לנהוג בחוכמה: המכוניות שייטיבו איתכם ועם הכיס
נכון, מחירי הדלק משתוללים, אבל זה לא אומר שאם תקנו מכונית שיצרניה טוענים שהיא חסכונית, תעשו את העסקה הטובה ביותר. יש עוד גורמים, לא פחות חשובים (אם לא הרבה יותר) שכדאי להתייחס אליהם
שנת 2011 הייתה שנת השיא של כל הזמנים במכירת מכוניות חדשות, ובה עברו המכירות את גבול ה-230,000 (כולל ייבוא אישי ומוניות). בשליש הראשון של 2012 עלו על כבישינו 73,525 מכוניות חדשות - נתון נמוך אומנם מן השליש הראשון של ,2011 אבל כזה שמייצג קצב מכירות שנתי דומה. גם הקילומטראז' השנתי שמבצע צי הרכב הישראלי, המונה 2.5 מיליון כלי רכב, כמעט לא משתנה כתוצאה מתנודות מחירי הדלק. זאת, כמובן, תוצאה ישירה של העובדה השלישית - שהיא שאין לנו, בישראל, אלטרנטיבה ראויה למכונית.
בראייה מפוכחת, אפשר לומר שהציבור הישראלי סופג ומתרגל לכל, ובין השאר גם לעליית מחירי הדלק. ובכל זאת, אין סיבה להרכין ראש בפני המצב הקיים, ותמיד טוב להיערך לקראת הסיכוי להסלמה נוספת, שתרוקן עוד יותר את כיסינו המידלדלים. להבדיל ממחירי המים ומגובה המסים, השליטה שלנו בסך ההוצאה על דלק יכולה להיות טובה יותר, ואפשר לצמצם אותה גם לנוכח איומי התקיפה באיראן, הפעולות הנמרצות של ספסרי הנפט ועלייה במחיר הדלק. השנה החלטנו להציג בפניכם שתי אופציות שיסייעו לכם לשלוט בהוצאה על דלק ולצמצם אותה: האחת היא המלצתנו עבור מי שמתכנן לרכוש מכונית חדשה או להחליף את הקיימת, והאחרת נוגעת לכל מי שמבקש לחסוך בדלק, וזה אולי לא כולל את מי שמקבל ממקום העבודה שלו דלק חופשי למכונית הצמודה.
ככל שהדברים אמורים בצד הכלכלי לבדו, רק במקרים קיצוניים משתלם להחליף מכונית כדי להרוויח כסף מהחיסכון בדלק. ובכל זאת, בשלוש השנים האחרונות נפתחה אופציה חדשה עבור הלקוח הפרטי - בעיקר בזכות רפורמת "המיסוי הירוק," שמעניקה הטבות מס גבוהות יותר ככל שהמכוניות מייצרות פחות זיהום אוויר. קטגוריית מכוניות המיני, שלא התקיימה אצלנו בעבר, התפתחה במהירות וכבשה בסערה את לבבותיהם של אלפי לקוחות בשנה, בראש ובראשונה בזכות תג מחיר של 70-60 אלף שקל.
כיוון שמכוניות אלה הן גם החסכוניות ביותר בדלק בין כל המכוניות שנמכרות אצלנו, נהנים הרוכשים מכל העולמות (כמעט): גם חיסכון בעלויות המימון וירידת הערך, וגם חיסכון בדלק. ואולם, מה שנראה במבט ראשון כמו זכייה בפיס, לא מתאים לכל אחד. זאת מכיוון שמכוניות המיני, בהגדרה, הן מכוניות עירוניות ארבע מושביות, עם תא מטען ממש קטן. מכונית כזאת יכולה, במקרים רבים, להתאים לצעירים לפני ילדים, למבוגרים אחרי ילדים, או כמכונית שנייה או שלישית במשפחה, אבל היא פחות מתאימה, בוודאי, כמכונית ראשונה למשפחה מרובת ילדים. המכונית "הכי טובה" באמת, מבחינה זו, היא המכונית המתאימה ביותר לצרכים האמיתיים של מי שמשתמש בה - לא גדולה מדי ולא קטנה מדי.
מי שמבקשים לעצמם סטייל
החדשות הטובות בהקשר זה הן שקטגוריית המיני משכה כלפי מטה גם את המחירים של כמה ממכוניות הסופר-מיני (קטגוריית i20 /פולו 207) ואלה מכוניות בעלות חמישה מקומות ישיבה (תיאורטיים לפחות) ותא מטען סביר בגודלו. בעוד שקטגוריית המיני משתרעת על טווח מחירים
של 80-60 אלף שקל, קטגוריית הסופרמיני נמצאת בטווח של 100-70 אלף שקל. החידוש הגדול בשתי הקטגוריות הוא שלראשונה זה שנים רבות נמכרות בישראל מכוניות בעלות תיבות הילוכים ידניות, ואלה מציעות תצרוכת דלק משופרת מאוד יחסית למקבילותיהן האוטומטיות. עם זאת, לא כל רוכשי המכוניות מעוניינים, או מסוגלים, להתרגל לתיבות ידניות אחרי שנים רבות של פינוק אוטומטי.
הבחירה שלנו השנה מעניקה משקל נכבד למחיר הרכישה של המכונית, ושולחת אותנו, קודם כל, אל קטגוריית המיני, מכוניות עירוניות בעלות ארבעה מקומות ישיבה. שיטה בדוקה עבור יצרני הרכב להוזלת עלויות ייצור, היא לייצרן במדינות שבהן שכר העבודה נמוך יותר ולשתף פעולה בין יצרנים, או לכל הפחות, בין מותגים.
נקודת הקיצון של שיטה זו היא ייצור של מכוניות זהות עם סמלים שונים. כך יכולים יצרני הרכב למלא את אולמות התצוגה בלי להשקיע יותר מדי במו"פ ובקווי ייצור.
שני שיתופי פעולה כאלה לוקחים אצלנו את המקום הראשון והשלישי בבחירת המכונית הטובה והחסכונית ביותר בדלק, ואלה השת"פים של מותגי קבוצת פולקסוואגן בינם לבין עצמם, ושל פיז'ו-סיטרואן עם טויוטה.
בשני המקרים פיתחו היצרנים מכוניות מיני קטנות הזהות כמעט לחלוטין זו לזו, ובשני המקרים הן משווקות תחת שלושה סמלים שונים.
המכונית הכי טובה שיהיה אפשר לרכוש בהמשך שנת 2012 מבין כל המכוניות החסכוניות בדלק, היא פולקסוואגן UP הידועה גם כסיאט מי (Mii) וכסקודה "סיטיגו". שלישיית הפולקסוואגניות מיוצרת בסלובקיה, והשלוש נבדלות זו מזו אך ורק בקוסמטיקה של החזית והירכתיים, ובכיול מעט שונה של המתלים. המכונית עצמה מעוצבת באופן ריבועי למדי מבחוץ, וצעיר ורענן בתוך תא הנוסעים, עם חלקי מתכת (או פלסטיק) חשופים הצבועים בצבע המכונית. להבדיל מכל המיני האחרות (למעט פיקנטו) המכונית לא נראית עלובה או מעליבה, אם כי ברור שהיא גם לא בדיוק מפוארת.
מה שחשוב הוא שעיצוב הפנים נאה ופונקציונלי, ושאיכויות החומרים וההרכבה גבוהות מאוד. חלקי פלסטיק מלוטשים מצד אחד, ודאש-בורד שבנוי מפלסטיקה עמידה, מאידך, מייצרים סביבה נעימה ומכבדת.
בשלב הראשון יוצעו המכוניות רק עם מנוע שלושה צילינדרי בנפח ליטר אחד (999 סמ"ק) שמספק 75 כ"ס בגרסה ה"ישראלית" שלו, עם תיבת הילוכים ידנית או רובוטית בעלת מצמד כפול, והן מיוצרות בתצורת 5 ו3- דלתות. על אף שמדובר במכונית עירונית קטנה, זו אחת המכוניות היותר ארוכות ומרווחות בקטגוריה שלה: אורכה 356 ס"מ, ומתוכו 242 ס"מ נמצאים בין הסרן הקדמי לאחורי. גם ה"אריזה" שלה - כלומר, הדרך שבה עוצבה קופסת תא הנוסעים - חכמה מאוד, והתוצאה היא מכונית מרווחת יחסית לגודלה.
השלישייה הזאת תשווק בישראל לכל הפחות תחת שמות המותג סיאט וסקודה, ובסבירות רבה גם תחת המותג פולקסוואגן. שאלת מיליון הדולר היא מה יהיו מחיריהן ומתי בדיוק יהיה אפשר לקבל אותן. סביר להניח שסיאט וסקודה יכולות להיות תחרותיות - סדר גודל של 63 אלף שקל לגרסת הבסיס ו-65אלף שקל לגרסה אוטומטית יהפוך אותן ללהיט, וכל מה שמעל לכך יקטין את האטרקטיביות שלהן - אבל מחירים מדויקים יפורסמו רק בסמוך לתחילת המכירה בישראל, ככל הנראה בתוך כחודשיים.
פיאסטה אינה מכונית מיני, אלא סופר-מיני, מה שאומר שהיא מסוגלת להתמודד גם עם נהג וארבעה נוסעים ומציעה תא מטען אנושי יותר.
במילים אחרות, פיאסטה יכולה להתאים גם למי שנוהגים מחוץ לגושי המטרופולינים וזקוקים למרחב פנימי רב יותר בתוך המכונית - בין אם לטובת הנוסעים ובין אם למטען. החשיבות הגדולה ביותר של מכונית סופר-מיני במחיר של 75 אלף שקל היא דווקא חשיבות חברתית: רף מחיר כזה עשוי לצמצם את הניסיונות של יבואנים מתחרים להעלות בהדרגה את מחירי מכוניות המיני - תופעה שניצניה כבר ניכרים אצלנו.
פיאסטה אינה מכונית חדשה לגמרי, אבל היא גם לא נמצאת בשלב מתקדם מדי של חייה, והמחיר שלה, לגרסה זו, הוא לא מחיר מבצע אלא מחיר מחירון שנועד להישאר.
פיאסטה היא מכונית נאה, נוחה ובטוחה (7 כריות אוויר בטיחותיות) ועם מנוע הליטר ורבע שלה ותיבת ההילוכים הידנית היא ממוקמת בקבוצת מיסוי ירוק 3 מה שמבטיח תצרוכת דלק נמוכה למדי.
הבעיה של פיאסטה היא שמה שמכניס אותה לרשימה - תג מחיר של 75 אלף שקל, כאמור - גם מרחיק אותה מהישג ידם של כל המפונקים שלא מוכנים לוותר על תיבת הילוכים אוטומטית. מצד שני, עבור כל מי שמסוגלים להתמודד עם תיבה ידנית, מוצעת מכונית סופר-מיני במחיר גבוה אך במעט ממחירה של מיני.
במקום זה מדורגת שלישייה צרפתית-יפנית אשר מיוצרת יחד, בצ'כיה, על ידי פיז'ו-סיטרואן וטויוטה. השלישייה מונעת באמצעות מנוע של טויוטה, ותוכננה במשותף על ידי שתי החברות. הגרסה המוכרת בישראל היא פיז'ו 107 ולמשך זמן קצר, עד להתערבות המטופשת של משרד התחבורה, שווקה אצלנו אותה המכונית גם תחת סמל סיטרואן כ-C1 השנה עברה השלישייה מתיחת פנים קלה, שבעקבותיה מתאפשר הייבוא מחדש של סיטרואן ותחילת הייבוא של טויוטה - ונזכיר שוב, למעט שינויים קוסמטים מדובר באותה מכונית תחת שלושת הסמלים.
מטעמים שיווקיים ממוצבות כעת שלוש המכוניות בישראל באופן שבו פיז'ו 107 היא היקרה ביותר, טויוטה אייגו באמצע, וסיטרואן סי 1 היא הפחות יקרה. אייגו ידנית מוצעת תמורת 68 אלף שקל, והגרסה הרובוטית שלה עולה 73 אלף שקל - פיז'ו וסיטרואן יקרות או זולות ממנה באלפי שקלים בודדים.
מתיחת הפנים כמעט ולא שינתה דבר בעיצוב הפנים או בהתנהגות של המכונית, היא נותרה חביבה מאוד כמכונית עירונית צעירה וחצופה, ובזכות פשטות מוחלטת היא גם אמורה להיות אמינה וזולה לתחזוקה. במבחן השוואתי שערכנו מול מכוניות סופר-מיני שעולות 75-70 אלף שקל, בלטה אייגו בעיקר בצריכת דלק נמוכה, ביתרון לגודל בכל הקשור לתמרונים ולחניה בעיר, ובחיסרון בכל הקשור למרחב ההטענה (הבגאז' שלה די סמלי) ולנוחות הישיבה מאחור.
בשורה התחתונה, מנוע ה-1.0 ליטר של טויוטה מבטיח רמת אמינות גבוהה ותצרוכת דלק צנועה, שמעניקה לו מקום של כבוד בקבוצת זיהום האוויר 2. החסרונות: רמת נוחות נמוכה, תא נוסעים סגפני למדי ודי צפוף, ומעט מקום למטען.
אילולא היה כל כך קשה להשיג אותה, המכונית שהגיעה למקום הרביעי יכולה הייתה להגיע בקלות למקום השני. קיה פיקנטו היא, ככל הנראה, מכונית המיני המאובזרת והמפנקת ביותר בקטגוריה שלה, והיא מוצעת במחיר תחרותי ביותר של כ-63 אלף שקל לגרסה הידנית, בעלת מנוע בנפח 998 סמ"ק, 75 אלף שקל לגרסה האוטומטית בעלת מנוע 1.2 ליטר ו-77 אלף שקל לגרסה האוטומטית המאובזרת ביותר.
פיקנטו (359.5 ס"מ אורך, 238.5 ס"מ בסיס גלגלים, קבוצת מיסוי ירוק 2 עם המנוע הקטן וקבוצה 3 עם מנוע ה-1.2 ליטר) ניחנת בעיצוב המושך והצעיר ביותר מכל מכוניות המיני, נעימה למדי לנהיגה ואפילו נוחה ופונקציונלית יחסית למימדיה. הסיבה שפיקנטו ממוקמת רביעית ולא שנייה היא רשימת ההמתנה הארוכה וזמני ההספקה הממושכים שנדרשים עבורה. אילולא האספקה המצומצמת, אפשר להניח שהיינו רואים את פיקנטו ראשונה בטבלת המכירות - מה שהיה מועיל גם לערך שלה כמשומשת.
ברוח המחאה החברתית, בחרנו למקום זה את "מכונית ה-70 אלף שקל". נכון להרגע, רק מכונית אחת - פורד פיאסטה ידנית, שדורגה אצלנו במקום השני מתקרבת להגדרה הזאת, כמו גם סקודה פאביה שמחירה ירד לאחרונה מ-73 ל-70 אלף שקל.
צריך לקוות שעוד ועוד יבואנים יתאמצו למלא את החלל שיוגדר כאן. למען ההגינות, חשוב לומר שמי שירו את יריית הפתיחה למיסוד הנישה הזאת הם אנשי צ'מפיון מוטורס, עם סיאט איביזה שנמכרה אצלנו תמורת 70 אלף שקל לגרסה הבסיסית והידנית שלה. מאוחר יותר הצטרפו גם אנשי בני משה קרסו (רנו וניסאן) עם רנו קליאו 1.2 ידנית ועם ניסאן מיקרה ידנית, אנשי סמל"ת הציעו את פיאט פונטו בדגמי ה-1.2 ו-1.4 תמורת 80-70 אלף שקל, וגם אנשי דוד לובינסקי הציעו את 206 המיושנת באותה רמת מחיר.
העניין הוא שכמעט בכל המקרים, למעט ניסאן מיקרה, מכוניות ה-70 אלף הן מאוד מיושנות (206)עומדות לפני החלפה (קליאו) או מתיחת פנים (איביזה) או שהוצעו במבצע לזמן מוגבל (פונטו). צריך לשים לב שבפער המחירים שבין מכוניות המיני הבסיסיות (סוזוקי אלטו, 60 אלף שקל) למכוניות הסופר-מיני האוטומטיות (טויוטה יאריס, 100 אלף שקל) יש 40 אלף שקל מאוד דרמטיים - כמעט 70 אחוז תוספת למחיר הבסיסי - ואין כל סיבה לפער כל כך גדול. הנקודה היא שיש בשוק הרכב הישראלי מקום למכוניות סופר-מיני במחיר של 70 אלף שקל, שיהוו תחליף טוב למכוניות המיני הזולות ולמכוניות הסופר-מיני היקרות.
מכוניות אלה יכולות להיות ידניות, כמו איביזה ופיאסטה, או אוטומטיות בעלות 3 דלתות - תצורת מרכב שכמעט ולא נוסתה עד כה בישראל. המועמדות הטבעיות לנישה זו הן מכוניות אירופאיות (בזכות שער מטבע נוח) בהן רנו קליאו החדשה, פיז'ו 208 החדשה, סיטרואן ,C3 סיאט איביזה לאחר מתיחת הפנים, טויוטה יאריס ואופל קורסה. כל אחת מאלה - אם תוצע תמורת 75-70 אלף שקל - תהיה אוטומטית חסכונית וראויה.
זוהי המכונית הראשונה שהחייתה את קטגוריית המיני וקבעה את קו ה-60 אלף שקל למכונית חדשה בשנת 2010 (שבה גם מיצבה את עצמה כנמכרת ביותר בקטגוריה). אלטו מיוצרת בהודו, ועל אף שהיא לא מובילה בכל הקשור להתנהגות כביש, איכות חומרים או הנאה מנהיגה, זו עדיין הצעה טובה שמשלבת מחיר נמוך, רמת אמינות גבוהה (סוזוקי) ותצרוכת דלק נמוכה (במיוחד בגרסה הידנית) סוזוקי מוצעת עם מנוע 996 סמ"ק (68 כ"ס, 9.2 קג"מ מומנט) תג מחיר של 60 אלף שקל (ידנית) וגרסה אוטומטית שעולה 72,600 שקל.
פאביה אומנם נכנסת לישורת האחרונה שלה לפני השקת דגם חדש בשנה הבאה, והיא מוצעת עם מנוע 1.4 ליטר מיושן יחסית ולא מאוד חסכוני, ובכל זאת היא מוצעת כיום עם תג מחיר של 70 אלף שקל - ומציעה מרחב פנימי נדיב יחסית למכוניות המיני הקטנטנות.
פאביה נראית מעט מיושנת, גם בחוץ וגם בפנים, אבל היא נוחה מאוד, בטוחה יחסית (אף שהיא מוצעת רק עם 4 כריות אוויר בטיחותיות לעומת שבע בפיאסטה) ומאובזרת לא רע בכלל. התנהגות הכביש שלה נינוחה ובטוחה, והמחיר שלה מתריס ומשדר מסר גם ליבואנים האחרים: נראה אתכם.
מיקרה הגיעה למקום הזה בשל הוזלת המחיר של הגרסה הידנית שלה ל-70 אלף שקל. גם היא מיוצרת בהודו. היא לא משדרת תחושת איכות של מכוניות אירופאיות, ומבחינה זאת נופלת גם מרוב הקוריאניות, אבל עדיין מדובר במכונית חדשה למדי, עם סמל מחייב של אחד מיצרני הרכב המובילים ביפן, ועם תכונות אובייקטיביות כמו קבוצת זיהום אוויר 2, מנוע 1.2 ליטר יעיל, ומשקל נמוך של כ-940 ק"ג. מי שלא מסתגלים לתיבה ידנית יכולים לרכוש את מיקרה עם תיבת הילוכים רציפה, אולם אז יצטרכו להוסיף כמעט 20 אלף שקל - פער שממחיש את בעייתיות התמחור בפלח הסופר-מיני.
אף שהיא יקרה כמעט ב-40 אלף שקל מהמכונית הזולה ביותר שמוזכרת כאן, אי אפשר להתעלם מהטויוטה יאריס החדשה: ברור שיש לא מעט בעלי רכב שלא יכולים להסתפק במרחב הפנימי המינימלי של מכוניות מיני עירוניות, ו/או לא חיים בשלום עם תיבת הילוכים ידנית.
מבין כל מכוניות הסופר-מיני שנמכרות כרגע בארץ, בולטת יאריס החדשה בשילוב של מנוע יעיל, מרחב פנימי טוב, אמינות וסחירות מוכחות וסמל מחייב של יצרן רכב יפני (המכונית, אגב, מיוצרת בצרפת) יאריס היא מכונית קלה ויעילה, בטוחה ומאובזרת היטב מבחינת אמצעי הגנה, ובנהיגה רגועה היא מספקת תצרוכת דלק נמוכה יחסית למכוניות המיני בעלות מנועי שלושה צילינדרים.
ליאריס יש גם חשיבות הצהרתית, כיוון שבאופן מסורתי ממוצבים מחירי דגמי טויוטה בחלקו העליון של טווח המחירים. מרגע שנחצה קו ה-100 אלף שקל כלפי מטה, פתאום מכוניות כמו קיה ריו נראות יקרות מדי יחסית לטויוטה, ויש לקוות שיאריס תלחץ את מחירי הסופר-מיני כלפי מטה.
את המקום האחרון ברשימה זו חולקות שתי מכוניות היברידיות - אחת שכבר נמצאת כאן ואחת שהוצגה אצלנו בתערוכת אוטומוטור וצפויה להגיע אלינו בקרוב. הונדה ג'אז היא מכונית סופר-מיני ראויה ביותר אך יקרה מדי, וטויוטה יאריס היא המתחרה הלא פחות ראויה שלה.
ג'אז ההיברידית נמכרת אצלנו זה שנה וקצת בהצלחה מרשימה, יחסית לסגמנט ולמחיר, וגם יאריס היברידית תיהנה, כמותה, מהטבת מס משמעותית. בשני המקרים מוצעים מרחב טוב של תא נוסעים, אמינות יפנית ידועה, וחשוב מכל, תצרוכת דלק נמוכה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם