אצלנו

יו"ר עמידר בדרום: 'אנשים מקסימים, תענוג גדול'

יצחק לקס, יו"ר חברת עמידר, ירד לירוחם כדי לפגוש מקרוב את דיירי הדיור הציבורי. בין קשישות צוהלות לחד-הוריות קשות יום, הוא חזר אופטימי כדי לכתוב על זה. מונולוג בג'ינס, פרק 1

אלון בן דוד | 31/8/2016 18:49
כפי שלא ניתן לנהל מלחמה מאחורי מסך פלזמה, כך אני מאמין שלא ניתן לנהל חברה רק מאחורי שולחן המנהל. אם אתה רוצה להבין את המצב בשטח לאשורו, אין תחליף להתרשמות ממקור ראשון, ללא פילטרים, ואין מנוס מללכלך את סוליות הנעליים ולהגיע בעצמך גם לפינות המרוחקות ביותר.

עוד כותרות בסדרה:
- יקנעם: הסתיים פרויקט שיקום שכונות של עמידר
- היסטורי: 6,500 יחידות דיור ייבנו על ידי עמידר
- סמנכ"ל חדש לעמידר: אל"מ במיל' ארז הנקין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

- לפרופיל הפייסבוק של חברת עמידר: עמידר עמוד הבית
   
בנוסף, אין דרך טובה יותר מזו להתחבר לאנשים שבשבילם אנחנו עושים ימים כלילות ומשקיעים את כל מרצנו – הדיירים שלנו. ולכן, החלטתי לצאת לסיורים בכל ערי ישראל, לראות את הדירות שלנו, את הבניינים, את מגרשי המשחקים. להיכנס פנימה ולשבת עם הדיירים יחד סביב השולחן, לשוחח ולטעום מהמאכלים המיוחדים בכל מקום ומקום.
 
צילום: יח''צ
חולצה של כבוד. יצחק (איציק) לקס, יו''ר עמידר צילום: יח''צ

המפגשים הלאה ילמדו אותי יותר מכל על המצב האמיתי, ויאפשרו לי כיו"ר לדעת למקד את מנהלי ועובדי עמידר לתת שירות טוב יותר, ולגלות אמפטיה לדיירים שהם הלקוחות שלנו. להבין שבראש ובראשונה עלינו לדאוג להם ולשרת אותם אל מול הממסד, להיות להם לפה כי יש ביניהם כאלה שלא יודעים לבקש, ואולי אפילו לא מודעים לזכויות שלהם שאנו מחויבים לתת.

נסעתי שעה וחצי דרומה. הרי המדבר הבראשיתיים ומי האגם הנוצצים, לא השאירו מקום לספק – הגעתי לירוחם, מהעיירות היפות בנגב. את היום התחלתי בפגישה עם "בעל הבית", ראש המועצה המקומית, מיכאל ביטון, איש חזון משכמו ומעלה, ולסיור הצטרפו בכירים נוספים. העלינו רעיונות משותפים לשיפור המתחם, שיפוץ הבניינים - בעיקר חדרי המדרגות - וטיפוח הגינות המשותפות. עלה רעיון מעניין לפיילוט של תאורה סולרית לגינות ואולי גם לחדרי המדרגות. התחייבתי שננסה לאגם תקציבים לשם כך. חשבנו גם כיצד ניתן לשלב את הדיירים ולגרום להם לטפח ולשמור על הגינות.

באמצע הסיור אחד הבכירים מקבל לפתע טלפון משלמה, לקוח שלנו שמברך אותו על תיקון המעקה בחדר המדרגות. שלמה הוא אדם כבד ראייה ונעזר במעקה לצורך העלייה לדירתו. כמה נעים לקבל את הטלפונים האלה.
"בירוחם הכי טוב בישראל"

משם הלכנו למרכז היום לקשיש, שם נמצאים לא מעט דיירי עמידר קשישים. את המקום מתפעלות מטעמנו שתי בנות של שירות לאומי, לצד פעילות של קהילה תומכת. במרכז נמצאים 80 קשישים, אנשים מקסימים שמזכירים לי את אמי בת ה-90. היה תענוג גדול לשבת עמם ולשמוע את חוכמת החיים שלהם.

אניטה, שעלתה מספרד לפני 50 שנה ישר לירוחם, מספרת שזו הפעם ראשונה שמגיע יו"ר עמידר לבקר במרכז. יש לה שבעה ילדים, 28 נכדים ותשעה נינים. שמחה, שיושבת לידה, עלתה ממרוקו בשנת 1963. היא צוחקת על אניטה ואומרת: "לה יש 15 ילדים והיא כבר לא סופרת את הנכדים והנינים!". ישבתי לאכול איתם ארוחת צהריים. האוכל היה מדהים! לפחות עשרה סוגי סלטים, כולל סלטים מרוקאים, דג ושניצל. לקינוח שתינו תה עם שיבא ועוגות שהקשישים אופים במקום. בא לי להזדקן בירוחם!
 

צילום: יח''צ
מגדלים את הדור הבא. קבוצת עמידר בירוחם צילום: יח''צ

ועכשיו לעבודה - יוצאים לשטח. התחלנו אצל טטיאנה, שעלתה מאוקראינה לפני ארבע שנים יחד עם אביה בן ה-90. טטיאנה היא אישה מדהימה שמשדרת המון אופטימיות. הכול טוב לה. לדבריה: "בישראל הכי טוב בעולם ובירוחם הכי טוב בישראל". היא ציירת בחסד עליון ותמונותיה תלויות על קירות הדירה. השארתי לה תמונת פספורט שלי והבטיחה לצייר לי פורטרט. ממש לפני שיצאנו היא פנתה אלי בנימה מתנצלת, שחלון הסלון לא נסגר בקלות. מישל מיד עדכן והקבלן בדרך לתקן.

המשכנו לאורנה, שחזרה לביתה אחרי אשפוז ארוך עקב תאונת דרכים קשה. יש לה ילד מדהים בן 10 כאשר יגדל הוא רוצה להיות ארכיטקט. הוא הראה לי ציור שהוא צייר ואין מה להגיד, הילד מוכשר. השארתי לו את מספר הטלפון שלי, כדי שישמור על קשר. לקחתי גם את שלו. אני אעקוב אחריו.

המשכנו לעוד דירה, שם פגשנו את יקיר. הוא בן 22, אחד מארבעה ילדים שגרים בדירה עם אביו. כרגע הוא עובד, אבל הוא לא מתכוון להישאר בירוחם. לדבריו אין פרנסה ואין עתיד לצעירים בעיר, אין מקומות בילוי. יקיר חולם להגיע למרכז, כמו שאר החבר'ה, למצוא עבודה ולשכור שם דירה. איך אפשר לגרום לדור הצעיר להישאר בעיר?

לאחר מכן נפגשתי עם ודים עגור בבית קפה שנקרא "זמן איכות" ואכן ביליתי במחיצתו זמן איכות. הוא בחור מדהים, שעלה עם אמו מדונייצק שבאוקראינה באמצע שנות ה-90. ודים גדל בירוחם, עבד בתקופת הלימודים בעבודות מזדמנות וסיים בגרות.

לאחר שחרורו מצה"ל הוא למד חינוך במכללת קיי ומתכנן בעוד שנה להמשיך לתואר שני. מה שגרם לו להמשיך לאקדמיה זה כוח הרצון שלו והשאיפה לצאת ממעגל העוני. ודים הוא פעיל חברתי וחונך 15 נערים של עמידר בגילאים 18-15. הוא מאמין שאם נרתום את הסטודנטים הרבים שבעיר לחניכת בני נוער, נצליח במשימה. ודים הוא דוגמא ומופת לנחישות וכוח רצון. הוא הוכחה לכך שכל אחד שרוצה יכול להגיע לפסגות הכי גבוהות.

- הכתבה נכתבה בשיתוף חברת עמידר

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים