מדוע הממונה מתעקש לתקן עסק לא מקולקל?
מערכת הפעלת המכשירים האוטומטיים למשיכת כסף בבנקאות פועלת בצורה סבירה ולא משנה אם קיים הסדר שלפיו חברת שב"א מתפעלת אותה עבורם

כספומטים. יתכן שהתערבות הממונה תביא להגדלת עמלת המשיכה יהונתן שאול
הסיפור נועד להדגים כי מערכת הפעלת המכשירים האוטומטיים בבנקאות פועלת בצורה סבירה כל עוד לא מקלקלים אותה. עמלה של 2-1.5 שקלים למשיכת מזומן היא סבירה, ולא משנה אם קיים הסדר שלפיו חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) מתפעלת את המערכת עבור כל הבנקים. מי שאינו מאמין בסידור מוזמן לנסות למשוך מזומן במכשירי הכספומט הפזורים בבתי החולים, בקרבת קיוסקים או בקניונים. עמלה המשיכה שם מגיעה ל-6-5.5 שקלים.
לא ברור מדוע הממונה על ההגבלים מצא לנכון להתערב בסידור העבודה. ייתכן שהתערבותו נעשתה בעקבות פניות של יזמים שהתלוננו
שההסדר הבנקאי מקשה עליהם את הכניסה לשוק. ההתערבות נעשתה גם בתואנה שמספר המכשירים האוטומטיים נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למקובל בחו"ל.
על-פי אותה גישה, ייתכן שפירוק השותפות בשב"א יעודד את הקמתם של מכשירים אוטומטיים רבים. אני מעריך שהדבר לא יקרה. תוצאה אפשרית היא שמי שמושך במכשיר כספומט בבנק דיסקונט ישלם עמלה גבוהה יותר מלקוח המושך מזומן בבנקט של בנק הפועלים. לא אופתע אם בהמשך הדרך יגישו הבנקים בקשה לפיקוח על הבנקים לגבות עמלת משיכה דיפרנציאלית. האם זה מה שאנחנו רוצים להשיג?
בשנותיי הרבות ככתב בנקאות מעולם לא נתקלתי בתלונות של לקוחות על שהתקשו במשיכת מזומנים. להפך: עמלת המשיכה הנמוכה עודדה את הלקוחות במקרים לא מעטים למשוך ולמשוך. אם סידור הכספומטים עבד עד היום יפה ושירת ביעילות את הלקוחות אף שמדובר "בהסדר", מדוע לתקן את שאינו מקולקל?