אבו חבלה: ללאומי יש גרעין שליטה - המוסדיים שמצביעים בתיאום אינטרסים
לדברי רו"ח זיאד אבו חבלה, שהתמודד על תפקיד דירקטור בבנק לאומי ולא נבחר: "התאכזבתי מאוד, ההרגשה היא קשה". לדבריו, "אני מקווה שתיווצר הבנה במשק הישראלי שכולם מפסידים מכך שבני המגזר הערבי אינם שותפים לכלכלה ונותרים בשוליים"
ביום חמישי האחרון נודע כי בעלי המניות בבנק, בעיקר הגופים המוסדיים שמחזיקים ב-33% ממניות לאומי, הצביעו שלא בהתאם לעמדת המדינה בשתי הסוגיות העיקריות שהיו על הפרק – שכרו של היו"ר, דוד ברודט, וזהות הדירקטורים החדשים של הבנק.
זיאד אבו חבלה. "התאכזבתי קשות". צילום: יחצ.
בעוד שהמדינה הודיעה כי בעת הזו של קיצוצים אין לתמוך בהעלאת שכר היו"ר ב-3.7%, המוסדיים, בהמלצתה של חברת הייעוץ אנטרופי, הצביעו בעד העלאת השכר. המוסדיים לא הצביעו כגוף אחד. בעוד שמספר בתי השקעות הצביעו נגדה – חברות הביטוח אישרו את ההעלאה. כמו כן, מבין חמשת הדירקטורים שנבחרו לבסוף לבנק, ארבעה היו אלה שגם המדינה המליצה עליהם למעט אחד – רו"ח זיאד אבו חבלה. המדינה פרסמה את תמיכתה באבו חבלה, גם כהצהרה וגם כהבעת אמון בכישוריו
של רואה החשבון הצעיר.
גורמים באוצר וגם בבנק לאומי עצמו נדהמו והתאכזבו מאי בחירתו של אבו חבלה (39), מומחה למימון רשויות מקומיות, שהיה צפוי להוסיף גיוון לדירקטוריון הבנק שמורכב בעיקר משורה של פרופסורים מוכרים היטב. "התאכזבתי מאוד, ההרגשה היא קשה", אמר אבו חבלה למעריב עסקים. "חשבתי שאקבל את ההזדמנות הזו והתבדיתי". לדבריו, הוא לא ניהל קמפיין עצמי ולא עמד בקשר עם המוסדיים, אך ציפה שאלה יפנו אליו בניסיון להכירו ולאמוד את תכונותיו – דבר שלא קרה.
להערכתו של אבו חבלה, המוסדיים תיאמו את עמדותיהם בקשר לזהות הדירקטורים, ופעלו למעשה כגרעין שליטה. "חסרה לי תמיכה של גוף מוסדי משמעותי. 'המועדון' היה סגור ונשאר כזה", אמר. למרות מספר ניסיונות מאכזבים בעברו, אבו חבלה אומר כי בכוונתו להמשיך ולהתמודד על עמדות מפתח בכלכלה הישראלית. "אני לא חושב שנתקל בתקרת זכוכית, ומקווה של אתבדה. אני מקווה שתיווצר הבנה במשק הישראלי ובחברה הישראלית בכלל, שכולם מפסידים מכך שבני המגזר הערבי אינם שותפים לכלכלה ונותרים בשוליים. אני בכל אופן לא מתכוון לוותר".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם