איך ישנו המועמדים לנשיאות מצרים את הכלכלה המדרדרת?
הנושא העיקרי שמעניין את המצרים כיום הוא הכלכלה המידרדרת, אך 3 המתמודדים המובילים לנשיאות מציעים רעיונות מעורפלים באותה מידה ומעט מאוד פתרונות מעשיים
"רוב המועמדים אינם כנים בנוגע למדיניות הכלכלית שלהם", אומר סעיד ראדוון, עובד מדינה משכונת שוברה שבקהיר. לטענתו, מועמד האחים המוסלמים מוחמד מורסי "הגיע לשוברה כדי לחלק עוף, שמן בישול ואיטריות. לא אכפת לו ממדיניות כלכלית-הוא רק רוצה להיבחר לשלטון בכל מחיר".
נכון לעכשיו המועמדים הפופולריים ביותר הם עמר מוסא החילוני-ליברלי, שמסתמן כמועמד המוביל, מורסי מהאחים המוסלמים והמועמד האסלאמי העצמאי עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח. על אף המחלוקת הפוליטית בין החילונים לאסלאמים, כלכלנים טוענים כי הרפורמות הכלכליות שמציעים המועמדים דומות להפתיע ומעורפלות באותה המידה. "המצע הכלכלי שלהם כללי מאוד", אומר עמר אדלי, ראש יחידת הכלכלה והצדק החברתי ב'יוזמה המצרית לזכויות פרט'.
"זו הפעם הראשונה שנערכות במצרים בחירות חופשיות, כך שחוסר הוודאות גדול. הרעיונות שעולים אינם ברורים, ואני בטוח שגם המועמדים עצמם לא יודעים איך המציאות הפוליטית של מחר תשפיע על הפעולות שלהם", לדבריו.
הרטוריקה של 3 המצעים מעוגנת בכלכלת שוק חופשי. הם מבטיחים לעודד השקעות זרות,
בשנות ה-90 הנהיג חוסני מובארק את פתיחתה של כלכלת מצרים אל שוקי העולם, שלוותה בתוכניות הפרטה. אך הצעדים היטיבו בעיקר עם המעגל הפנימי של הנשיא והפיקו רק רווחים מועטים - אם בכלל - לעם המצרי. ואכן, צמיחה כלכלית מוגברת בין השנים 2008-2007 הובילה לאינפלציה שוברת שיאים, וזו הביאה לפיחות בערך הלירה המצרית ושיתקה את יכולת הצרכנים לקנות מוצרים מיובאים.
"אנשים רבים נותרו מאחור" אומרת מגדה קנדלי, העומדת בראש המרכז המצרי ללימודי כלכלה בנוגע למאמצי ההפרטה של מובארכ, "עם צמיחת הכלכלה זינקה האינפלציה ונוצרה תחושת חוסר צדק. חלק הרוויחו מההפרטה, הרוב לא".
מוסא, מורסי ואבו אל-פתוח מסכימים כי צריך לצמצם את תלותה של מצרים לשם כיסוי ההוצאות הממשלתיות בעתודות של מטבע זר, שצנחו מ-36 מיליארד דולר לפני המהפכה ל-15.2 מיליארד דולר באפריל. לטענת מומחים, סכום זה יספיק לכיסוי 3 חודשי ייבוא בלבד.
במקום זאת, מוסא ואבו אל-פתוח מבטיחים להגדיל את ההכנסות באמצעות הרחבת בסיס המס באמצעות מכסי מגן חדשים. אבו אל-פתוח מעוניין להחיל מס על מותרות כמו סיגריות, ואילו מוסא הצהיר כי יטיל מס על רווחי הון. מורסי מעוניין להגדיל את הכנסות המדינה גם דרך תביעת פיצויים מהמעגל הקרוב של מובארק, שהרוויח מעיסקאות נדל?ן שתומחרו נמוך ממחירי השוק.
העדיפות הראשונה שלנו היא שינוי מבני של מוסדות המדינות כדי להיפטר מהשחיתות הממשלתית, "אמר מוחמד גודה, דובר הוועדה הכלכלית של מפלגת החופש והצדק של האחים המוסלמים, "נעריך מחדש את כל הסכמי הסחר ששירתו את האינטרסים האישיים של אנשי עסקים מסוימים".
נוסף על כך, כל המועמדים מעוניינים לקדם את הסרתן של סובסידיות האנרגיה היקרות למגזר התעשייתי, שמהוות נתח נרחב ממשטר סובסידות האנרגיה בן 12 מיליארד הדולרים של הממשלה. לטענתם, צעד זה ישחרר בין 5 ל-6.6 מיליארד דולר ואלה יושקעו בחינוך, בבריאות ובשירותים חברתיים נוספים. אבל למרות הבטחותיהם שסובסידיות האנרגיה לאזרחים מן השורה לא יקוצצו, כלכלנים טוענים כי ביטול הסובסידיות עבור התעשייה עשוי להשפיע בסופו של דבר גם על הצרכנים אם לא ייקבע מנגנון שיגן עליהם.
יש לזכור שעל אף הרטוריקה הפופוליסטית, יכולתו של הנשיא הנבחר להחליט בעניינים כלכליים עשויה להיות מוגבלת כאשר ייכנס לתפקידו. על-פי התקשורת המצרית, הקבינט הנוכחי - שמינתה ממשלת המעבר הצבאית-והפרלמנט בהנהגת האחים המוסלמים צפויים לחתום על עיסקה שתסלול את הדרך לקבלת 3.2 מיליארד דולר בהלוואות חירום מקרן המטבע הבינלאומית. כדי להבטיח תשלומים עתידיים ולגייס חבילות סיוע מהאיחוד האירופי וממדינות המפרץ הפרסי, הנשיא החדש לא יוכל ללכת הרחק מהקווים שתקבע קרן המטבע.
"אנחנו צריכים לקבל כל סיוע מבחוץ כל עוד אנו יכולים לעמוד בתנאי ההלוואה", אומר עזה גאבר, בעל חנות בן 48 משכונת דוקי בקהיר, "אני חושב שבעבר ניתנו לנו הלוואות בתנאים טובים. עובדה - לא סיימנו כמו יוון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם