מומלץ לישראל לטפח משקיעים זרים
אם המדינה לא תפעל לעידוד המשקיעים הזרים, הנזק למשק יזכיר את הימים הנוראיים של החרם הערבי

אזור תעשיות עתירות ידע בחיפה. בעבר חברות זרות סירבו להשקיע אצלנו .
ההצלחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית במהלך 20 השנים האחרונות השכיחה את ה"יובש" הכמעט מוחלט של השקעות זרות שהיה פה לפני 40 שנה. חברות רב לאומיות ידועות סירבו להשקיע בישראל בשל החרם הערבי שנחל הצלחה אדירה בעבר. רק כאשר הציגה ישראל לראווה את הצלחותיה בתחום תעשיית ההיי-טק ואת הרמה הטכנולוגית של כוח האדם הגיעו לכאן חברות זרות שהיו מוכנות להקים שלוחות הודות לתמריצים שהצענו. למעשה, למדנו בתחילת שנות ה-90 את ההצלחה של אירלנד, שהפכה למרכז עולמי של חברות היי-טק, והעתקנו ממנה את מודל קרנות ההון-סיכון שהובילו את פיתוח הסטארט-אפים. גורם מסייע בלתי מבוטל היה מאות אלפי המהנדסים והטכנאים שעלו מרוסיה, ורבים מהם היו למעשה כוח האדם הטכנולוגי הנדרש לחברות שהקימו מרכזי מו"פ בארץ.
במהלך השנתיים האחרונות חלה האטה בתנופת ההשקעות של חברות זרות, הן בשל המשבר הכלכלי בעולם והן עקב התחרות החריפה מצד מדינות אחרות על יזמי ההיי-טק. מי שמתחרה בישראל במיוחד היא לא אחרת מאשר אירלנד, שהקימה מחדש את קרנות ההון-סיכון ומוכנה לספק תמריצים למשקיעים, שכן מס החברות בה נמוך: 12.5% בלבד .
כך הצליחה לשכנע את אינטל להעדיף להקים את מפעל חדש לייצור שבבי הדור החדש אצלה ולא בישראל. אמנם מדובר בהשקעה של "רק" 500 מיליון דולר, אבל היא מבטיחה תעסוקה לאלפים, החל בהקמת המפעל וכלה בשלב הייצור.
כזכור, בשנה האחרונה התעוררה מחלוקת בין משרדי האוצר והתמ"ת בנוגע למענק שדרשה אינטל ובכלל על מידת "החיזור" אחר התאגידים הרב לאומיים. כך או אחרת, ההשקעות האלה חיוניות כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק הישראלי בתקופה סוערת.
תמונת מצב זו מחייבת למצוא מענה לדרישת התאגידים הרב לאומיים. על נתניהו ושטייניץ לסכם על שיעור
מס ממוצע, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, שיאפשר לתאגידים להוציא את "הרווחים הכלואים" מישראל ולשלם את המס על הרווחים, אשר יזרימו מיליארדי שקל לקופת המדינה. ההסדר בעניין זה חייב לאותת למשקיעים הזרים כי ישראל מעוניינת בהם ולא נוקטת צעדים שיבריחו אותם למדינות מתחרות, שם מס החברות נמוך ומוענקים תמריצים נדיבים ביד רחבה.