בוועדת השרים: המדינה לא תוכל לשלם ב'שוטף פלוס'
ההצעה מבקשת לקבוע כי המדינה תשלם לספקים לאחר 29-45 ימים ממועד הגשת החשבון. יחד עם זאת, החקיקה לא תסתיים בכנסת הנוכחית. אירגון העצמאים להב: מדובר בהצהרה חשובה של הממשלה, ונפעל לאישור החוק בכנסת הבאה
הצעת החוק היא של ח"כ פאינה קירשנבאום, בשיתוף אירגון העצמאים להב. אישור ועדת השרים לחוק בשלב הנוכחי היא יותר הצהרתית, לאור העובדה שאתמול הסתיים מושב הכנסת, ואין סיכוי כי החוק יעבור את כל השלבים עד הבחירות בספטמבר.
בלהב מבקשים עם זאת להדגיש כי הדבר מראה על נכונות הממשלה לאמץ את החוק, ובהנחה שהרכב הממשלה לא ישתנה באופן דרמטי גם
לאחר הבחירות, רבים הסיכויים שהחוק יכנס לבסוף לתוקף.
על פי ההצעה, תשלום שוטף פלוס יהיה אסור במסגרת כל סוגי ההתקשרויות של מוסדות המדינה, לרבות התקשרויות עם נותני שירותים חיצוניים שאינם חייבים במכרז, כמו התקשרויות בסכומים הנמוכים מ-50,000 שקל. מאידך, הצעת החוק מאפשרת למנכ"ל מוסד מדינה לדחות את מועד התשלום ב-30 יום נוספים וקובעת שעסקאות מסוימות יהיו פטורות מהחוק. בכך מבקשת ההצעה לאזן בין החובה לשלם לנותני שירותים וספקים במועד וללא דיחוי לבין הצורך לאפשר למדינה בנסיבות מסוימות עיכוב בתשלום.
"ניתן להבין, גם אם לא להצדיק, מקרים בהם מוסדות פרטיים נקלעים לקשיי נזילות ולכן מבקשים לדחות את מועדי התשלום", אמר עו"ד יהודה טלמון, נשיא להב. "אך אין לכך הסבר המניח את הדעת כאשר הגורם המעכב הוא המדינה. על המדינה להוות דוגמא אישית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם