לשתול, לקצור, להתפלל; חקלאי פוקושימה שבים לשדות האורז
יותר משנה אחרי האסון הגרעיני חלק מחקלאי פוקושימה שבים לשדות האורז שלהם מבלי לדעת אם היבול יהיה ראוי למאכל אדם
"כל מה שאני יכול לעשות הוא להתפלל שלא תהיה קרינה," אמר אוגאטה בן ה-58 בשבוע שעבר, בעודו מנגב את זיעתו בזמן הפסקה מעיבוד החלקה, הממוקמת 60 ק"מ מהמתקן הגרעיני דאיאיצ'י שבפוקושימה. "זו לא אשמתנו, אך אדמת אבותינו טומאה."
גידול אורז הוא ענף כמעט קדוש ביפן הכפרית, והממשלה מגנה על החקלאים באמצעות הגבלות נוקשות על ייבוא. חקלאים רבים קרובים מדי לאתר האסון הגרעיני ולא יכולים לשוב לשדותיהם, אך אחרים חזרו לעבד את החלקות על אף הסיכון כי בסופו של יום יהיו יבוליהם מזוהמים מכדי לשווקם. בהתאם להוראות הממשלה שתלו החקלאים באדמותיהם זאוליט, מעין חומר דמוי חלוקי נחל שלוכד צזיום רדיואקטיבי, והוסיפו דשן עם אשלגן כדי לסייע במניעת ספיגת הקרינה. התהליך ממומן מקרן של 100 מיליארד ין (1.3 מיליארד דולר) שהממשלה הקימה לטובת פעולות טיהור בשנה הקרובה.
בשנה שעברה לא היה זמן לכך. עשרות אלפי שקי אורז הזדהמו והלכו לאבדון. הממשלה רכשה את היבולים, והם יושבים כיום בהררים ענקיים של אחסון. שתילת אורז נאסרה במקומות מזוהמים, אך הממשלה הרשתה זאת בכמה חוות באזורים שייצרו אורז מזוהם בשנה שעברה, כולל זו של אוגאטה, ולאחר הקציר באוקטובר הקרוב יבחנו את האורז מכונות מיוחדות שמסוגלות לאתר כל זכר של קרינה.
אוגאטה שרוי באי-ודאות. אף שהממשלה רכשה את היבול של השנה שעברה, אין לו כל הבטחה כי היא תעשה זאת אם גם האורז הנוכחי יתברר כבלתי ראוי למאכל. הוא לא יודע למי מהמומחים להאמין: מדענים מגיעים לעתים קרובות לפוקושימה כדי לשוחח עם התושבים על הקרינה באסיפות שכונתיות. חלקם אומר כי לא יהיה לכך כל השלכות בריאותיות, אך אחרים טוענים שעשרות אלפי בני אדם יחלו.
רמת הקרינה תרד בכל שנה, אך אוגאטה וחבריו החקלאים יודעים שהתהליך יימשך שנים רבות. הגבלות הבטיחות לחשיפה לקרינה ביפן עומדות על מיליסיוורט אחד לשנה, ובכמה מהאזורים בפוקושימה המדד גבוה יותר ומגיע לשני מיליסיוורטים. אזור ברדיוס של 20 ק"מ סביב המתקן הגרעיני סגור לכניסת אזרחים, מה שהוביל לעקירתם של 100 אלף אנשים מבתיהם ומשדותיהם. ממש מחוץ לאותו אזור, בעיירה מינאמי סומה, ניתן היתר ל-135 חקלאים לשתול אורז כחלק מניסוי, אך בתנאי שכל היבול יושמד - ללא קשר לרמת הקרינה שתימצא בו.
"בשנה שעברה לא יכולנו אפילו לשתול. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שנוכל לגדל אורז בשנה הבאה," אומר יוקיו נישי, הממונה על החקלאות באזור. הממשלה הקשיחה באפריל את הגבלותיה על שיעור הקרינה באורז ובמזונות אחרים ל-100 בקרל לק"ג (יחידת מידה לרדיואקטיביות הנפלטת מחומרים). ההגבלות נמוכות יותר עבור חלב, מזון תינוקות ומי שתייה.
מומחים אומרים כי לא ניתן לשלול סיכונים הנובעים ממזון שקיימת בו רמת קרינה נמוכה, אך קשה להוכיח אם אדם לקה בסרטן עקב קרינה או מגורם אחר. החשיפה לקרינה מצטברת ומשתנה מאדם לאדם. היא תלויה במשקל ובגיל, בתזונה ובהרגלים. למאכלים מסוימים, כמו פטריות וקני במבוק, יש נטייה לספוג רמה גבוהה יותר של קרינה. ילידם פגיעים יותר למחלות. "האיזון שהמדינה מנסה לדבוק
אך עדיין, אנשים ברחבי יפן - ואפילו בפוקושימה - חשדניים כלפי המזון שגדל באזור. רשת הסופרמרקטים המקומית "יורק בנימרו" שבפוקושימה מסמנת מדפים הנושאים מזון תוצרת המחוז, אך הציבה כרזות המעודדות קונים לתמוך בחקלאים מקומיים. "אנחנו רוכשים אורז שגדל מחוץ לפוקושימה," אמר טומוהיקו האשימוטו בן ה,30- "ואנחנו נזהרים גם לגבי מה שאשתי אוכלת, כיוון שהיא מיניקה."
מכירות התוצרת החקלאית מאזור פוקושימה צנחו בכ20%- בשנה האחרונה, וכמה חקלאים ויתרו לחלוטין על גידול אורז. חלקם עוברים לגידול פרחים, תחום שלא מצריך בדיקות קרינה. אחרים תובעים את טוקיו אלקטריק פאוור, החברה שמפעילה את המתקן בפוקושימה. שויצ'י ווטנבה, חקלאי מקומי, כועס על שהוא אפילו צריך להיות מוטרד מהקרינה. "תראה כמה המקום הזה שלו," הוא אומר ומצביע על ערוגות אורז המלאות בצפרדעים מקרקרות. "אני רוצה שכולם יידעו שלא היינו צריכים לסבול כל כך אם טוקיו אלקטריק היתה עושה את עבודתה."
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם