שיק או שוק
שוק הפשפשים כבר מזמן לא מה שהיה. חנויות יוקרתיות, בגדי מעצבים ופאבים אופנתיים תפסו את מקומם של הסוחרים הוותיקים, שנדחקים החוצה מהאזור נוכח מחירי השכירויות הגואים. עכשיו עיריית תל–אביב מנסה להגיע לסטטוס קוו שיאפשר לישן להתקיים בצד החדש. האם היא תצליח לנצח את כוחות השוק?
אהרון ידע מיד שלא יוכל לשלם את הסכום המשולש שהנחית עליו בעל החנות. הוא מצא חנות קטנה בתוך הסמטה המקורה בשוק, אולי 10 מטר מהחנות הישנה, שהפכה לפיסת נדל"ן יוקרתית, ובה הוא פועל בחודשים האחרונים. החנות שעזב לא נותרה שוממה, ובימים אלה משתפצת בדרך לאימוץ רוח הפשפשים החדשה.
"אני לא מבין את הצעירים שפותחים כאן פאבים", הוא אומר, "ברחוב לידינו פתחו פאב, השקיעו מיליון שקל וסגרו כי לא הלך. למה צריך כאן פאבים? פאבים יש במרכז תל-אביב. הצעירים לוקחים פה סיכונים גדולים מדי, כי זה בכל זאת שוק". לדבריו, עבור סוחרים הוותיקים העליות במחירי השכירויות אינן מוצדקות: "נכון שפתחו פה הרבה עסקים חדשים ויקרים, אבל הפרנסה שלנו היא בדיוק אותה פרנסה כמו פעם. האנשים שמגיעים למסעדות שנפתחות פה עכשיו לא באים לקנות בשוק, ותיירים אין הרבה. בחודשים החמים אנשים מעדיפים לקנות בקניון כי פה חם ואין מזגן".
אין ספק שאופיו האותנטי של שוק הפשפשים, הפועל מאז המאה ה-19, עבר ועובר שינוי של ממש. בימים אלה הוא נמצא בסוג של מבחן. בתי הקפה האופנתיים שצצו לצד חנויות הרהיטים הישנות וחנויות בגדי המעצבים שקמו לצד המציאונים אולי הפכו את השוק לאותנטי קצת פחות מזה שאנחנו זוכרים מילדותנו - אך באותה נשימה הזרימו דם צעיר לאזור והפיחו בו חיים חדשים. והנה דווקא עכשיו עיריית תל-אביב, שתרמה רבות לשינוי שהתחולל בשוק באמצעות השקעה של 51 מיליון שקל בסביבתו בעשור האחרון, לוקחת צעד לאחור. לצד הסיפוק מהתחדשות אזור השוק והפיכתו לזירה קולינרית ואופנתית קיים גם החשש שהסוחרים הוותיקים ייעלמו מהשוק לאיטם ועמם תיעלם האותנטיות שהוא קנה לעצמו מאז ימי המנדט.
"השקענו בשוק מאמצים רבים וכסף, שיפצנו את הרחובות ואת המדרכות", מסביר עמי כץ, מנכ"ל המישלמה ליפו, ארגון המוביל את שיקומה ופיתוחה של יפו מטעם עיריית תל-אביב. "המקום נמצא בתנופה וב-3 השנים האחרונות נכנסים יותר בתי קפה, מסעדות ופאבים. מבחינתנו זה מבורך, אך אנחנו לא רוצים להגזים. השוק אטרקטיבי, סקסי ומושך בגלל היותו שוק פשפשים. מתחמי בילוי יש מספיק בלב תל-אביב, ואין לנו עניין שהמקום יתחרה במקומות הבילוי האלה. לשם כך העברנו לפני חצי שנה החלטה שמגבילה את עסקי ההסעדה באזור לללא יותר מ-25% מכלל העסקים. היינו רוצים לראות במתחם יותר חנויות יד שנייה, ריהוט, ביגוד וחנויות שמציעות אביזרים שניתן למצוא רק בשוק פשפשים".
משיטוט בסמטאות השוק ניכר כי חנויות בוטיק אופנתיות צצו בו כפטריות אחרי הגשם, והן מציעות גוון נוסף לשוק ומושכות אוכלוסייה שלא היתה מגיעה אליו בעבר. "חנויות כאלה יש בכיכר המדינה", אומר אחד מסוחרי השוק הוותיקים. "לא צריך את זה כאן. אנשים שרוצים חנויות יקרות יודעים יפה מאוד ללכת לקניון. לכאן באים כדי לטייל ולקנות בזול. מכל הסיפור הזה עלתה השכירות של החנויות לשמים, וגם על דירות ישנות פה משלמים מחירים לא הגיוניים. אני לא יודע אם בעירייה התכוונו לזה, אבל יוצא שמגרשים אותנו מפה, כי בסוף לא נוכל להישאר כאן עם המחירים האלה".
גם בעיריית תל-אביב זיהו את ההתייקרות שנרשמה בשנתיים האחרונות והחליטו בצעד יוצא דופן לנסות ולהתערב בכוחות השוק. הדרך: הגבלת כניסה של בתי אוכל נוספים לאזור. השאלה הגדולה היא אם לא מאוחר מדי, שכן ידוע כי כוחות השוק חזקים מכל החלטה רגולטורית שמתקבלת בחדר ממוזג ובו כמה נציגים ורוגלעך על השולחן.
דוגמה חיה לכך היא הפשפשוק שהיה נהוג בחודשי הקיץ בכל יום חמישי, אז התירה העירייה לסוחרי השוק לפתוח את החנויות ולהציע את מרכולתם עד השעה 23:00 במסגרת ניסיונותיה לחזק את האזור. באזור המסעדות היו גם הופעות חיות והיוזמה הביאה לשגשוג ולפריחה מקומית. בחודש ספטמבר אמור היה השוק לחזור למתכונתו הרגילה, אלא ששוק הפשפשים קיבע את מעמדו כמתחם שוקק חיים בלילות חמישי.
"לא צריך את העירייה בשביל פשפשוק", מסביר אחד הסוחרים. "אם רעיון מצליח, אז הוא מצליח. אנשים התרגלו לבוא
"נכון שאין לנו שליטה על הכל", מודה כץ, "אבל ההנחה היא שאם נגביל את התמהיל תישמר האותנטיות של המקום. הגבלה נוספת על העסקים לא תצלח מסיבות משפטיות כמו חופש העיסוק. אנחנו פשוט מקווים שהאותנטיות של השוק תגבר על מותגי-העל. מנוע כלכלי של עסקי יד שנייה יכול לסחוב לאורך זמן, ואילו חנויות אופנתיות והסעדה הן תלויות אופנה ויכולות להיעלם מחר. התנודתיות הזאת לא בריאה לשוק. אנחנו לא אוהבים שיזמים באים לעשות סיבוב של שנה-שנתיים להרוויח וללכת, ומקווים מאוד שזה לא יקרה".
אביגיל רובין (32) ובעלה יואב מתגוררים באחד הרחובות הסמוכים לשוק, לאחר שקנו לפני 4.5 שנים דירת 110 מ"ר בבניין ישן תמורת קצת יותר מ-160 אלף דולר. בדירה הזאת הם מגדלים את בנם אבשלום (3) מאז שנולד, ואת התפתחות האזור הם מקבלים ברגשות מעורבים. "גרנו במרכז תל-אביב וחיפשנו דירה לקנייה", מספרת רובין. "מהר מאוד הבנו שלא נוכל לקנות דירה במרכז העיר וחיפשנו ביפו. זאת היתה הדירה היחידה שיכולנו להרשות לעצמנו אז, ואין לנו ספק שהיא הכפילה את ערכה, אפילו שעד היום היא לא שופצה.
"היה לנו ברור שהאזור יתפתח, אבל לא תיארנו לעצמנו שבזמן קצר כל כך ובכזו עוצמה. הרבה עסקים חדשים נפתחו, אבל יש לזה גם פן בעייתי כי חלק מהעסקים לא מתאימים לאזור והם נסגרו זמן קצר אחרי שנפתחו, כמו בית הקפה קיורטוש. די ברור שהשוק ימשיך להתפתח, כי נכנסה לפה אוכלוסייה חזקה. זה חיובי, אבל האופי של יפו ושל השוק הולך ומיטשטש. זה עצוב כי לא באנו ליפו בשביל נוחות, באנו בגלל האופי המיוחד שלה. פעם היינו יורדים למטה בכל יום שישי וקונים בחנות של כלי בית משהו כמו כוסות יפות או קישוט לסלון. השנה המוכר בחנות סיפר לנו איך בעל החנות הכפיל לו את השכירות בערב אחד. אחרי כמה חודשים הוא כבר לא היה שם עוד, והיום יש שם בוטיק של בגדי מעצבים".
אחת הדוגמאות הבולטות לעליית המחירים היא פרויקט המגורים המפורסם "הרובע", הנושק לשוק. הפרויקט, שכולל 259 דירות ושטחי מסחר של 2,300 מ"ר, יצא לשיווק בשנת 2004. השלב האחרון שלו הסתיים והתאכלס לפני 10 חודשים. "כשהתחלנו לשווק את הפרויקט יפו כלל לא היתה על המפה", מספר אריק זבלודוביץ', מנהל המכירות של הפרויקט, "השוק היה רדום ולא היה בו מוקד משיכה. המצב התחיל להשתנות כשהעירייה השקיעה פה כסף, הרחיבה את המעגלים של השוק והחליפה תשתיות ישנות. 4 שנים לא היה פה בית קפה אחד, והיום כבר יש פה כמה מסעדות ובתי קפה ומגיעים לכאן מעצבים וצעירים.
"מה שיפה פה זה החנויות המודרניות לצד הוותיקות, החדש לצד הישן. אם בשנת 2004 היינו מוכרים דירת 60 מ"ר ב-525 אלף שקל, ב-2011 כבר מכרנו את אותה הדירה ב-1.9 מיליון שקל - זו עלייה של מאות אחוזים", הוא מסביר.
לדברי זבלודוביץ', גם סוג האוכלוסייה שרכשה דירות בפרויקט השתנה. "אם בתחילת השיווק קנו בעיקר אנשים ללא ילדים - רווקים ומבוגרים שדרשו דירות קטנות, בסוף השיווק הגיעו משפחות עם ילדים שביקשו דירות גדולות יותר. כרגע אנחנו משווקים שטחי מסחר בפרויקט ב-120-240 שקל למ"ר, ומחפשים עסקים בעלי זיקה לעיצוב הבית. יש לנו גם 3 חנויות שמיועדות לאוכל, אבל הנושא הזה יעמוד למבחן, ונראה איזה ביקושים יהיו בדיוק וגם מה עמדת העירייה בעניין".
יש המפקפקים ביכולת של העירייה לבלום את התהליך שהחל בעידודה. "לעירייה יהיה קשה לעצור את התהליך שהחל בשוק, שלעניות דעתי הוא חיובי מאוד", אומר מנהל המחלקה המסחרית ברשת אנגלו-סכסון אורן גלזר.
"לא רק השוק הפך את פניו, אלא גם הסביבה שלו הפכה למזמינה יותר. המחירים של החנויות באזור השוק זינקו ומגיעים היום גם ל-320 שקל למ"ר, ולפני שנתיים הם עמדו על 180-200 שקל למ"ר", הוא מציין. "אם העירייה תגביל את סוג העסקים ולא תאשר יותר בתי אוכל, זה עלול לעצור את עליות המחירים. התהליכים דינמיים ויהיה קשה לבלום אותם".
גם שמאי המקרקעין גיל וינלס סבור כי השינוי שהשוק עבר חיובי: "היופי בסביבה של השוק הוא באותנטיות שלה, בבניינים העתיקים שבקומת הקרקע שלהם מתנהל מסחר. כשמדונה היתה בארץ, לאן לקחו אותה? לשוק הפשפשים. לא מעניין אותה דיזנגוף, כי אין שם אותנטיות כמו בשוק.
"לא מעט פרויקטים חדשים צצו באזור בשנים האחרונות והמחירים בדירות מגורים נעים סביב 30 אלף שקל למ"ר, זאת לעומת 20 אלף שקל למ"ר בשנת - 2009 עלייה של 35%-40%. כמו שכונת נווה צדק, שהתפתחה ונעה לכיוון הים, גם שוק הפשפשים קרוב לים, ואני מאמין שיקרה בו תהליך דומה. המאפיינים של שני האזורים דומים - רחובות צרים ובניינים אותנטיים לצד מסעדות יוקרה. המקום יפרח ויושבח והאותנטיות לא תיפגע, כי שוק פשפשים זה מושג. אם הסוחרים הוותיקים ייצאו מהשוק, זה לא תפקיד העירייה להשאיר אותם שם".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר: "בעשור האחרון הושקעו בשוק הפשפשים יותר מ-51 מיליון שקל, שכללו שיפוץ הרחובות עולי ציון ומרגוזה, חידוש בית עמיעד והשקעה של מיליוני שקלים ברחוב הרוכלים. שתי הסמטאות המקורות הן בבעלות העירייה וכל העסקים בהן מושכרים בדמי מפתח. על מנת לשמר את אופי השוק ערכה העירייה סקר שימושים ובחנה את תמהיל העסקים הקיים ואת המגמות שעשויות לשנות את פניו של השוק, ולפיכך קבעה כי השימושים המומלצים בקומת הקרקע יהיו מסחר קמעונאי, שיקום רהיטים וסדנאות לאומנים. כמו כן תיאסר פתיחת מועדונים, דאנס קלאבים ודיסקוטקים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם