הממשלה לא מקדמת את פתרון מצוקת הדיור של רחובות
יותר מ-40 שנה ממתינה קרקע חקלאית ברחובות להפשרה לטובת שכונת מגורים בת 2,000 יחידות דיור. התוכנית כבר אושרה בעירייה, אך תקועה בוועדה המחוזית יותר מעשור. הסיבה: רעש המטוסים מבסיס חיל האוויר תל נוף הסמוך. ואולם גם מפת הרעש שנוצרה ב–1994 אינה מעודכנת, והסבר מוצדק לגרירת הרגליים לא נראה לעין
הוא ידע שזה לא יקרה בתוך שנה, שלוש או חמש, אך מאז חלפו 42 שנה, וסביב השטח כבר בנויות אלפי יחידות דיור. עתידה של הקרקע שרכשו רוזן ועשרות אחרים תקוע בוועדות התכנון. ההליכים הרבים לאישור תוכנית בנייה על הקרקע הם דוגמה ומופת לסחבת נטולת הגבולות שגורר אי־התיאום בין רשויות תכנון ובין משרדי ממשלה בישראל.
הקרקע, המזוהה כשכונת נווה חבצלת העתידית, ממוקמת בין בית החולים קפלן, שכונת רחובות החדשה ושכונת צמודי הקרקע חבצלת. היא משתרעת על 830 דונם, רובם בבעלות פרטית, ובפועל משמשת כאתר פסולת בניין.
רוזן ואחרים הסתמכו על תוכנית שהתגבשה בשנות ה־70. ראש העיר דאז שמואל רכטמן ז"ל סבר כי יש לייעד את השטח למגורים ולהקים באזור 2,500 יחידות דיור עבור עובדי בית החולים קפלן המתפתח, אנשי חיל האוויר המשרתים בבסיס תל נוף הסמוך ומדעני רחובות. התוכנית הונחה על שולחן הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז עוד בשנות ה־90. היא נתקלה בהתנגדות המשרד להגנת הסביבה בשל הרעש שגורמים המטוסים בתל נוף, וקידומה עוכב.
באוגוסט 1994 הגיש משרד הביטחון "מפת רעש" לוועדה המחוזית ולמשרד להגנת הסביבה, שחורצת את גורל הקרקע עד ימים אלה. העובדה כי במהלך השנים פחת הרעש בשל שינויים בטייסות בבסיס לא גרמה לאיש במשרד הביטחון לעדכן אותה ולהיטיב עם שוק הדיור המקומי.
בשנת 2004 חזרה התוכנית להתגלגל בין ועדות היגוי שונות, אך לא הושגה תוצאה. התוכנית כללה הפשרה של הקרקע החקלאית לטובת בניית 2,176 יחידות דיור ו־260 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.
הוועדה המחוזית, שנראה כי לא הצטיינה ביעילות ובעמידה בלוחות זמנים, החליטה בשנת 2007 להפקיד לאישור רק את החלק בתוכנית הנוגע לשטחי תעסוקה ולא לכלול בה ולו יחידת דיור אחת. את קביעתה נימקה בהחלטת הממשלה להרחיב את הבנייה בנגב ובגליל ולהפסיק את הבנייה במרכז הארץ - מהלך שלימים הוכח כטעות קריטית וגרם לזינוקים במחירי הדירות במרכז הארץ, שנעדר התחלות בנייה.
כמו כן תלתה הוועדה המחוזית את החלטתה בתמ"א 35, הקובעת כי יש למצות את הבנייה במרכזי הערים לפני הפשרת קרקעות בפאותיהן כדי לשמור על שטחים פתוחים. הוועדה המחוזית סברה כי גם העיר רחובות טרם מימשה את הבנייה במרכזה, ולפיכך אין להקים מבנים למגורים בקצה הדרומי שלה.
עיריית רחובות, שיזמה את התוכנית, ובעלי הקרקע הגישו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה ערעור על החלטת הוועדה המחוזית. העירייה גם קבלה על "גזירת דין התוכנית לכליה".
במכתב שראש העיר רחמים מלול שיגר למנכ"ל משרד הפנים עמרם קלעג'י ציין מלול כי "בחודש מאי 2007, בחלוף 35 שנה מאז המליצה הוועדה המקומית להפשיר קרקע חקלאית בשטח לבנייה למגורים, קיימה מליאת הוועדה המחוזית דיון בהפקדת התוכנית. ואולם, תחת הגשמת החלום וגאולת הקרקע מהררי הפסולת החליטה הוועדה המחוזית על גניזת התוכנית".
בערעור הוסבר כי לתוכנית יתרונות רבים, כגון הרחבת כביש מספר 40, הוספת יציאה חדשה מרחובות
למרות ההחלטה עד היום מבקר רוזן בשדות המוזנחים. בסמיכות אליהם מתרחבת שכונת רחובות החדשה שחברת אזורים מקימה בעשור האחרון. התגשמות החלום שילדיו ונכדיו יתגוררו על הקרקע הולכת ומתרחקת.
לאחר ההחלטה הדרמטית של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהפיחה תקווה מחודשת לאישור תוכנית מגורים במקום, הושב הדיון לוועדה המחוזית. ואולם, הפעם נושא הרעש שיוצרים מטוסי חיל האוויר, שלא נכלל בנימוקי הוועדה המחוזית לדחיית התוכנית, עלה ביתר שאת. המשרד להגנת הסביבה התעקש שמפת הרעש שבידיו לא מאפשרת בנייה על הקרקע. מתברר כי הבירוקרטיה שנערמה עד כה היתה רק קצה הקרחון.
בשנת 2008 פנה קיבוץ גבעת ברנר, הסמוך לבסיס תל נוף, למשרד להגנת הסביבה על מנת לקבל נתונים מעודכנים על החשיפה של שטחים מאוכלסים לרעש מטוסים. המשרד התקין תחנת ניטור רעש מטוסים באזור, ובסיום בדיקה שנערכה בינואר־מרס 2008 הגיש דוח שמניתוח תוצאותיו עולה כי "מפלסי הרעש שהפעילות האווירית בתל נוף יצרה בתקופת הניטור נמוכים מהמפלסים החזויים לפי מפת החשיפה לרעש, שנבנתה על בסיס היקפי הפעילות הממוצעים ולפי תבנית התפעול שחיל האוויר מסר למשרד ב־1994". כלומר, מפת הרעש - שהמשרד להגנת הסביבה מחזיק בידיו כנימוק לאי־הפשרת הקרקע - כלל אינה תקפה.
בחודש יולי 2009 התקיים דיון בוועדה המחוזית. ראש העיר מלול הציג בו את הצורך ביחידות דיור נוספות ואת השינוי שחל בתחומי הרעש בהסתמך על דוח המשרד להגנת הסביבה מ־2008. הוועדה החליטה לשוב ולדון בתוכנית, אבל המשרד להגנת הסביבה טען כי לא ניתן לשנות את תחומי הרעש בהיעדר חוות דעת מקצועית של משרד הביטחון בנושא. למרות הירידה בפעילות המטוסים בבסיס תל נוף במשרד הביטחון לא טרחו לעדכן את מפת הרעש.
בחודש אוגוסט 2010 התקיים דיון נוסף בוועדה המחוזית. העירייה הציגה תוכנית חלופית להקמת 1,900 יחידות דיור, ובהן דירות בנות השגה. הוועדה החליטה לקבל את התוכנית ודרשה את תמיכת המשרד להגנת הסביבה. בחודש יוני 2011, כשנה לאחר מכן, נערך דיון נוסף בוועדה המחוזית ובו הודיעה נציגת המשרד להגנת הסביבה ורד אדרי כי על־פי הנתונים הקיימים לא ניתן לבנות דירות למגורים בשטח.
"הסברתי למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המחוזית שבהתאם למפות הרעש שלהם משנת 1994 אי אפשר לבנות אפילו בניין אחד בכל העיר רחובות", מסר השבוע מלול לעסקים שישי. "לפי המפות שלהם אני צריך להצטייד בשופל ולהרוס את כל הבניינים בעיר, והמקום היחיד שניתן לבנות בו הוא בית הקברות".
ההתנגדות של משרד הביטחון ושל המשרד להגנת הסביבה מכעיסה את בעלי הקרקע גם נוכח הסמיכות שלה לשכונת רחובות החדשה, שגדלה בעשור האחרון. "איך יכול להיות שבשכונה הסמוכה ניתן לבנות ועל הקרקע הצמודה אסור?" שאל השבוע נכדו של רוזן דניאל טייגמן. "הטיעון לא הגיוני. בקרקע הזאת, שסבא שלי קנה בלירות לפני 42 שנה, ההורים שלי היו אמורים לגור, ואני, הדור השלישי, עוסק בבירוקרטיה שלה. האינטרס הלאומי של מקבלי ההחלטות צריך להיות פתרון מצוקת הדיור, וכבר נקבע שתאושר פה תוכנית לדיור בר השגה. אז למה הם מחכים?".
"הקרקע עומדת ריקה יותר מ־40 שנה. משרדי הממשלה השונים מגלגלים אחריות זה לזה כאילו אין מצוקת דיור, כאילו דוח טרכטנברג לא קיים, כאילו ראש הממשלה ושר השיכון לא הציבו להם מטרה להגדיל את שוק הדירות בישראל", אמר השבוע עו"ד אמיר זנדר, המייצג את בעלי הקרקע.
"ראש הממשלה הכריז על רפורמות בוועדות התכנון לשם חיסול הביורוקרטיה, שר השיכון הצהיר על הצפת קרקעות כדי להוריד את מחירי הדירות, ומנגד משרדי הממשלה השונים בולמים תוכנית להקמת 2,000 יחידות דיור שיכולה לצאת לפועל מחר בבוקר", מלין זנדר. "משרד הביטחון לא טרח לספק מפת תחזיות רעש מעודכנת, המשרד לאיכות הסביבה נתלה במפות ישנות והוועדה המחוזית אינה מזדרזת בלשון המעטה. כל זאת לאחר שהוועדה הארצית דרשה לדון בתוכנית כבר בשנת 2009 בעקבות קביעתה כי השטח מתאים למגורים. לא ייתכן שבמדינת ישראל כיום, על אף מצוקת הדיור, עומדת קרקע פרטית ברחובות כאבן שאין לה הופכין, במקום שתיבנה כאן שכונת מגורים חדשה".
משרד הפנים מסר בתגובה: "בשנים 2009־2011 נדונה התוכנית כמה פעמים. הוועדה הנחתה את עיריית רחובות להגיש מסמך כלכלי ומידע חדש בנושא הרעש, אך העירייה לא הגישה אותם וביקשה לדון קודם בחלופות לתוכנית. לאחרונה הוחלט שמשרד הביטחון יגיש תוצאות בדיקת רעש ותחזית רעש של בסיס תל נוף, כדי שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לספק חוות דעת מעודכנת על היתכנות הבנייה למגורים.
משרד הביטחון הודיע כי עד סוף השנה תסתיים הבדיקה. אכן קיימים מבני מגורים ברחובות בקרבת תל נוף, אולם הם נבנו טרם יושמה המדיניות בנושא מניעת רעש באזורי מגורים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לאחר שנים שבהן לא עדכן משרד הביטחון את מפת הרעש וכך מנע את פיתוח רחובות, הוא נדרש לעדכן את הנתונים בהתאם לפעילות בבסיס בעקבות מעורבותו של השר גלעד ארדן. בהתאם לתוצאות שיוצגו לנו בשבוע הבא נגבש את עמדתנו".
במשרד הביטחון נאמר: "סביב בסיס תל נוף הוגדרו בעבר תחומי חריגות רעש (תח"רים), אשר יוצרים מגבלות בנייה בעיר רחובות ובסביבתה. מערכת הביטחון מודדת בימים אלה את עוצמת הרעש בסביבת המחנה. עבודה זו צפויה להסתיים בחודש דצמבר הקרוב, ועל־פי ממצאיה יוחלט על עדכון התח"רים בסביבת מחנה תל נוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם