מחפשים נפט: איך זה ישפיע על הכיס שלנו?
פרויקט הפקת הנפט בחבל עדולם עשוי להוביל לגידול משמעותי בהכנסות המדינה ועל פי החברה היוזמת IEI, יביא בעקבות זאת לירידה במיסים ובמחירי האנרגיה. בארגונים הירוקים מפקפקים ומעלים טענות הפוכות. הזהב השחור בישראל – מבט כלכלי
בחברת IEI תולים תקוות רבות בפרויקט, שלטענתם עשוי להוביל את ישראל לעצמאות אנרגטית וליכולת הפקת נפט בכמויות אדירות. ארגונים ירוקים וגורמים נוספים הביעו התנגדות עזה בטיעונים סביבתיים - אך מעבר לכך, יש לבחון את העניין
תחנת דלק צילום: אריק סולטן
אפי איתם, מראשי חברת ג'יני אנרג'י שתנסה להפיק נפט בקידוחים בגולן, טוען כי ישראל יכולה להפוך למעצמת נפט בסדר גודל של ערב הסעודית, שמחזיקה כחמישית מעתודות הזהב השחור בעולם. אם תרחיש כזה אכן יתממש, מדובר בתפנית משמעותית מאוד במשק הישראלי. יחד עם ההכנסות הצפויות ממאגרי הגז שנמצאו בקרקעית הים, ישראל עתידה להכניס לכיס המדינה כ-10 מיליארד שקל בכל שנה. זאת בהתאם להנחיות ועדת ששינסקי 2, שקבעה כי כשני שלישים מס על רווחי החברה המפיקה את הנפט כתמלוגים למדינה.
לפי תכנוני IEI, הפקה מסחרית בהיקף מלא תחל ב־2020, במקרה שהפיילוט יעלה יפה. לפי חישוב שערכה חברת BDO עבור IEI, הפרויקט צפוי לתרום כ־1.4% לתמ"ג של ישראל בשלב ההפקה המסחרית. לפי חישוב זה, המדינה תקבל תמלוגים של 541 מיליון שקל ב־2023 ו־2.25 מיליארד שקל ב־2032.
מעבר לחישובים הקרים, יש לזכור כי מחירי נפט הם תמיד בלתי צפויים ומתעתעים בתחזיות. ואירוע כמו האטה כלכלית חדה בסין ישגר אותם כלפי מטה לתקופת-מה. אולם, בטווח הארוך, הביקוש לנפט בכלכלות המתעוררות רק ילך ויגדל, מה שיעלה את המחירים. לכך יש להוסיף את חוסר היציבות במזרח התיכון בשנים האחרונות שהולך ומתגבר עם התפשטות ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) בעיראק ובסוריה - מה שצפוי לעלות את מחירי הנפט והאנרגיה עוד יותר ולהעניק חשיבות גבוהה יותר להפקה עצמאית.
בעניין זה מסכימים גם הארגונים הירוקים, אך דורשים לפנות דווקא אל מקורות אנרגיה ירוקים כמו השמש והרוח – תעשייה שעדיין לא מיצתה את הפוטנציאל שלה בישראל כראוי.
על פי עבודה כלכלית שהכינו בארגון "אדם טבע ודין", ממובילי ההתנגדות לפרויקט פצלי השמן בישראל, רק עלות ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט עלולה להגיע לכ־350 מיליון שקל בשנה, עקב פליטות זיהום האוויר וגזי החממה. יישום הפרויקט, בהיקף של 50 אלף חביות ליום, צפוי להביא לעלייה של כ־5% בהיקף פליטות גזי החממה של ישראל.
בדו"ח הכלכלי, שנכתב על ידי הכלכלן מיכאל ריטוב עבור אדם, טבע ודין, ופורסם ב-2012 נטען כי: "העלות המשקית של ההשפעות הסביבתיות הצפויות מעצם יישום הפרויקט עלולה להגיע לכדי כ-790 מיליון ש"ח בשנה – בעיקר עקב פליטות מזהמי האוויר וגזי החממה בהם יהיה כרוך, וכן עקב הפגיעה הצפויה בערך התיירותי של האזור ובשווי הנדל"ן המצוי בקרבת מקום".
הארגון הירוק אף מזהיר כי במקרה של היווצרות זיהום בלתי מתוכנן, העלויות למדינת ישראל עלולות להגיע לכ-1.5 מיליארד
כיום ישראל רוכשת נפט בכל שנה ב-10 מיליארד דולר במחיר של 100-115 דולר לחבית כדי לספק את תצרוכת הנפט היומית של המדינה, העומדת כיום על 270 אלף חביות נפט ביום. אם הערכות חברת IEI יוכיחו את עצמן, הפקת חבית נפט מתוצרת ישראלית מפצלי השמן תעמוד על כ-40 דולר בלבד. לדברי אנשי IEI, מדובר בחסכון של 60 אחוז למדינה, שמשמעותו חסכון של כשלושה מיליון דולר ביום לישראל.
האם חיסכון שכזה יחלחל גם למשקי הבית בישראל? בארגון אדם, טבע ודין מעריכים כי צריכת האנרגיה של הפרויקט תגדיל באופן משמעותי את צריכת החשמל של ישראל עד כדי הטלת ספק בכדאיותו. לעומת זאת, ב-IEI בטוחים שההכנסות יהיו גדולות מספיק כדי שהן יגולמו גם לטובת האזרחים- ויביאו להקלות משמעותיות במיסים ולירידה במחירי האנרגיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם