מבקר המדינה: הממשלה כשלה בפיקוח על מוצרי המזון והחלב
בחוות דעת מטעמו קורא המבקר להחזרת הפיקוח על מוצרי המזון והחלב. לטענתו משרדי הממשלה לא לקחו בחשבון את האינטרס של הצרכן והביאו לעליית מחיר המוצרים בעשרות אחוזים. עוד עולה מהדוח כי בעקבות דיל בין שר החקלאות דאז, שלום שמחון לאוצר הוסר הפיקוח ממוצרי החלב והמחירים עלו
מוצרי חלב. התייקרו ביותר מ-30% צילום: פלאש 90
חוות הדעת הראשונה של שפירא בתפקידו כמבקר עוסקת בפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי החלב. שפירא קובע כי משרדי האוצר והתמ"ת כשלו בפיקוח על המחירים ולא לקחו בחשבון את האינטרס של הצרכן, ואילו משרדי האוצר והחקלאות הורידו את רמת הפיקוח מרוב המוצרים והביאו לעליית מחיריהם בעשרות אחוזים.
במדינת ישראל קיימת אוכלוסיה גדולה המתקשה להתקיים בכבוד ולהבטיח לעצמה את מוצרי המזון הנדרשים, כותב המבקר שפירא. ואולם, הגורמים הרלוונטיים לא השתמשו בסל מוצרים בסיסי כלשהו כבסיס לקידום אספקת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה.
הביקורת העלתה שבין השנים 2005 עד 2011 מחירי המזון עלו בשיעור ריאלי של כ-10%, בשעה שההכנסה הריאלית נטו של רוב הציבור ירדה. התוצאה: הרעה משמעותית במצבן של השכבות החלשות.
חוות הדעת של המבקר מצאה שמשרד האוצר ומשרד התמ"ת לא ביצעו כראוי את תפקידם, באשר הם לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והאינטרסים שלהם. בנוסף, מרגע שהוסר הפיקוח על מוצר מסוים, הם לא עקבו אחר מחירו כדי לבחון האם יש להשיב את הפיקוח.
הפיקוח על המחירים הורד ללא בדיקה
באשר לפיקוח על מחירי מוצרי החלב, שעליו מופקדת ועדה משותפת למשרדי האוצר והחקלאות, מצא המבקר כי הורדת רמת הפיקוח על מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלא שבשלו תנאי תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים והביאה לעליית מחירים תלולה.
מבקר המדינה יוסף שפירא. "חובת הממשלה לפעול לתיקון הליקויים צילום: דוברות מבקר המדינה
מחוות דעתו של המבקר מתבררת אחת הסיבות לעליית מחיר הקוטג', שהפך לסמל המחאה החברתית בקיץ שעבר, ויתר מוצרי החלב. מסתבר כי שר החקלאות דאז, שלום שמחון, ביקש לקדם את חוק תכנון משק החלב, כאשר האוצר הסכים שלא להכשיל את החוק, ובתמורה משרד החקלאות לא יתנגד להוצאת המוצרים מפיקוח. כמובן שאת המחיר שילמנו אנחנו, הצרכנים.
"משרד החקלאות המליץ להוריד את רמת הפיקוח על מחיריהם של תשעה מתוך עשרה מוצרים שמחיריהם היו בפיקוח פעיל, בלא ביסוס והנמקה ראויים ובלי שבדק בפירוט לגבי כל אחד מהם אם שוררים בשוק תנאי תחרות המאפשרים את הורדת רמת הפיקוח, ואם המהלך אכן יתרום להגברת התחרות במשק ולהורדת מחירים"' ,קובע המבקר.
כך למשל, הוועדה המליצה להוריד את רמת הפיקוח על גבינות הקוטג', בניגוד להחלטת הממשלה, מה שהביא לעליית מחיר הקוטג' בכ-35%. מוצרים אחרים שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה, התייקרו גם הם בשיעור חריג שבין 33.1% (מעדן "דני") לבין 37.7% (גבינה צהובה "גלבוע" פרוסה, 200 גרם).
לשם השוואה, באותה תקופה התייקרו מוצרי חלב שבפיקוח בשיעור של כ-10% בלבד. בנוסף, בשנים 2009-2010 היתה ירידה
הדרגתית של יותר מ-10% במחיר החלב הגולמי, אך לא היתה כל הוזלה במחיר מוצרי החלב לצרכנים.
המצב האבסורדי כיום מבוטא היטב בשוק הגבינות הצהובות (קשות). כיום מצויות בפיקוח גבינות "עמק" ו"גלבוע" אך רק בבלוק של 1 ק"ג. כלומר, כדי ליהנות מגבינה קשה במחיר מפוקח חייב הצרכן לקנות חריץ גבינה של 1 ק"ג, אך איש כמעט אינו רוכש גבינה צהובה בכמות כה גדולה. כאשר רשת השיווק פורסת את הגבינה במקום היא רשאית לגבות תשלום נוסף, והוא אינו נתון בפיקוח.
"יחידת הפיקוח בתמ"ת וועדת המחירים "אינן מתחשבות בציבור הצרכנים", קובע המבקר, ואינן בוחנות את השלכות החלטותיהן על הצרכן. "במצב השוק הקיים של מוצרי החלב, יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק. במסגרת זו יש מקום לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מוצרי חלב בסיסיים".
"צדק חברתי איננו סיסמא ריקה", קובע המבקר. "חובתה של הממשלה לפעול לתיקון הליקויים ולהביא להגברת הביטחון התזונתי של האוכלוסיה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט". שפירא אמר כי בכהונתו ישים דגש מיוחד על חיזוק זכויות הפרט והחברות החלשות בחברה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם