק חופש העיסוק. הנהלת איגוד נפגעי הרגולציה לא תיקח סיכון ותשקול עתירה לבית הדין הבינלאומי בהאג. חברי הכנסת מצדם ישקלו להציע חוק עוקף האג.
הצעת חוק הלוביסטים: החקיקה תקבע את המותר והאסור באורחותיו של לוביסט: מיהו לוביסט מורשה, איזו מכללה הוא נדרש לסיים וכיצד ניתן לנתקו ממכשירי ההחייאה של בית המחוקקים. שר האוצר יקבע את המרחק המקסימלי שלשתדלן יותר להימצא ממשכן הכנסת (להלן "האזור הסטרילי") החוק יחריג לוביסטים ממוצא לובי (להלן "פליטי קדאפי" ותלמידי ישיבות שתורתם אינה אמנותם).
המאושרים שיורשו לפקוד את הכנסת ואת ועדותיה יוגבלו בגובה הדציבלים המותר בלחישה באוזנו של חבר כנסת. חברי כנסת המסתייעים במכשירי שמיעה מסוג מדיטון יוחרגו. שרבוט פתקים ייאסר לחלוטין.
הצעת חוק החרדים לעבודה: הואיל ותלמידי ישיבות נתקפים חרדה למשמע המילה
"עבודה", נולדה לאוויר העולם ההצעה הידועה בשם "חוק ההלם". הצעת החוק הנפלאה תוגש מטעם ח"כ נלי יחיטוביץ', יו"ר סיעת מדינת תל אביב בכנסת.
תלמידי ישיבה, שעל-פי מרשם האוכלוסין התחמקו משירות בצה?ל, יחויבו לצאת לעבוד. פקחים מיוחדים מטעם משרד העבודה ינהלו רישום מדוקדק של מי שהפכו את תורתם לאמנות ההתחמקות מהעבודה. הצעת החוק תפטור חרדים בשחור (להלן "מעלימי מס"), או את מי שהחליפו את רעיותיהם בעבודות משק הבית. ההצעה תופעל לתקופת ניסיון של 5 שנים ותיושם בקצב התקדמות מימוש חוק טל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם