
טרנד חם, מציאות פושרת
האם באמת מדובר בבחירות הראשונות בישראל שמתקיימות ברשתות החברתיות יותר מאשר ברחוב? הרשו לנו להיות סקפטיים

עמוד הבית של פייסבוק. כיכר השוק החדשה? צילום: אי-אף-פי
לגבי הטרנד השני - ובכן, הרשו לנו להיות סקפטיים. קודם כל כי "הרשת החברתית" היא מושג מעורפל שלא באמת קיים, או שלמעשה קיים אבל בוורסיות כה רבות עד ששוב אינו קיים באמת. כלומר, לכל אחד יש את הפיד שלו, שבו מתרכזים בדרך כלל אנשים כמותו, והרשת החברתית של בחור דתי מבית-אל שונה לחלוטין, ממש כמו חייו האמיתיים, אגב, מאותה רשת חברתית של בן גילו החילוני מרחוב בלפור בתל אביב.
שנית, וזה העניין המרכזי - בסופו של דבר רובם המוחלט של הסקרים מנבאים שהכנסת הבאה תהיה שמרנית ומאוד לא טרנדית, כמעט כמו זו היוצאת. אז הבית היהודי מתחזק והליכוד נחלש קצת, מרצ כנראה תכפיל את כוחה והעבודה תראה את קו ה-20 מנדטים מלמטה. אבל עדיין מדובר במפלגות ותיקות שמונעות מתהליכים אמיתיים המתרחשים בעולם האמיתי ולא בזה הווירטואלי.
אם היה שמץ של אמת בעניין השפעתה ההולכת וגוברת של הרשת החברתית על תוצאות הבחירות, כי אז חבר'ה כמו דקל-דוד עוזר ולילך ספיר (מקומות שש ושבע במפלגת "ארץ חדשה") היו כבר מחפשים בקדחתנות עוזרים פרלמנטרים. והאמינו לנו, הם לא. מהצד הימני,
גם נילי שריון, המועמדת במקום השמיני של "עוצמה לישראל", הייתה מתחילה להתארגן על הגשת הצעות חוק, לו היה קשר כלשהו בין עוצמתה של המפלגה ברשת החברתית (הימנית, כמובן) למציאות היום-יומית.
יכול להיות שביום רביעי הקרוב, עם היוודע תוצאות האמת, כולנו נאכל את הכובע. יכול להיות שזרם המעמקים הווירטואלי הזה יכה את כולנו, דור האתמול והמינה צמח, בתדהמה רבתי, אבל כרגע בינינו לבין עצמנו, כולנו יודעים שסביר יותר להניח שמי שיצחקו אחרונים יהיו ליאור אדרי ועמי אילוז (מקומות 13 ו-14 בש"ס) מאשר דקל-דוד עוזר או נילי שריון. כי הטרנדים אולי חמים, אבל המציאות בדרך כלל פושרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב