העונה החמה: המדריך המלא לעונת החתונות ואירועי הקיץ
לרגל פתיחת עונת האירועים קבלו את התשובות לשאלות הבוערות: כמה אירועים נערכים בישראל בשנה, מהי העלות הממוצעת לאורח בבר מצווה, האם יש חשיבות לרישיון עסק והשאלה החשובה מכולן - אולם או גן אירועים?
ולצדה אירועי קיץ רבים נוספים. אף שחלק ניכר ממאמצי החוגגים מושקעים בבחירת השמלה והחליפה, בעיצוב השיער, באיפור ובמופע האמנותי, ההוצאה המשמעותית ביותר בהפקת אירוע היא על האולם או על גן האירועים ועל המזון המוגש בו. זהו תחום עתיר תחרות, שבו היצע האולמות והגנים עולה על מספר המבקשים לחגוג, כך שניתן למצוא טווח מחירים רחב המתאים לכל תקציב.
בישראל מתקיימים כ-140 אלף אירועים בשנה, 125-115 אלף מהם במגזר הפרטי והמיעוט הנותר הוא אירועים עסקיים. מנתוני התאחדות בעלי האולמות, גני האירועים והקייטרינג עולה כי בענף פועלים כ-700 אולמות וגני אירועים, כך שבממוצע ארצי נערכים בכל אולם כ-200 אירועים בשנה, שרק 30-20 מהם עסקיים.

מסקר שערכה החברה עולה כי באירוע ממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית משתתפים כ-200 אורחים . עם זאת, מספר האורחים הממוצע משתנה בהתאם לסוג האירוע: המספר הממוצע של אורחים בחתונה הוא 320, לברית מגיעים כ-140 מוזמנים ולבר או בת מצווה כ-130. בהתאם לכך, חתונה היא האירוע היקר ביותר: ב-80% מהחתונות ההוצאה הממוצעת על כל אורח גבוהה מ-200 שקל , לעומת כ-80 שקל בבר או בת מצווה ובאירועים עסקיים וכ-40 שקל בבריתות.
בענף פועלים 3 סוגי אתרים לאירועים: אולם אירועים עצמאי או בבית מלון; גן אירועים שמיקומו במתחם פתוח לא מאפשר את פעילותו בתקופת החורף; ואולם משולב עם גן, המציע פתרונות מתאימים לכל עונות השנה. חלק מהמקומות מנוהלים בדרך של תפעול מלא, שבמסגרתו המקום מספק את כל השירותים לאירוע או את מרביתם. בשיטה זו מושכרים האולם והציוד לאירוע ומוגשים שירותי קייטרינג. את השירותים האחרים, כמו אספקת פרחים, מוזיקה, בר משקאות והפעלות ייחודיות, מספקים קבלני משנה המצויים בחוזה שירות עם האולם. שיטה אחרת היא תפעול חלקי, שבמסגרתו האולם מושכר לאירוע וכל השירותים הנלווים הם באחריות מארגן האירוע.
הענף מאופיין בשינויים תכופים ורבים. בערך פעם בעשור מתרחשת מהפכה של ממש, ואולמות האירועים הוותיקים נדרשים להתאים את עצמם לטרנדים החדשים או להיסגר. בשנות ה-70 נחגגו אירועים באולמות של בתי מלון עם תפריט צנוע; שנות ה-80 התאפיינו באולמות אירועים עצמאיים, שהגישו בעיקר רבע עוף ובורקס; ובשנות ה-90 החלו לפרוח גני אירועים ואולמות משולבים עם גנים, שהוקמו בעיקר במרחב הכפרי. עשור לאחר מכן עברו החגיגות לחיק הטבע - לחוף הים או לקרחות יער. ההתפתחות האחרונה היא העברת הפקת האירוע לידיים מקצועיות וחיפוש אחר מקומות מיוחדים וחריגים שישאירו רושם רב על האורחים.

מהניתוח של צ'רמנסקי בן שחר עולה כי בשנה שעברה החלה מגמה של צמצום האירועים על רקע העלויות הגבוהות וטרנד החזרה לגרעין המשפחתי המצומצם. באשר לבחירת המיקום לאירוע, האוכלוסייה המבוססת כלכלית עדיין מעדיפה לחגוג בגני אירועים ובמקומות מיוחדים, ואילו אולמות האירועים משרתים בעיקר את המעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים יותר. 25% מהאוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מהממוצע חוגגים באולמות, אך רק 12% מהמשתייכים לרמה סוציו-אקונומית גבוהה מהממוצע פונים לאולמות. לעומת זאת, 28% מהאוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה מהממוצע חוגגים במקומות ייחודיים, אך רק 12% מהאוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית מתחת לממוצע קובעים בהם את אירועיהם.
מסקר שהחברה ערכה עולה כי הקריטריון החשוב ביותר בבחירת מקום אירוע הוא המחיר, שזכה לציון 81 מתוך 100 בדירוג החשיבות, ורק לאחריו מיקומו של האולם או גן האירועים ביחס למקום מגוריו של בעל האירוע (40) וקיומו של רישיון עסק (37). במקום הרביעי מדורג מיקומו של האולם ביחס למקום מגורי האורחים (36) ואחר כך עיצוב המקום (27), היוקרה (18), הגודל (9), הקרבה לים (9) והיצע מקומות החניה (4).
על רקע הטלטלות שעובר הענף פעם בעשור והמצאתו מחדש כדי להתאים לשינוי ברצונות הקהל, בן שחר צופה כי השינויים בעשור הנוכחי ייגזרו גם משינויי הצריכה של ה"ישראלי החדש".
לדבריו , "תימשך מגמת הקטנת האירועים כדי לצמצם בהוצאות המארגנים ובנטל ההוצאות של האורחים. כמו בענפים רבים אחרים במשק תתחדד ההפרדה בין שני קצוות: הראשון, אירוע צנוע בהשקעה מינימלית, שייערך באמצע השבוע ובימי שישי בצהריים במקומות קטנים כמו מסעדות וחצר הבית; השני הוא אירוע מופק, המבוסס על יותר שירותים מתמחים, על קייטרינג חיצוני מוקפד, על מעצבים ועל גימיקים".
בן שחר מעריך עוד כי תחל מגמה של חזרה לאולמות סגורים בשילוב עם אזור קבלת פנים פתוח ובעל איכויות נוף, כמו חוף הים. מהלך זה יאפשר לקיים יותר אירועי חורף, הנחשבים לזולים יותר. בן שחר צופה כי מארחים יפעלו לחסוך בנסיעה לאורחים, כך שיותר אולמות יחזרו לערים וימוקמו אפילו בשטחי מסחר כושלים, כמו קומות עליונות של קניונים וגגות של מבני משרדים. האירועים עצמם ישתנו ובמקום כמויות האוכל הגדולות יוסטו התקציבים מהשקעה בקייטרינג להשקעה ביצירת אווירה.
