ביה"מ העליון: בעלת קרקע שהופקעה לטובת נתיבי איילון תפוצה
העליון קיבל את העירעור על החלטת המחוזי, וקבע כי בעלת קרקע בהרצליה, שרק חלק ממנה הופקע, תזכה בפיצוי מלא גם על החלק שלא הופקע
נתיבי איילון. בעלת הקרקע תקבל פיצוי מלא. צילום: רענן כהן
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי יש להחיל במקרה הנדון את הלכת "הגנת היתרה", הקובעת כי קרקע שהופקעה בחלקה מזכה את בעליה בפיצוי מלא, במקרה שלא ניתן לעשות שימוש בחלק שלא הופקע וכתוצאה מכך הקרקע הנותרת איבדה מערכה.
ראשית הפרשה בשנת 2000, אז הפקיעה הועדה המקומית הרצליה קרקע מבעליה- הרייט דיוויס ז"ל, לצורך סלילת כביש נתיבי איילון סמוך לשדרות שבעת הכוכבים. מדובר בחלק משטח חקלאי של 850 מ"ר, ממנו הופקעו 516 מ"ר, תוך שינוי יעוד מחקלאות לדרך.
בעלת הקרקע דרשה פיצוי מלא בגין ההפקעה, ומשסירבה הועדה המקומית לשלם כנדרש הוגשה תביעה לתשלום פיצויי הפקעה. לאחר גלגולים שונים של התביעה קיבל בית משפט המחוזי מרכז את טענת הוועדה המקומית. אלא שבעלת הקרקע הנוכחית, בתה של דייויס שנפטרה בינתיים, לא ויתרה ועתרה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד עודד ישראלי, המתמחה בתחום הפקעות. הבת טענה, כי יש
להעניק לה פיצוי מכוח הלכה משפטית שנקראת "הגנת היתרה", הקובעת, כי אם הקרקע לא מופקעת בשלמות, והיתרה שלא הופקעה נפגעה בערכה - יכול בעל הקרקע לקבל פיצוי בגין כל החלקה.
"חשיבותו של פסק הדין בעיגון זכותו של בעל הקרקע המופקעת לקבל פיצוי מלא בגין ההפקעה" מסר ישראלי. "בתקופה האחרונה חל כרסום בעיקרון של אי פגיעה בקניין ופיצוי מלא של בעל הקרקע בגין הפקעה, והרשויות המפקיעות לא מהססות להעלות טענות כגון התיישנות, שנועדו להתיש את בעל הקרקע, כדי לפצל את תביעתו בפני כמה ערכאות שונות, והכל במטרה למשוך זמן, לייאש את בעל הקרקע ובכך להפחית מהפיצוי המשולם לו.
למזלם של בעלי הקרקע, בית המשפט העליון לא נותן יד לניסיונות קיפוח אלו, ולא מאפשר לרשויות המפקיעות לנצל את כוחן העודף במאבק מול האזרח. פסק הדין הנוכחי מאפשר למעשה לקבל פיצוי מלא בגין כל הקרקע, ללא פיצול הדיון בין ההפקעה לירידת הערך, בכל פעם שמדובר בהפקעה חלקית, ושיתרת החלקה שלא הופקעה נפגעה. מאחר שזהו מצב נפוץ ביותר, יש בפסק הדין משום חיזוק רב של זכות הקניין וריסון היכולת של הרשות לפעול בשרירות ולקפח את הפרט בעת מתן פיצוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם