מומלץ לישראל לטפח משקיעים זרים

אם המדינה לא תפעל לעידוד המשקיעים הזרים, הנזק למשק יזכיר את הימים הנוראיים של החרם הערבי

דוד ליפקין | 13/6/2012 12:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
המשבר הכלכלי המחריף בעולם זוכה לעתים להתעלמות מוחלטת בישראל. לא רק זאת, אלא יש פוליטיקאים המוכנים, בנימוקים של צדק ושוויון, להבריח את החברות הבינלאומיות מגבולות ישראל לידיהן של אירלנד, סלובקיה, טורקיה, פולין והמדינות הבלטיות המעניקות הטבות מס ותמריצים כדי למשוך אליהן את ההשקעות הגדולות. אנו עסוקים בוויכוחי סרק ממושכים במקום לחפש דרכים נוספות לעידוד החברות הבינלאומיות להעדיף את ישראל למרות התנאים הגאופוליטיים הקשים באזור.
 
אזור תעשיות עתירות ידע בחיפה. בעבר חברות זרות סירבו להשקיע אצלנו
אזור תעשיות עתירות ידע בחיפה. בעבר חברות זרות סירבו להשקיע אצלנו .
לאחרונה החלו אנשי עסקים זרים להמטיר שאלות שרובן ככולן נועדו לגשש ולבדוק אם ממשלת ישראל מאמצת שיעורי מס גבוהים על "רווחים כלואים" של תאגידים בינלאומיים הפועלים בארץ. בנימין נתניהו, ראש הממשלה, ו יובל שטייניץ, שר האוצר, נתונים בלחץ בלתי מתון להעלות את שיעור המס על הרווחים האלה, המסתכמים בכ-100 מיליארד שקל, כדי להגדיל את הכנסות המדינה ולכסות את הגירעון בתקציב. עתה שיעור המס האפקטיבי על הרווחים האלה הוא בסביבות 20%. עם זאת, להעלאת המס יהיה מחיר כבד למשק משום שהתאגידים הבינלאומיים יצמצמו את ההשקעות בארץ ולא ייצרו אלפי מקומות עבודה חדשים.

ההצלחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית במהלך 20 השנים האחרונות השכיחה את ה"יובש" הכמעט מוחלט של השקעות זרות שהיה פה לפני 40 שנה. חברות רב לאומיות ידועות סירבו להשקיע בישראל בשל החרם הערבי שנחל הצלחה אדירה בעבר. רק כאשר הציגה ישראל לראווה את הצלחותיה בתחום תעשיית ההיי-טק ואת הרמה הטכנולוגית של כוח האדם הגיעו לכאן חברות זרות שהיו מוכנות להקים שלוחות הודות לתמריצים שהצענו. למעשה, למדנו בתחילת שנות ה-90 את ההצלחה של אירלנד, שהפכה למרכז עולמי של חברות היי-טק, והעתקנו ממנה את מודל קרנות ההון-סיכון שהובילו את פיתוח הסטארט-אפים. גורם מסייע בלתי מבוטל היה מאות אלפי המהנדסים והטכנאים שעלו מרוסיה, ורבים מהם היו למעשה כוח האדם הטכנולוגי הנדרש לחברות שהקימו מרכזי מו"פ בארץ.

במהלך השנתיים האחרונות חלה האטה בתנופת ההשקעות של חברות זרות, הן בשל המשבר הכלכלי בעולם והן עקב התחרות החריפה מצד מדינות אחרות על יזמי ההיי-טק. מי שמתחרה בישראל במיוחד היא לא אחרת מאשר אירלנד, שהקימה מחדש את קרנות ההון-סיכון ומוכנה לספק תמריצים למשקיעים, שכן מס החברות בה נמוך: 12.5% בלבד .

כך הצליחה לשכנע את אינטל להעדיף להקים את מפעל חדש לייצור שבבי הדור החדש אצלה ולא בישראל. אמנם מדובר בהשקעה של "רק" 500 מיליון דולר, אבל היא מבטיחה תעסוקה לאלפים, החל בהקמת המפעל וכלה בשלב הייצור.

כזכור, בשנה האחרונה התעוררה מחלוקת בין משרדי האוצר והתמ"ת בנוגע למענק שדרשה אינטל ובכלל על מידת "החיזור" אחר התאגידים הרב לאומיים. כך או אחרת, ההשקעות האלה חיוניות כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק הישראלי בתקופה סוערת.

תמונת מצב זו מחייבת למצוא מענה לדרישת התאגידים הרב לאומיים. על נתניהו ושטייניץ לסכם על שיעור

מס ממוצע, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, שיאפשר לתאגידים להוציא את "הרווחים הכלואים" מישראל ולשלם את המס על הרווחים, אשר יזרימו מיליארדי שקל לקופת המדינה. ההסדר בעניין זה חייב לאותת למשקיעים הזרים כי ישראל מעוניינת בהם ולא נוקטת צעדים שיבריחו אותם למדינות מתחרות, שם מס החברות נמוך ומוענקים תמריצים נדיבים ביד רחבה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דוד ליפקין

צילום:

פרשן כלכלי בכיר במעריב

לכל הטורים של דוד ליפקין

עוד ב''דוד ליפקין''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים