המפתחות למהפכה נמצאים אצל לפיד
הבוחר הישראלי אמר אתמול שהוא אינו מעוניין בסוציאליזם אלא בשוק חופשי, נתן גט כריתות לעיסוק בפלסטינים והעניק ל"יש עתיד" כוח לשנות את המצב החברתי-כלכלי
הישראלי אמר עוד כמה דברים בקול ברור. הראשון שבהם הוא לא לסוציאליזם. גם לאחר המחאה הגדולה ובחירות על רקע כלכלי-חברתי מובהק יחימוביץ' הצליחה להעמיד 15 מנדטים בלבד (גם בתוספת קולות סוציאליסטים במרצ וחד"ש וקיזוז מצביעי עבודה מסורתיים התמונה נשארת דומה). הישראלי מאמין בשוק חופשי – אך רוצה לראות אותו עובד טוב יותר.
הציבור נתן גם גט כריתות מובהק לעיסוק האובססיבי בהסכם השלום עם הפלסטינים. 12 מנדטים בלבד קיבלו מרצ והתנועה. זה לא שהציבור לא ישמח להסכם שלום, אבל הוא מעדיף להתמקד בסוגיות כלכליות-חברתיות פנימיות מתוך הכרה שהסכם שלום הוא כנראה לא ריאלי בעת הזו. המפה הפוליטית ללא ספק הפכה את פניה.
מה מצפה לנבחרים הטריים? 6 בעיות מרכזיות עומדות היום בפני כלכלת ישראל, ארבע מהן יסודיות ושתיים נקודתיות. הבעיות היסודיות:
1. שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה – שיעור זה עלה משמעותית בשנים האחרונות והוא עומד על כ-64 אחוז לאחר שהיה כ-56 אחוז בלבד ב-2009. יחד עם זאת, השיעור עדיין נמוך מממוצע ה-OECD (66 אחוז) והוא משקף שיעורי תעסוקה נמוכים בעיקר בקרב חרדים וערבים.
2. אי השיוויון החברתי – תוצר כמעט נלווה של צמיחה מהירה. לא כולם יכולים לרוץ באותו קצב. תפקיד המדינה לדאוג לאלו שנשארים מאחור ולספק הזדמנות שווה לכל אזרחיה – גם אם הם גרים בדימונה, בני ברק או כפר קאסם.
3. הפיכת השוק לחופשי באמת – גם לאחר צעדים מהותיים בתחום, הכלכלה בישראל עדיין לא השתחררה מעול טייקונים וועדי העובדים כוחניים שנהנים מרווח עודף על חשבונו. בנוסף, הכלכלה הישראלית שבויה בסבך בירוקרטי שמקשה מאוד על המשק לפרוח. ישראל מקבלת שוב ושוב ציונים בינוניים במדדי "קלות עשיית עסקים" ובתחומים מסויימים, כמו הפרוצדורות בנדלן, היא מהגרועות בעולם.
4. איכות השירות הציבורי – למרות השקעה אדירה במערכות ממשלתיות כמו החינוך והבריאות, יותר מדי אזרחים נאלצים לפתוח בתחומים אלו את כיסם. הממשלה משקיעה כספים רבים – אך התוצר הציבורי רחוק מלהיות מיטבי.
לצד אלו קיימות שתי בעיות נוספות: יוקר המחייה – בעיקר מחירי הנדלן, וההתמודדות עם סימני המיתון (שמצריכים הגדלת השקעות) לצד הגירעון הגדול (שמחייב ריסון תקציבי).
אילו קואלציות יוכלו להיטיב להתמודד עם האתגרים?
"החלום השמאלני" – קואלציית לפיד-לבני-העבודה-מרצ-קדימה-הערבים מתוגברת בש"ס או יהדות התורה. מעבר לסבירות הפוליטית הנמוכה של המהלך מדובר בקואליציית שיתוק. היא לא תוכל לקדם שיוויון בנטל, הגברת תעסוקה, או פגיעה בכוחניות ועדי העובדים. היא תהיה שבויה בקרב בין יחימוביץ' הסוציאליסטית ללפיד הקפיטליסט. "איפה הכסף?" ישאל לפיד בשם מעמד הביניים, ספק אם הוא יאהב את תשובתה של יחימוביץ' שמתיימרת לייצג את השכבות החלשות. ובעיקר, זו קואליציה שלא תוכל לקדם כל מהלך משמעותי .
"החלום הימני" – קואליציית ליכוד-חרדים-הבית היהודי + קדימה. גם לקואליציה זו סבירות נמוכה, אך היא בעיקר מבטיחה לנו "more of the same". הקואליציה תוכל להמשיך בקידום שחרור השוק מכבלי הטייקונים אך לא תוכל לקדם נושאי שוויון בנטל ותהיה סחיטה מצד שותפותיה. חשוב מכל – גם קואליציה זו תהיה עסוקה בהישרדות ולא תהיה מסוגלת להוביל מהלכים גדולים.
"סדר אזרחי חדש" – כל משבר הוא גם הזדמנות וגם ההצבעה המפוררת הפעם הביאה איתה כזו. קואליציה שביסודה הליכוד+לפיד+הבית היהודי+קדימה יכולה להוביל למהפיכה בישראל. אל קואליציה זו יוכלו להצטרף ש"ס, יהדות התורה והתנועה, אך היא תהיה חופשייה מהלחצים החרדיים מחד ומה"אבו-מאזניזם" של לבני מאידך. ובעיקר היא משקפת היטב את בחירתו של הישראלי – אמונה בשוק חופשי לצד התביעה ליהנות מפירותיו.
זו קואליציה שתוכל להתמודד עם כל האתגרים הכלכליים. יש בה הרכב הומוגני שמעוניין בשוק חופשי תוך דאגה לחלש ובעיקר זו הקואליציה שעונה היטב לרחשי הציבור שמעוניין בשיפור כלכלי ובשוויון יתר חברתי. לפיד, בנט ונתניהו יוכלו למצוא שפה משותפת ברוב הנושאים. יהיו שם קרבות אגו וטסטוסטרון אך אם הם ירצו הם יוכלו להוביל מהפכות בשירות הציבורי, בשחרור כבלי המשק, בהקטנת יוקר המחייה ובהגדלת השיוויון. הציבור נתן להם מנדט לכך – עכשיו זה תלוי בהם.
חשוב עוד יותר. זו קואליציה שתוכל לייתר את העיסוק האובססיבי בגושי השמאל-ימין המסורתיים ולפתוח באיחוי הקרעים והריבים וביצירת מכנה משותף עמוק וצודק יותר.
האם זה יקרה? הרבה מכך תלוי בתעלומה הגדולה של הבחירות – יאיר לפיד. עד כה לפיד דאג להיות עמום ונהנה לספק הצהרות של "גם וגם". מהיום עול ההכרעה נמצא על צווארו. אם המטאור החדש יידע לנצל את ההזדמנות הנדירה שקיבל וישכיל להתעלות מעל הפוליטיקה הקטנה, להעז לפרוץ דרך, ולדעת להיות מפלגת מרכז אמיתית אז אכן יש סיכוי לעתיד מזהיר לו, למפלגתו, ובעיקר למדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם