נתניהו: ”הרגולציה יצאה מאיזון”
בשיחות סגורות עם אנשי עסקים מתוודה ראש הממשלה כי לא זנח את אמונתו הנאו–ליברלית. נתניהו מתפנה לאתגר הקשה - תקציב 2013 - לאחר שסוף–סוף סגר את החריגות בתקציב 2012
הפגישה עם ראשי הענף ארכה זמן רב מהמתוכנן. במצב אחר היה נתניהו יכול לשבת לצדם של אותם אנשי עסקים, הוא והם מאותו הכפר. נתניהו הבין לליבם והזדהה עם המסרים שלהם. יוסי רוזן ואמיר מקוב, מבכירי משק האנרגיה, התלוננו שהרגולציה יצאה מכלל שליטה. ”בגלל עודף הרגולציה זומנו אנשי עסקים לחקירות בחשד לחריגות מתקני איכות הסביבה החדשים, למשל”, הם קבלו. השניים המליצו לאמץ את מודל ה-OECD ולהקים גוף אובייקטיבי בראשות מנכ”ל משרד ראש הממשלה שיבדוק כל שינוי רגולטורי במונחי עלות-תועלת בהיבט כלל-משקי. נתניהו הפתיע בתגובה: ”אקח על עצמי את הקמת הגוף הזה. אקים ועדת שרים לטיפול בנושא ואעמוד בראשה”.
ראש הממשלה הודה: ”גם אני לא שבע רצון מהמצב. לא תמיד אפשר להשתלט על הרגולציה”. מנכ”ל כימיקלים לישראל עקיבא מוזס מיהר לדרוש: ”הרי אתה ראש הממשלה. אתה חייב לטפל בזה לפני שיהיה מאוחר”.
אין זו הפעם הראשונה שבה נתניהו נפגש במחתרת עם אנשי עסקים. בסוף מאי נדונה סוגיית הגרעין האיראני בנוכחות דב לאוטמן, איתן רף, אלפרד אקירוב ואחרים. באותה הפגישה הדגיש נתניהו את חשיבות המגזר העסקי עבורו ועבור המשק. ”לא שיניתי את דעתי בעניין המס - הפחתת מסים תאיץ את הצמיחה, ובלי המגזר העסקי לא תהיה צמיחה כלל”, אמר והדגיש את התנגדותו להעלאת מס החברות מחשש שהצמיחה תיפגע ושיעור האבטלה יעלה.
נתניהו עמד השבוע במרבית הבטחותיו. מס החברות לא הועלה אפילו בשבריר אחוז למרות הלחצים הפוליטיים. העלאת המע”מ שהוביל היתה מתבקשת, שכן זו האפשרות היחידה לגרום למתחמקים ממס לשלמו. את העלאת מס ההכנסה כפה נגיד בנק ישראל כמעט בברוטליות. מס העשירים (מס היסף) אושר לבסוף משיקולי פופוליזם.
לראש הממשלה אין זמן לחגיגות. הנתונים הכלכליים על מצב המשק אינם מעודדים. בנק הפועלים הפחית השבוע ל-2.5% את תחזית הצמיחה ל-2013, ובנק ישראל אמור לפרסם עדכון משלו. ערב דיוני תקציב 2013 מדובר בבשורת נכאים שעלולה להעמיק את הקיצוץ הקשה גם כך. גם בנתוני גביית המסים אין מה להתרברב: המחסור בגבייה בחודשים ינואר-יולי 2012 מסתכם ב-2.9 מיליארד שקל.
מחזורי המסחר בבורסה ממשיכים לדעוך. הממוצע היומי ביולי היה 840 מיליון שקל, צניחה של 43% לעומת יולי 2011. מתחילת 2012 הסתכם המחזור ב-1.1 מיליארד שקל ביום, נפילה של 41% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. נתונים אלה מהווים תמונת ראי להאטה ומסבירים חלקית את הירידה בגביית המסים. הבעיה היא שאם אין גיוסי הון בבורסה, מאין יבוא הכסף הדרוש להשקעות לשם חידוש הצמיחה?
באוצר ובממשלה מודעים היטב לצורך הדחוף בקבלת החלטות. עם ההחלטה על הגזירות בכנסת השבוע פרסמו נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ את לוח הזמנים לאישור תקציב 2013. ההתחייבות ללוח זמנים מחזקת את האמון ומפחיתה את אי-הוודאות. ב-15 באוגוסט תדון הממשלה בתוכנית רב-שנתית לתקציב הביטחון, ב-2 בספטמבר יתקיים דיון ראשוני בתקציב, וב-13 בספטמבר ייערך בממשלה הדיון המסכם. לאחר מכן יועבר הטיפול לכנסת.
תקציב 2013 יאושר מיד אחרי החגים ויכלול גזירות נוספות. ייתכן שגם תקציב הביטחון ייפגע וגם הקצבאות. מס החברות ומס ההכנסה לא יועלו, אך אולי המע”מ והבלו על הבנזין כן. נחיה ונראה.
ד”ר אידלמן מציין שנה להסכם השכר עם הרופאים
את ד”ר לאוניד אידלמן, יו”ר ההסתדרות הרפואית, פגשתי לפני שנה בדיוק על רקע סכסוך העבודה של הרופאים. ”אני רופא מרדים בבילינסון. האתגר שלי הוא לא רק להרדים את החולה, אלא גם להעיר אותו. אני מקווה שאצליח להשאיר אותך ערני”, אמר לי ד”ר אידלמן בהומור רפואי יבש. השבוע נפגשנו שוב. הדוקטור שידר נינוחות ורוגע שלא אפיינו את פגישתנו הקודמת.
הגזירות הכלכליות שאושרו השבוע עברו מעל לראשם של הרופאים. הסכם השכר שנחתם עמם חלומי. שכרם גדל ב-46.7% והם קיבלו תוספות נלוות של 11%, הכוללות עוד 1,000 תקנים,
עד היום שולמו במסגרת ההסכם 17.7% מתוספות השכר. 70% מסכום התוספות יועברו עד אוגוסט 2014 והיתרה - בדצמבר 2018. תוספות שכר גבוהות מהממוצע ישולמו לרופאים במקצועות מועדפים באזורי הפריפריה, ותעריף תורנויות המומחים יגדל.
”היו מי שהציעו לחתום על ההסכם לשנתיים בלבד במקום לתקופה ארוכה כל כך, עד 2018. לו היינו עושים כך, בימים אלה היינו צריכים לחתום על ההסכם החדש. מבחינת העיתוי המצב כיום נוח פחות”, אומר ד”ר אידלמן.
כשאני מזכיר לאידלמן את ההתמרמרויות בשטח, ובכללן ניכוי מס של 48% ממענק של 300 אלף שקל, הוא מסכים: ”אנחנו פועלים ב-3 כיוונים לתיקון העיוות. לשם הדיוק אדגיש כי מעולם לא ניתנה התחייבות שהמענק יהיה נטו. בדיונים עם אנשי מס הכנסה אנחנו דורשים שהמענק לא יוכר כשכר רגיל, אלא כתשלום הוני שכרוך במס מופחת של 20%-25%”.
מדובר בכסף לא קטן: תחילה הוא הוגבל ל-75 מיליון שקל, אבל במהירות הגיע ל-120 מיליון שקל. 313 רופאים כבר הודיעו על נכונותם לעבור לפריפריה ולצורך המגעים עם רשות המסים שכרו את שירותיו של עו”ד משה מזרחי (בכיר לשעבר במס הכנסה - י.ש). במס הכנסה פוחדים מיצירת תקדים ומתעקשים לנכות את המס המרבי. אגף התקציבים תומך ברופאים, אך הממונה על השכר מתנגד. הרופאים החליטו להגיש תביעה, והיא מתבררת כעת בבית המשפט. הם קיבלו תמיכה בלתי מסויגת מיו”ר ועדת הכספים משה גפני שגם הגיש הצעת חוק לפטור מלא מתשלום מס בגין המענק.
האם בעקבות ההסכם מצב הרפואה בפריפריה משתפר?
יו”ר ההסתדרות הרפואית ממהר להכריז שכן: ”עשרות רופאים הגיעו לפריפריה. זאת הפעם הראשונה שבסורוקה שבבאר שבע אין מחסור ברופאי ילדים. מספר התורנויות שם ירד מ-12 ל-7. רופאים חדשים הגיעו גם לבתי החולים זיו שבצפת ופוריה שבטבריה, ולבית החולים בנהריה, שמנה 200 רופאים, נוספו 32. גם בקרב 3,500 הרופאים המתמחים השתפר המצב. הם נהנים מהסכם תוספות של 100 מיליון שקל המשמש גמול נוסף עבור תורנויות”.
עם זאת, ד”ר אידלמן מודה שרופאים רבים מתלוננים על הכנסת השימוש בשעון הנוכחות לתוקף, סעיף שהאוצר התעקש לצרף להסכם. ”אין ספק שהכנסת שעון נוכחות לבית החולים הוא צעד דרמטי ומהלך לא פשוט בכלל. הקיטורים נשמעים מרופאים בכירים, שרואים בזה שינוי מנטלי. אבל לא היתה לנו ברירה. גם בדוח המבקר נדרשנו להכניס שעון נוכחות וגם בפסיקת בתי המשפט. למרות זאת, בזכותו אנו יודעים בגין כמה שעות נוספות יש לתגמל את הרופאים. הרופאות האמהות עובדות במשרה מוגדרת של 7 שעות ביום”.
עם יד על הלב, אני שואל, לא הייתם מצליחים היום להגיע להסכם כזה? כולם מבקרים את נתניהו על הסכמי השכר הנדיבים שחתם עם מגזרים שונים. ”ידענו שהמצב במשק עומד להידרדר, ולכן המתווה שחתמנו עליו היה מעל ומעבר לכל הציפיות”, אומר אידלמן, ”אבל גם האוצר והרפואה הציבורית יצאו נשכרים מההסכם.
”אני מנצל את ההזדמנות כדי לומר לביבי ’אל תבנה עלינו’. אני לא מתכוון לוותר על גרוש ממה שהשגנו בהסכם בעמל רב. עכשיו ישרור שקט תעשייתי עד סוף 2018, וכדאי לשמור עליו”.
האם חלפני המטבע יסייעו להילחם בהון השחור?
במסגרת המלחמה בהון השחור אמורה היתה להגיע לישיבת הממשלה בשבוע שעבר הצעת מחליטים המעניקה לרשות המסים אפשרות לקבל מידע מחלפני מטבע. על-פי ההצעה, הצ’יינג’רים יספקו לחוקרי הרשות מידע לפי דרישתם. משרד המשפטים טרפד את המהלך ומנע מרשות המסים להחרים במקומות ציבוריים רכבים של חייבי מס.
במשרד המשפטים הבהירו כי ”הנושא מצריך בדיקה מעמיקה יותר”. על חלפני המטבע משית כיום אגף שוק ההון באוצר פיקוח נטול שיניים. שוק החלפנים מגלגל 80-100 מיליון שקל בשנה, אבל ברשות המסים טוענים שההיקף האמיתי נאמד ב-150 מיליון שקל לפחות.
בישראל פועלים כ-2,000 חלפנים בעלי רישיון, ובכל שנה מבקשים 200 איש להצטרף. מאות חלפנים אחרים פועלים שלא כחוק, אף שהשגת הזכאות אינה מסובכת. כל מי שמציג תעודת יושר מהמשטרה יכול להיות חלפן. אין צורך בהון עצמי, בניסיון או בפיקדון כספי.
”אנחנו מדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על פעילותנו פעם בחודש, זה הפיקוח המעשי היחיד. אני לא רוצה להסתבך ולכן מדווח. מאות אחדים פשוט מצפצפים ולא מדווחים, ושם מסתובב הכסף השחור הגדול”, מתוודה ב’, חלפן מאזור תל-אביב. ”מי שרוצה לעשות עיסקת מטבע גדולה לא יגיע אליי. הוא יעדיף ללכת לבני ברק, למאה שערים, למזרח ירושלים או לבורסת היהלומים ברמת גן. זה לא סוד צבאי שאחוז ניכר מהכלכלה השחורה נעשה באזורים אלה. אפשר להמיר שם עשרות אלפי דולרים ואף אחד לא שואל שאלות”.
”שמע סיפור”, הוא מתחיל, ”לפני כמה חודשים מישהו פתח עמדת המרה ברחוב בן יהודה בתל-אביב. כששאלתי אותו מה יש לו לחפש שם, התברר לי שהוא מבצע את עיסקאות המטבע עבור הפליטים מאריתראה. כל תשלומי הכופר בגין שחרור הפליטים עברו דרכו”.
החובות בפיגורים למס הכנסה מסתכמים ב-30 מיליארד שקל. במסגרת העמקת הגבייה מתכוונת רשות המסים לקבל שני מיליארד שקל ב-2013. האם היא תצליח בכך? אם תצליח לגבות רק את המסים המתוכננים בתקציב - דיינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם