הפקת נפט בישראל: ציונות או פגיעה בסביבה?
האם הפקת הנפט מפצלי השמן בעומק האדמה תניב לישראל נפט בכמויות דומות לסעודיה, תסב נזק מינימלי לסביבה ותעניק חופש אנרגטי לישראל, או שסוף הפרויקט יהיה בכי רע, כפי שטוענים הירוקים? דו-קרב אידיאולוגי
תת אלוף במילואים רליק שפיר, שעומד כיום בראש חברת IEI, לא מהסס לצרף מונחים ציוניים ולאומיים לפרויקט הפקת הדלק של חברתו. "יש כאן במדינה מחצב שיכול אסטרטגית לשחרר את ישראל למשך שנים רבות מתלות בייבוא של דלק", הוא אומר. "מדובר בפוטנציאל עצום של מיליארדי חביות נפט. אם יאפשרו לנו לבדוק את הפוטנציאל הזה, ייתכן שנוכל לבשר לכל תושבי המדינה כי אנו חופשיים מהתלות בנפט למאות שנים".
אם זה כל כך טוב, למה הירוקים וגורמים נוספים מתנגדים לכך?
"אני מכיר ומעריך את ההתנגדויות האלו. באמת צריך לשמור על הסביבה. ובכל זאת, יש כאן משהו בסדר גודל לאומי וצריך לשים על הכף את הבשורה האדירה שיש כאן למדינת ישראל. לכן אני אומר לכל הארגונים הירוקים 'בואו נעבוד ביחד'. נעשה פיילוט, נבדוק את העניין ואז נראה איך מתקדמים. אם יוכח שאכן יש כאן פוטנציאל ענק לאנרגיה זמינה, נשב ונבדוק איך מפיקים אותה בלי לגרום לנזק, או לחילופין למינימום נזק. אבל לא יכול להיות שבשם איכות הסביבה מונעים אפילו בדיקה של ההיתכנות, זה אבסורד.
"כתושב המדינה, כאדם ששירת בצבא וכמי שילדיו גרים בארץ, גם לי יש רצון גדול שלא לפגוע באיכות הסביבה. פנינו לרשות המים, שבדקה האם כתוצאה מהפקת הדלק ייגרם זיהום, והתוצאה הייתה שלילית לחלוטין. בדקנו גם עם מומחים מהאקדמיה את כל הטופוגרפיה והגיאולוגיה של האזור. למרבה הצער, למתנגדים שלנו אין אומץ להודות בממצאי הבדיקות שלנו. אני ממתין כבר הרבה זמן שהם יביאו מומחה שיסתור את הממצאים שלי, אבל עדיין לא הביאו לי כזה".
אם תקבלו אישור מתי הפרויקט הזה יהיה כלכלי?
"מדובר כאן במשקיעים שלאו דווקא מחפשים את הרווח. מדובר בג'ייקוב רוטשילד, שמשפחתו תרמה רבות לישראל, וגם במייקל שטיינהרט, מייסד פרויקט תגלית. שני האנשים האלו דוחפים את הפרויקט, למרות שהוא יתחיל בכלל לפעול בשנת 2030, אם כל האישורים יגיעו אלינו בזמן. כלומר שני האנשים האלו לא יהיו אז בחיים, כי הם כיום כבר אנשים מבוגרים מאד. אני מדגיש את זה כדי להסביר למה כל ההתנגדויות והחשדנות כלל לא במקום. כל המוטיבציה שלי היא ציונית. הרי גם לי לא ברור בכלל איפה אהיה בשנת 2030".
גורם בחברת IEI ציין בהקשר לחששות מפני חדירת זיהומים למי התהום כי שתי מעבדות באוניברסיטת בן גוריון נדרשו לסוגיה והגיעו למסקנה חד משמעית שלא תהיה פגיעה במי התהום בגלל עובי הסלע שסביבם.
"לכביש 6 התנגדו בארץ, להפקת הגז בים התנגדו ועדיין מתנגדים, ואותו דבר היה ביחס למפעלי ההתפלה", טוען אותו גורם. "כל פעם שמתחיל משהו חדש, עולים פחדים - וזאת למרות שמדובר בתהליכים מסודרים שטובים למדינה. אנחנו כבר שנים מפיקים מחקרים ומסמכים - התחלנו בארץ ב-2008 - ובכל זאת אנו לא מצליחים לשכנע את הירוקים. מבחינתם הכל לא כשר".
אז מדובר בפרויקט ממש ירוק?
"אני לא הולך לשקר, בסופו של דבר אנחנו רוצים להפיק אנרגיה – וזה אומר מפעל לכל דבר. אלא שמדובר בנכס אסטרטגי של מדינת ישראל. כלומר, מצד אחד אנו ממש פועלים למנוע נזקים לסביבה עד כמה שניתן, ומצד שני צריך להיות ברור לכולם שמדובר במפעל אנרגיה חשוב מאוד למדינת ישראל, שישחרר אותנו מתלות בגורמי חוץ. מדובר כאן בנפט כמעט בהיקפים של סעודיה.
"אם התוכניות שלנו יאושרו, נעשה פיילוט ראשוני בעמק האלה. בחרנו במקום הזה כי התב"ע שלו הוא תעשייתי מראש. יש כאן תוכנית ארצית למפעלי תעשייה ואמור להיסלל מחלף גדול במקום. המצב הזה יקטין את ההשפעה על הסביבה, ובגלל המחלף אפשר יהיה להעביר את הדלק שיופק למקומות אחסון קיימים וזאת מבלי לפגוע מאד בנוף המקומי. וגם אם הפיילוט יצליח, שזה תהליך של שלוש שנים, נצטרך לפנות לבקשת רישיון פעילות קבוע מוועדת התכנון הארצית העליונה".
יש דוגמאות פעילות בעולם לפרויקט מעין זה?
"בארה"ב נעשו שבעה פיילוטים, אלא ששם עברו לייצור גז מפצלי גז. הסיבה לכך היא מסחרית: להפיק את פצלי השמן שם, זה יקר יותר מהארץ כיוון שבארה"ב הפצלים לא מופרדים ממי התהום ודרושה טכנולוגיה יקרה יותר יקרה כדי להפיקם מבלי לפגוע במים. בארץ, לעומת זאת, העניין מעולם לא נבדק, וזה ממש חבל, כי אם אנו צודקים זו ממש בשורה טובה למדינה, כפי שכך היה עם הגז של יצחק תשובה".
יש תושבים שחוששים שהמפעלים יכערו את הנוף ותהיה פגיעה גדולה באזור מיוער?
"גודל המפעל המתוכנן הוא בסך הכל 13 דונם. מדובר בשטח קטן שכלל לא יורגש. זה ממש מקטע קטנטן מתוך המועצה המקומית מטה יהודה. כלומר גם בהפקה מסחרית אנו ממש לא נפגע אנושות בסביבה, כפי שטוענים נגדנו".
למרות הטענות התקיפות מצד אנשי IEI, ההתנגדות להפקת הנפט מפצלי השמן לא נחלשת. בין הגורמים הנאבקים בתוכניות חברת האנרגיה נמצאים עמותת אדם טבע ודין, ארגון גרינפיס וככל הנראה גם המשרד לאיכות הסביבה. מעבר להתנגדות האידיאולוגית, עמותת אדם טבע ודין, יחד עם אזרחים משפלת יהודה, עתרו לבג"ץ נגד הפרויקט. כמו כן הוקם מטה משותף של החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה ואזרחים אחרים נגד הפרויקט.
גם המשרד להגנת הסביבה טומן ידו בצלחת ובמסמך שהגיש בעניין נכתב כי "הבהרנו שוב את התנגדותנו להליך קידום התקנות (…) אשר לדעת גורמי המשרד עלולה להוביל לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. המשרד להגנת הסביבה דורש קיום של הליך בחינה מסודר במסגרת חוק התכנון והבנייה, ובכלל זה הגשת תוכנית תסקיר השפעה על הסביבה כבר בשלב בחינת ההיתכנות ('הפיילוט') של כריית פצלי השמן".
סמנכ"לית עמותת אדם טבע ודין, עו"ד קרן הלפרין מוסרי: "עיקר ההתנגדות שלנו, אפילו לשלב הפיילוט, נובעת מכך שמדובר בטכנולוגיה חדשנית שלא נוסתה בשום מקום בעולם באופן מסחרי. היו רק פיילוטים שלא הבשילו להפקה מסחרית ואנו לא מעוניינים להיות שפני ניסיון. נכון, יש מרחק
לדברי הלפרין מוסרי, בירדן עומד לצאת לדרך פיילוט דומה בעניין פצלי שמן, בתא שטח דומה לזה שבישראל. "אם ככה, למה לרוץ ולעשות כאן פיילוט? הרי נוכל ללמוד ממה שקורה אצל הירדנים ולראות איך העניין מצליח שם", היא אומרת.
במבט כללי יותר, הלפרין מוסרי מוסיפה שבסופו של דבר מדובר בהפקת נפט - פעולה שמנוגדת למדיניות האנרגטית של מדינת ישראל. "ישראל הרי רוצה להפחית את התלות שלה בנפט, כך היא מצהירה", היא אומרת "לכן לא מובן לנו למה לחזור להשקיע בחיפושי נפט ולא לבדוק איך לפתח אנרגיות ירוקות אחרות. וזה נכון במיוחד מאחר שפה מדובר בנפט עתיר גופרית, כלומר כזה שיגרום לפליטות ולזיהום הסביבה".
ימים יגידו מה תחליט הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ובשנים הקרובות נדע גם אם הפיילוט יצליח. אם הכל יעבוד כמו שבחברת IEI מצפים, ישראל אולי עוד תהפוך למעצמת נפט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם