המכתב של יונס לשוחט: מי פה זה שהתבלבל?
המכתב של אלי יונס בנוגע לבייגה שוחט הוא חסר תקדים במערכת הבנקאות הישראלית ויוצר היפוך תפקידים. במקום שהדירקטוריון יהיה אחראי לפעילות ההנהלה, מנכ"ל הבנק הופך לפתע לאחראי לפעילות הדירקטוריון
כתב מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות אלי יונס לחברי הדירקטוריון אברהם (בייגה) שוחט ודב מישור על רקע טענותיו של יונס לניגוד אינטרסים אפשרי בגלל כהונתם בדירקטוריון הבנק ובדירקטוריון קרסו מוטורס.
המכתב יוצא הדופן וחסר התקדים במערכת הבנקאות הישראלית יוצר היפוך תפקידים. במקום שהדירקטוריון יהיה אחראי לפעילות ההנהלה, מנכ"ל הבנק הופך לפתע לאחראי לפעילות הדירקטוריון. מצב זה אינו מוכר אפילו לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
נזכיר כי לפני כשנה פרסם בנק ישראל את הוראה 301 המסדירה את נוהלי עבודת הדירקטוריון מול ההנהלה ומנסחת מחדש את הוראות הממשל התאגידי בעניין. באותו מועד איש לא שיער כי ייווצר מצב הפוך, שבו צריך להסביר את המותר והאסור בהתנהגותו של מנכ"ל הבנק כלפי הדירקטוריון, או אולי כלפי יו"ר הדירקטוריון.
אין ספק שמכתבו של יונס לדירקטורים לא היה נשלח אלמלא הובא לידיעתו המוקדמת של אייל עופר, מבעלי השליטה בבנק. משפחת
עופר מינתה לדירקטור בבנק את שר האוצר לשעבר שוחט, והמכתב נועד להראות לו את הדרך החוצה.
לפי ההערכות, סר חנו של שוחט מכיוון שגילה עמדות עצמאיות למדי בסוגיית תגמול הבכירים, אף שהנושא מוכחש במזרחי-טפחות. מעניין שמכתב דומה לא נשלח ליו"ר הדירקטוריון יעקב פרי כשהיה מועמד לכהן כדירקטור בחברת פרטנר.
אז לא עמדו על סדר היום כל אותן טענות שהושמעו כלפי שוחט ומישור על שכהונתם מובילה אותם לניגוד אינטרסים ועליהם להחליט מאיזה דירקטוריון להתפטר כדי לא להכביד על עסקי האשראי של הבנק עם קרסו מוטורס. פרי נאלץ בסופו של דבר לא להגיש את מועמדותו על רקע הלחץ הציבורי שנוצר.
מקרה אברהם (בייגה) שוחט בבנק מזרחי-טפחות מזכיר לי מקרה דומה שקרה רק לפני 3 שנים עם פרופ' אמיר ברנע, אז כיהן בדירקטוריון בנק הפועלים. ברנע מצא יום אחד כי סר חנו והוא לא מקבל את הגיבוי הנדרש משרי אריסון, בעלת השליטה בבנק.
מה שנותר לגלות הוא אם שר האוצר לשעבר ינמק במועד שיגיש את התפטרותו את הסיבות האמיתיות לצעדו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם