למה אנחנו לא מרוצים מהכלכלה?
ב-16 השנים האחרונות השכר הממוצע עלה והצריכה הפרטית זינקה בשיעור ניכר, ובכל זאת אנחנו חשים שהכיס הולך ומתרוקן

אלדד אברהם. קונים יותר ויותר יח''צ
אחד השימושים בתוצר (כמות השירותים והמוצרים שמדינה מייצרת) הוא הצריכה הפרטית של משקי הבית . אספתי את נתוני הצריכה הריאלית (בנטרול השפעת מדד המחירים לצרכן) החל משנת 1995ועד שנת 2011 וכמובן גיליתי עלייה בצריכה. העלייה בצריכה בשיעור מצטבר הגיעה לשיעור של כ- 86%.
במקביל, נבדק גם השכר הממוצע הריאלי בתקופה זו, גם הוא עלה כמו שבוודאי הנחתם, אך בשיעור מצטבר של כ-16% בלבד. מסתבר כי לא רק שיש פער בין הצריכה להכנסה הממוצעת, אלא הוא הולך וגדל עם השנים.
כעת, נותר לברר שתי נקודות מרכזיות. האחת, מדוע פרצה המחאה - לכאורה, אם פרט צורך יותר הוא אמור להרגיש יותר מרוצה ומן הסתם יותר "עשיר", והשנייה היא מדוע אנו נמצאים בתהליך בו הצריכה גדלה יותר מהר מההכנסה הממוצעת.
התשובה לשאלה הראשונה נעוצה בכך, שככל הנראה, הפרט מרגיש "עשיר" יותר לא על פי מה שהוא צורך, אלא דווקא לפי מה שהוא חוסך. אם עובד מרוויח שכר גבוה יותר מעמיתו, כאשר כל שכרו משמש לצריכה ולעומתו עמיתו חוסך חלק משכרו, ישנה הסתברות
בלתי מבוטלת שהעמית החוסך ירגיש "עשיר יותר" (למרות שהוא מנע מעצמו תועלת הנובעת מצריכה).
העובד שהוציא את כל שכרו, למרות שהרוויח יותר, רואה לנגד עיניו איך כספו מכלה ואינו יכול להמשיך ולצרוך, לכן הוא מרגיש "עני יותר".
בקשר לשאלה השנייה העוסקת בגידול בצריכה, ניתן לענות במילה אחת - גלובליזצייה. הגלובליזצייה הביאה עימה השפעות מבורכות, אך יחד עם זאת, בתהליך המעבר של מדינת ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת (ואני לא נכנס כרגע להגדרות הכלכליות המדוייקות) הפרטים מגדילים את הצריכה באופן מהיר מכיוון שהם "מגלים" עולם חדש.
תחשבו שעד לפני קצת יותר מעשור, לא צרכנו כמעט שירותים ומוצרים שונים הכוללים בין היתר, את האינטרנט, טלפון נייד, אייפד , רכב בליסינג ועוד היד נטויה, כך שהצריכה גדלה בקצב יותר מהיר מההכנסה.
במילים אחרות, ניתן לומר שהגלובליזצייה הגדילה היצע אך בו זמנית את הביקוש. תהליך זה גרם וגורם להרגשת תסכול אצל הפרטים ומוביל לאי שביעות רצון. אני מניח שדווקא בטווח הארוך התהליך יסתיים, מכיוון שהגידול המהיר בצריכה , יחסית לשכר, יתמתן לא רק בגלל יוקר המחייה, אלא גם בגלל שהפרטים יגיעו לשלב של רוויה. קרי, אין כל כך תועלת נוספת מצריכה יתרה. תדמיינו אדם רעב אשר מביאים לפניו אוכל, בשלב ראשון הוא מכניס לפה מכל הבא ליד ועם הזמן הוא ממתן את אכילתו.
הכותב הוא כלכלן ואיש עסקים בתחום המיזוגים והרכישות