מחקר: הוועדות הקרואות במגזר הערבי - בזבוז של כספי ציבור
רואה החשבון זיאד אבו חבלה בדק לעומק את התנהלות הוועדות שמונו לרשויות גירעוניות במגזר הערבי. מסקנותיו: התוצאות הטובות שהן מציגות נובעות מתרגילים חשבונאיים ומתמיכה ממשלתית
בימים אלה מתמודד אבו חבלה על מושב בדירקטוריון בנק לאומי. הוא בחר בשתי קבוצות של רשויות ערביות שמתמודדות עם קשיים דומים: קבוצה אחת שמשרד הפנים מינה לה ועדה קרואה, וקבוצה אחרת שבה ההנהגה הנבחרת המשיכה לנהל את הרשות המקומית.
"מהמחקר שלי עולה בבירור כי הוועדות הקרואות הן נוהג כושל ולא אפקטיבי שהממשלה מבזבזת עליו כסף. מינוי ועדות קרואות הוא לא פתרון לבעיות השורש של הרשויות הערביות," אומר אבו חבלה. "רשויות אלה סובלות ממחסור באזורי תעשייה, מאוכלוסייה ענייה בדירוג סוציו-אקונומי נמוך ומבחירות חמולתיות המביאות להנהלה כושלת."
אבו חבלה מכוון את האש גם לעבר המגזר הבנקאי, שמהווה לדבריו חסם ביכולת של הרשויות הערביות להשיג אשראי. "המגזר הבנקאי שותף למשבר הכלכלי ברשויות הערביות. המערכת הבנקאית לא השכילה להבין את פלח הרשויות המקומיות. לבנקים יש מקום לנקוט גישה חדשה כלפי הרשויות המקומיות בכלל והערביות בפרט."
במבט ראשוני על הדוחות הכספיים נראה כי מינוי ועדות קרואות הביא מיד לפתרון בעיית הגירעונות השוטפים, ורשויות ללא ועדות קרואות המשיכו להתנהל בגירעון. ואולם, מבחינת מקורות ההכנסה של הרשויות עולה כי רשויות אשר מונו להן ועדות קרואות זכו להגדלה של 34% בהיקף התקציב בין השנים ,2010-2005 בעוד שרשויות ללא ועדה קרואה זכו לתוספת תקציב של 9% בלבד באותן שנים.
נוסף להגדלת התקציב, הרשויות שמכהנות בהן ועדות קרואות זכו במענקים לכיסוי הגירעון מיד עם כניסתן לתפקיד, בהיקף של יותר מפי שלושה מהמענקים שקיבלו רשויות שבהן לא היו ועדות קרואות. הרשויות שלהן מונו ועדות קרואות קיבלו יחדיו במהלך התקופה מענקים של 58 מיליון שקל, ואילו הרשויות ללא ועדה קיבלו רק 15.5 מיליון שקל.
עוד עולה מהמחקר
אבו חבלה מציין כי למרות נתונים אלה, בשורה התחתונה הציגו הוועדות הקרואות גידול משמעותי של כ50%- בשיעור גביית הארנונה, מרמה ממוצעת של 23% בשנת 2005 לרמה ממוצעת של 50% בשנת .2010 לדבריו, "נתונים אלה סותרים את העובדה כי לא חלה עלייה ברמת ההכנסה העצמית, שנותרה ."36%
ואכן, בבדיקה לעומק גילה אבו חבלה כי הזינוק בשיעור הגבייה מקורו במניפולציות חשבונאיות. עם כניסתן סיווגו הוועדות הקרואות חלקים נכבדים מהחובות כלפי הרשות כחובות מסופקים, אף שהיו חובות רגילים. באופן זה, כאשר החייבים שילמו נראה הדבר כזינוק בשיעור הגבייה של חובות מסופקים.
"בנטרול התרגיל, מתברר שהגידול בשיעור הגבייה ברשויות אלה היה 6% בלבד, לא ,"50% מסביר אבו חבלה. ברשויות שבהן לא היו ועדות קרואות בלטו שני ממצאים. הראשון הוא שהשימוש באותו תרגיל חשבונאי קיים גם ברשויות אלה, אבל בהיקף נמוך משמעותית. השני הוא שברשויות עם מנהיגות נבחרת, גם אחרי נטרול התרגיל הצליחו הרשויות להגדיל את היקף הגבייה ב44%- בין 2005 ל.2010-
לבד מהקריאה לממשלה שעולה מהמחקר לוותר על מינוי הוועדות הקרואות, קורא אבו חבלה לשינוי התפיסה בחברה הערבית: "על האזרחים הערבים להתרחק מהבחירות החמולתיות, אשר לא מביאות לבחירה של אנשי מקצוע ראויים." ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הוועדות ממונות בהתאם לחוק. מינוי ועדה קרואה נועד למנוע פגיעה בזכות התושבים לאספקת שירותים ולמנוע החמרת מצב ניהולה הכספי של רשות. מנתוני משרד הפנים עולה כי ברוב הרשויות בהן מונתה ועדה קרואה, שיעור גביית הארנונה עלה ומצבה הכספי השתפר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם