דוח G: מה קורה בתנובה מאז שעברה לידיים סיניות?
מספרים על רפיסות מול ברייטפוד הסינית שלא מקבלת החלטות, ועהערכות שמאיר שמיר רוצה לחזור לחברה עכשיו כששווייה בקרשים דוח Gמי הזיז את הקוטג'
תמיד אפשר לסמוך על יו"ר ועד העובדים שיצעק את מה ש"מעונבי" החברה לא מבטאים אפילו בהבעת פנים. לפני כחודשיים היה זה תורו של אחיאב שמחי, יו"ר ועד העובדים של תנובה. הוא ישב בכנס המנהלים של החברה וחיכה לתגובות הנוכחים, לאחר שהמנכ"ל אייל מליס פרס את חזונו לתנובה במשך כשלוש שעות. אחרי דקות של דממה, שמחי קם, נטל את המיקרופון, ושאל בתסכול: "אתם מנהלים בכירים, לאף אחד אין מה לומר? לא מפריע לכם שום דבר? לא כואב לכם על זה שלא קיבלתם בונוסים השנה? אתם יכולים לדבר על מה שכואב".
בעיני לא מעט גורמים, האירוע הזה, שתיקת המנהלים, יכול אולי לסמל את מה שקורה בתנובה בשנה וחצי האחרונות, מאז שעברה החברה לבעלותה של ברייט-פוד הסינית (לפי שווי עתק של 8.6 מיליארד שקל). מאז, אירוע רדף אירוע, זעזוע רדף זעזוע, ובתוך מציאות שכזו, החברה בעיקר מגיבה, ולא יוזמת.
הנה תקציר האירועים: פרישה פתאומית של יו"ר תנובה מטעם ברייט-פוד (לאחר מכן התברר שמדובר בחשד לשחיתות), זמן קצר לאחר הרכישה. פיטוריםפתאומיים לא פחות של המנכ"ל הדומיננטי אריק שור, כחצי שנה לאחר מכן (ויום לאחר שקיבל את פרס התעשייה); וטלטלה נוספת בימים אלה, עם עזיבתו של הנציג הישראלי מטעם החברה הסינית, יוסי שחר, בנסיבות לא לגמרי ברורות. תוסיפו לזה את מחאת הקוטג' שהנחיתה על תנובה מכה לא פשוטה, את החקירות של הרשות להגבלים עסקיים, את פתיחת שוקי הגבינה הצהובה והבשר הטרי לייבוא, יחד עם צמיחת המותגים הפרטיים של הרשתות הקמעונאיות - ותקבלו טלטלה רצינית לחברה שנוסדה ב-1926.
...
אקו"ם