תביעה: איפה שדרת הפאר שהבטחתם?
חברת ב. יאיר דורשת ממינהל מקרקעי ישראל ומחברת מוריה להשלים את פיתוח השדרה בפרויקט משכנות האומה בירושלים המינהל: "עמדנו בכל ההתחייבויות"
פרוייקט משכנות האומה. צילום: אורי לנץ.
היזמית, חברת ב. יאיר, הקימה ברחוב אבא אבן את פרויקט הדגל שלה, הכולל דירות מגורים ושטחי מסחר. אך אף ששילמה עשרות מיליוני שקלים עבור הפיתוח הסביבתי, העבודות רחוקות מסיומן, בין היתר בשל קברים עתיקים שנמצאו במתחם, והחברה מתקשה לשווק את הדירות הנותרות ואת החנויות בשדרת המסחר. כעת היא תובעת את מינהל מקרקעי ישראל ואת החברה לפיתוח ירושלים מוריה וטוענת כי עבודות הפיתוח היו צריכות להסתיים בדצמבר 2009 וכי נגרמו לה נזקים תדמיתיים וכלכליים עצומים. מנגד, המינהל טוען כי עמד בכל ההתחייבויות.
בכתב התביעה שהחברה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין שלומי הדר ואיציק ליבו ביץ' ממשרד רונאל פישר נרי, נטען כי ב-2007 פרסם המינהל מכרז למכירת הקרקע והתחייב להקים באמצעות מוריה שדרה מפוארת בלב השכונה שתיצור גישה לשטחי המסחר של הפרויקט. החברה רכשה את הקרקע ב-435 מיליון שקל ששולמו למינהל, 40 מיליון שקל מהם שולמו למוריה והיו מיועדים לפיתוח השטחים הציבוריים והשדרה. ללא השדרה, טוענת ב. יאיר, לא היה כל טעם בפרויקט.
לטענת ב. יאיר, הפרויקט נבנה באמצעות מימון בנקאי ומימון עצמי שמקורו בתקבולים מרוכשי הדירות, שכלפיהם עומדות התחייבויות התלויות במועד השלמת פיתוח השדרה. "ללא פיתוח השדרה, שכיום מנוטרלת לחלוטין, שטחי המסחר בפרויקט הם בבחינת אבן שאין לה הופכין, שכן לא ניתן לשווקם ולעשות בהם כל שימוש", צוין בתביעה. לכן החברה נושאת בעלויות מימון אדירות, מעבר לאלה שהיא שילמה.
ב. יאיר טוענת כי היא עומדת מול שוקת שבורה
ובלב הפרויקט מצויה דרך סלולה באספלט בלבד, ללא תאורה קבועה וללא פיתוח נוסף. לטענתה, המינהל ומוריה מסכלים בכך כל אפשרות לשווק את שטחי המסחר ונשלל ממנה הפוטנציאל הכלכלי הגלום במימוש הזכויות בשטחים אלה, שנאמדות במאות מיליוני שקלים. "במקום שרוכשים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם שדרה לתפארת עם אפשרות ליהנות מפירותיה, הם נתקלים בסביבת אספלט ובה מבצבצים מונומנטים ענקיים של קברים עתיקים", נכתב בתביעה.
החברה חוששת כי המצב הנוכחי עשוי למנוע את המשך אכלוס הפרויקט ואת השכרת החנויות בשטחי המסחר, ודורשת מהמינהל וממוריה להציג לה לוח זמנים של פעולות דחופות להשלמת פיתוח השדרה ולצמצום הנזקים. בתביעה נטען כי המינהל ומוריה מגלגלים את האחריות זה אל זה ומתעלמים מהנזקים שנגרמים לחברה מהעיכוב. "התנהלות זו לא יכולה להתיישב עם חובת תום הלב החלה על המינהל ועל מוריה, שבמחדליהם יוצרים חוסר ודאות מוחלט בחברה ביחס לעיתוי של סיום פיתוח השדרה", נכתב בתביעה.
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מילאנו את התחייבויותינו לפיתוח זמני של השדרה, למעט עיכוב שחל בעבודות בשל קברים עתיקים שהתגלו במקום והתערבותה של חברת אתרא קדישא. המינהל התחייב לבצע עבודות שיאפשרו קבלת היתרי בנייה וטופסי אכלוס ועמד בהתחייבותו. הטענה כי המינהל התחייב להשלים את העבודות במלואן מופרכת. בימים אלה המינהל מסיים את שלב א' של העבודות, כולל פיתוח זמני של השדרה, שאפשרו לחברה לקבל טופסי אכלוס. המינהל משלים בימים אלה את תכנון של שלב ב' של עבודות הפיתוח, ובכוונתו לצאת במכרז להשלמתן, כולל השלמת פיתוח השדרה".
ממוריה נמסר בתגובה: "החברה משמשת הזרוע הביצועית של המינהל בפרויקט משכנות האומה ואינה אמונה על קבלת ההחלטות בפרויקט. אין בכוונת מוריה לדון בסוגיות משפטיות בתקשורת ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם