שדרג את התפקיד: האקטיביזם הביקורתי של לינדנשטראוס

פרשנות: לינדנשטראוס נתן פרשנות מרחיבה לאקטיביזם הביקורתי: בבדיקת מחדלים בזמן אמת, בחשיפת שמות של אשמים בליקויים ובקריאה לאחריות

יהודה שרוני | 2/5/2012 11:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: דוח המבקר
דוח מבקר המדינה לשנת 2011 הוא אקורד סיום הולם ל-7 שנות עבודה אינטנסיביות של המבקר מיכה לינדנשטראוס. הדוח מתפרסם לצד הדיבורים על הקדמת הבחירות. אנשי האופוזיציה יכולים להכין ממנו מטעמים.

המבקר כתב שעם כניסתו לתפקיד הוא התמקד ב"חיזוק המשטר הדמוקרטי בישראל, הטמעת נורמות של תקינות בסדרי הממשל ובמינהל הציבורי ומאבק בשחיתות הציבורית למען טוהר המידות".
לינדנשטראוס , המשמש גם כנציב תלונות הציבור, שדרג את תפקידו יותר מכל מי שקדם לו ונתן פרשנות מרחיבה לאקטיביזם הביקורתי. הוא עשה זאת בבדיקת מחדלים בזמן אמת, בחשיפת שמות של אשמים בליקויים ובקריאה לנשיאה באחריות אישית.

הכוונה בבדיקת מחדלים בזמן אמת היא בין השאר לדוח על הליקויים בהכנת העורף למלחמת לבנון השנייה, לדוח המשט הטורקי, לאסון השריפה בכרמל וכמובן לפרשת מסמך הרפז. הדוחות על שתי הפרשות האחרונות יפורסמו עוד לפני סיום תפקידו של לינדנשטראוס ביולי 2012. כל אלה לא היו קיימים בעבר. נחת זרועו של מבקר המדינה הורגשה גם בקרב בעלי תפקיד בכירים במערכת הפוליטית, ובהם שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי. הדוח הנוכחי מטפל בין היתר בנושאים כמו הבירוקרטיה בשירות הציבורי, נטל התשלומים הגבוה מדי של הורים למערכת החינוך, המחדלים במערכת הבריאות והטיפול
הכושל בתחום התשתיות והתחבורה. הוא גם כולל נושאים אקטואליים מאין כמותם כמו שילוב חרדים במעגל העבודה, חוק טל והדרך לעדכון תקציב המדינה.

לו דוח הביקורת לשנת 2011 היה מתפרסם בשנת 2010 והממשלה היתה מאמצת אותו במלואו, ייתכן שלאנשי המחאה החברתית מקיץ 2011 היו פחות סיבות לצאת לרחובות.

לצד הפרשות הגדולות המבקר לא היסס להתעסק גם בנושאים אזוטריים, שכן בסופו של דבר אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.

כך למשל נחשף כי רשות ני"ע ובנק ישראל העסיקו בשנים 2011-2009 את אותו יועץ חיצוני (זמיר דחב"ש - י.ש) "בדרך שעלולה ליצור חשש לניגוד עניינים, שכן מטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד. יועץ התקשורת גם סיפק שירותים ללא בקרה לגופים שהינם בפיקוח רשות ני"ע".

עדיין לא ברור מי ייכנס לנעליו של המבקר הפורש, אבל ברור לאיזה סוג של מבקר עורגת המערכת הפוליטית. היא מעוניינת במבקר דעתן פחות, תקשורתי פחות ונחרץ פחות. מבקר מדינה כזה המגיע לעבודה ב-8:00 בבוקר ואורז את חפציו ב-16:00. האם מבוקשה של המערכת הפוליטית יינתן לה?
תקדימי העבר (מינוי השופט אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון ומינוי לינדנשטראוס עצמו) מוכיחים שהפוליטיקאים אינם מקבלים תמיד את התבשיל המיוחל שרקחו בעמל כה רב. לא פעם מתברר כי מי שמונו מטעמם לתפקיד מקלקלים להם את התוכניות.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''יהודה שרוני''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים