ראשי » עסקים » נדלן ותשתיות

בזכות דירת עמידר הילד הפסיק לקחת ריטלין

יו"ר עמידר, יצחק לקס, יצא לפגוש בשנית את ישראל האמיתית, והפעם בדימונה. לצד שיפוצים נרחבים ומועדונית נוער, משפחה חד-הורית אחת הותירה אותו ללא מילים. פרק 2 בסדרה

בסניף עמידר בדימונה צלצלתי בפעמון הכניסה, אבל השומרת לא זיהתה אותי ולא פתחה. האמת, זו תחושה מאוד נעימה להגיע למקום ולהיות לא מוכר, ממש כמו כולם. היא לא האמינה לי שאני היו"ר - ועוד עם ג'ינס!

עוד כותרות בסדרה:
- היסטורי: 6,500 יחידות דיור ייבנו על ידי עמידר
- יקנעם: הסתיים פרויקט שיקום שכונות של עמידר
- יו"ר עמידר בדרום: 'אנשים מקסימים, תענוג גדול'
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

- לפרופיל הפייסבוק של חברת עמידר: עמידר עמוד הבית

 

נפגשתי עם אורנה, מנהלת הסניף המוכשרת, שרק לפני חודש עברה לנהל אותו מבאר שבע. שיחת הבוקר איתה הייתה מצוינת. קיבלתי עדכון על כל מה שקורה בסניף דימונה. זה כל כך נכון לשמוע ממקור ראשון את הפרטים הכי קטנים שקורים. זה ממש לחיות את היומיום של הסניף. ביקשתי להיפגש עם כל העובדים ולתת להם סקירה על השינויים שקרו בעמידר בעת האחרונה, אבל בעיקר כדי להודות להם על העשייה האינטנסיבית שלהם בתקופה של שיפוץ ואכלוס הדירות.

יצאנו מהסניף לשטח, לראות את הפרויקטים המתוכננים של "עמידר בסביבה" - פרויקט ענק של שיפוץ חיצוני, כולל חדרי מדרגות וגינון, של 22 מבנים בדימונה במהלך 2016.  הפרויקט כבר יצא לדרכו ברחוב הרצל פינת המכבים בצביעה של המבנה, חידוש חדרי מדרגות, תאורת חדר מדרגות וגינון. הבניין נראה שונה לגמרי אחרי השיפוץ, אולם כמה מרגיז היה לראות דייר שרכש את הדירה, שהוציא את כל המרכזייה של צנרת ביתו אל מחוץ לדירה, ממש בקיר חזית הכניסה לבניין. ועוד יותר מזה, לראות בצד האחורי של הבניין שאותו דייר פרץ דלת החוצה וגם חלון שלא על פי קווי המתאר. לעמידר אין שום יכולת אכיפה אל מול הדייר שרכש את הדירה. איפה הרשות המקומית?

המשכנו לראות עוד 20 בניינים שונים שבהם מתוכנן הפרויקט. בעוד שנה כל רחוב באבא סאלי ישנה את חזותו, חוץ מהבניינים שרוב הדיירים בהם רכשו את הדירות, שיישארו כמו פצע באמצע הרחוב.
 
את ארוחת הצהריים ביקשתי לאכול עם דיירי עמידר שאין להם יכולת לרכוש לעצמם מנה חמה. הגענו ל"מאיר פנים", חלק מרשת בתי הסעדה הפזורים ברחבי הארץ, המאכילה אנשים שאין ידם משגת לקנות ארוחה חמה ומשביעה.

פגשנו בכניסה את נסים אלמקייס, איש מדהים ומיוחד במינו עם סיפור חיים נוגע ללב. הוא אומץ על יד משפחה בקיבוץ סעד בהיותו בן 15 בלבד, השתקם, הקים משפחה לתפארת ומזה שנים רבות מנהל את "מאיר פנים" בדימונה. שם הוא דואג לא רק לארוחות חמות מדי יום לעשרות אנשים, אלא כבר מתכנן את ליל הסדר ל-80 סועדים, מפעיל רשת של מועדוניות רווחה לילדים, שלחלקם לא היה מעיל בחורף וגם לזה הוא דאג.

ישבנו ואכלנו עם הדיירים שלנו. גם פה האוכל היה מעולה: שלושה סוגי בשרים, תוספות מעולות, סלטים. ברגעים האלה אתה פתאום מבין כמה דבר שנראה לך מובן מאליו, כמו אוכל במקרר או ארוחה חמה, כלל אינו מובן מאליו לעשרות משפחות שהם הדיירים שלך. זה בלתי נתפס. אגב, חלק מהדיירים התביישו כשהם ראו את מנהלת הסניף והעובדים של עמידר ופשוט לא נכנסו לאכול. ניסים אמר לנו שהם חזרו אחרי שהלכנו.

המשכנו לפגישה עם דיירים שאוכלסו במבצע האכלוס האחרון. התחלנו אצל ימית, אם חד הורית לשני ילדים, אחד מהם בן שנתיים. היא פשוט אמרה שטוב לה, שלפני כן היא גרה בדירה של חדר אחד עם שני ילדיה. רק בקשה אחת היא מבקשת - שימצאו את המפתח לסורגים, כדי שהיא תוכל לתלות כביסה על החבלים. נידאל, הרכז הנהדר בסניף, כבר טיפל בזה.

ואז עלינו לדירה של עופרה, אם חד הורית לשלושה ילדים. כל כך התרגשתי לשמוע שמאז שהיא נכנסה לדירה, בה יש חדרים נפרדים לבן שלה, לשתי הבנות וגם לה עצמה, הבן הפסיק ליטול ריטלין. אתם מבינים? המעבר לדירה משופצת וגדולה יותר מדירת שני החדרים שהייתה לה, גרם לבנה לחדול מלהשתמש בריטלין. בנוסף, גם הציונים שלו בבית הספר השתפרו פלאים. באמת התרגשתי. חשתי תחושה עילאית שכזו, שהיה שווה וכדאי להגיע לעמידר, למרות הכול, רק בשביל הרגע המרומם הזה. עוד יותר התרגשתי כאשר קרן בת ה-12 סיפרה לי שבזכות הדירה החדשה, המשופצת והמרווחת, היא יכולה סוף סוף להזמין חברות הביתה.
 

משם המשכתי לפגישה אצל ראש העיר, בני ביטון, בארבע עיניים. רציתי לשמוע מה חדש בעיר וכיצד ניתן להמשיך ולשתף פעולה כדי לקדם את הדיור הציבורי בדימונה. כמה נעים היה לשמוע מחמאות מראש העיר על השינויים שקרו בעיר בשנה וחצי האחרונות, שינויים שלא התרחשו במשך שנים רבות.

לקראת סוף הביקור חשוב היה לי לראות את הפעילות של המרכז הקהילתי שלנו בשכונת מרחבים. נפגשנו עם ישי וצבי, שמנהלים את המרכז, וקיבלנו סקירה מקיפה על הפעילות. נפלא לחשוב שמדי שבוע 70 ילדים, נשים וגברים פוקדים את המרכז ומשתתפים בפעילויות בכל שעות היום ועל פני כל השבוע.

איזה כיף היה לראות את הילדים שהגיעו באותו היום והכינו ראש דשא. האלטרנטיבה שלהם, אלמלא המרכז, הייתה להסתובב בחוץ בחוסר מעש. לא צריך דמיון פורה כדי לדמיין לאן זה יכול היה להוביל.

טרם עזיבתי את העיר נפגשתי עם פעילות הדיור הציבורי בעיר: דניאלה, אלגרה, דורית, נטלי, קרן ויהודית. סיפרתי להן על התפיסה החדשה של עמידר, על ההשקעה בשיפוצים ועל הגישה החברתית וקהילתית שאנו מובילים. נסיה, שהצטרפה לפגישה, סיפרה על הפעילויות המדהימות שלנו להעצמת הדיירים. היה חשוב לנו להקשיב ולשמוע את שהיה להן לומר. המפגש היה חשוב מאד. מכל מפגש כזה אנו למדים ולוקחים איתנו תובנות כדי ליישם אותן, כדי לשפר, כדי שנוכל לתת יותר לדיירים שלנו.

וכך חלפו להם ביעף יומיים אינטנסיביים. נכנסתי לרכבי והתחלתי בנסיעה מישראל האמיתית לישראל האחרת, זו שנמצאת צפונית לגדרה ודרומית לחדרה. 

- הכתבה נכתבה בשיתוף חברת עמידר

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg